"אם עד ספטמבר יוקמו אפילו 50 גנים - מצבנו יהיה טוב"

יומיים לאחר שהממשלה אישרה את הרפורמה בחינוך, שאמורה להביא להחלת חוק חינוך חובה חינם כבר מגיל 3, נדמה כי הגיעה השעה לתהות אם המערכת באמת ערוכה ליישום התוכניות עוד השנה. אם מנסים לפרוט את הבעיות הצפויות ביישום הרפורמה עוד ב־2012, מגלים כי הדרך לעמידה ביעד שהציב ראש הממשלה בנימין נתניהו אינה פשוטה כפי שאולי אפשר היה לחשוב.

אלא שהבעיות למעשה מתחילות עוד לפני שבכלל נוברים באופן יישום הרפורמה. לדברי בכיר באוצר, הרפורמה בחינוך, לצד השינויים המתוכננים בתקציב הביטחון, חייבים יהיו לעבור את אישור הכנסת - ושם יתפתחו קרבות לא פשוטים. כבר בדיון הממשלתי ביום ראשון האחרון נכנעו אנשי האוצר לדרישות חלק מהשרים וריככו את הקיצוצים שתוכננו במשרדיהם. "כל זה כלום לעומת מה שצפוי בכנסת", אמר הבכיר באוצר. "אנחנו נצטרך לפתוח את הכיס יותר מול הדרישות של הח"כים".

בוועדת הכספים של הכנסת כבר חוככים הידיים בציפייה לדיונים, ומנבאים כי יוכלו לגזור לא מעט קופונים. יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני כבר אמר אתמול כי לא יאשר את הקיצוץ הרוחבי - אשר נועד לממן את הרפורמה בחינוך - אם לא תינתן הנחה בתעריפי המים לנכים. ח"כים אחרים צפויים לבקש הטבות ספציפיות יותר, ויבקשו לתקצב מתחת לשולחן את מוקדי הכוח שלהם - רשויות מקומיות ספציפיות בתי חולים ועמותות, למשל.

מי שדווקא משוכנע כי הרפורמה תצא לדרך במועדה - פתיחת שנת הלימודים תשע"ג - הוא שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ. בראיון לגלי צה"ל אתמול הוא התעקש ואמר כי "החל מחודש ספטמבר יהיה חינוך חינם לילדים מגיל 3, והדבר יחול על כל ילדי ישראל". הסתייגותו היחידה של שטייניץ היתה כי "ייקח זמן עד שהכל ידפוק כמו שעון. הכל ייפתח במועד, אבל עד שניתן חינוך חינם במיטבו ייקח שנה־שנתיים".

על כל פנים, לבד מהרחבת חוק חינוך חינם, הרפורמה המתוכננת צפויה להביא להקמתם של 2,000 גני ילדים מסובסדים לבני 3 ומעלה וכן להשקתם של מעונות יום מסובסדים לילדים עד גיל 3. בנוסף, הממשלה תסבסד צהרונים לבני 3–9 מהעשירונים התחתונים, וכן תפעיל מנגנון סבסוד ספרי לימוד לבני כל הגילים.

שר האוצר יובל שטייניץ, אתמול: "החל מחודש ספטמבר יהיה חינוך חינם לילדים מגיל 3, והדבר יחול על כל ילדי ישראל, גם אם ייקח זמן עד שהכל ידפוק כמו שעון" צילום: נועם מושקוביץ'

אלא שכדי להשיג את היעדים האלה יש צורך לפתור בעיות בארבעה נושאים מרכזיים. "כלכליסט" עושה סדר באתגרים שעוד ניצבים בפני הממשלה ומערכת החינוך בדרך למהפכת החינוך.

תכנון ובנייה

הבעיה: מחסור בקרקעות ציבוריות וקשיים בתחום התכנון

הפתרון: התרת שימוש בקרקעות בבעלות פרטית שיוסבו זמנית לגנים

תוכניתו של ראש הממשלה לבניית 1,500 גני ילדים עד לחודש ספטמבר 2012 היא יוזמה מתחום החינוך. עם זאת, מימוש התוכנית כרוך בהתמודדות עם מערכת מסובכת אחרת - מערכת התכנון והבנייה. בכירים בתחום המוניציפלי ובתחום הנדל"ן מסבירים כי בניית גן היא מהלך מורכב שאורך לא מעט זמן. הוא כרוך במציאת קרקעות מתאימות, באישור תוכניות בניין עיר, בהוצאת היתרי בנייה, בהוצאת מכרזים ובהגשת הצעות על ידי קבלנים ובסופו של דבר בבנייה.

"המסר שעבר לציבור, שלפיו הרפורמה תצא לפועל עד ספטמבר 2012, הוא פופוליסטי ולא ריאלי. נדמה לי שאף אחד לא היה רץ לבשר על כך אם לא היינו נכנסים לשנת בחירות", אומרת סגנית ראש עיריית תל אביב מיטל להבי, ומוסיפה כי היא אינה רואה סיכוי לעמוד ביעד של משרד החינוך. לדברי להבי, בתל אביב עצמה יש צורך בפתיחתם של כ־30 גני ילדים לגילאי 3–4 עד חודש ספטמבר הקרוב, כדי לעמוד בביקושים שתייצר הרפורמה. לטענתה, תהליכי התכנון והבנייה המורכבים מעמידים את היעד הזה בסימן שאלה.

"ההרשמה לגנים נפתחת כבר בסוף החודש הקרוב, וכרגע אפילו לא התחלנו לצאת למכרזים להזמנת קבלנים לבניית הגנים. זה תהליך שאורך כמה חודשים", אומר להבי. "לאחר מכן יישארו לנו כמה חודשים לשלב הבנייה, וצריך להביא בחשבון שבחודש אוגוסט השנה מתקיים חג הרמדאן - מה שאומר שתהיה בעיה עם כוח האדם מהמגזר הערבי, שמאייש חלק גדול מענף הבנייה והשיפוצים".

סגנית ראש עיריית תל אביב מוסיפה, כי ישנם אזורים בתל אביב שמשוועים כיום לגני ילדים חדשים, אבל אין בהם מספיק קרקעות חומות — כאלה המיועדות לצורכי ציבור. במצב זה, לדבריה, יידרש פתרון יצירתי, כמו השמשה של נכסים שאותם תשכור העירייה מבעלים פרטיים. הדבר יחייב לעתים אישור של תב"ע חדשה או הוצאת היתר לשימוש חורג ופרוצדורות נוספות הטעונות עיכובים.

אלא שהבעיות בבניית הגנים אינן מצטמצמות לשטחי המטרופולינים הגדולים בלבד. שמואל ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת רמת הנגב, גם כן אינו מאמין שהתוכנית ניתנת ליישום בלוח הזמנים שעליו הכריז ראש הממשלה. "ראש הממשלה היה רוצה שהגנים החדשים יוקמו מחר בבוקר, אבל רק מי שמכיר את העיכובים בשטח - תוכניות הבנייה, התקציבים, מינהל מקרקעי ישראל, קבלנים ובעיות משפטיות - מבין שאם עד 1 בספטמבר 2012 יוקמו אפילו 50 גני ילדים חדשים מצבנו יהיה טוב".

למרות כל זאת, במשרד החינוך מתעקשים כי התוכנית ישימה וכי אין סיבה שרשות מקומית לא תעמוד בלוחות הזמנים. מנהל מינהל הפיתוח במשרד יגאל צרפתי מסביר, כי לרשויות ניתנה אפשרות לעמוד ביעד, 1 בספטמבר, בדרכים שונות, בין השאר באמצעות הפיכת מבנים קיימים בבעלות העירייה לגני ילדים. להערכתו, התקציב הבסיסי שנדרש להקמת גן ילדים ממוצע שיקלוט כ־35 ילדים עומד כיום על כ־630 אלף שקל. עם זאת, רשויות מקומיות שיסבירו כי הקרקע שעליה נבנה גן הילדים דורשת פיתוח מסיבי יותר, למשל בשל בנייה על צלע הר, יקבלו תוספת תקציב.

בתחום מעונות היום לגיל הרך המספרים גבוהים יותר. מנהלת אגף חינוך לגיל הרך בוויצו נעמי מורנו טוענת כי מבחינה מספרית, השמת 30 אלף ילדים במסגרת מעונות יום מחייבת בניית כ־400 מעונות. עלות ההקמה של כל מעון כזה מוערכת ב־4.5 מיליון שקל, כאשר על פי קריטריונים שמפרסם משרד התמ"ת, שיעור התמיכה בהקמה אינו עולה על 70% מעלות ההקמה. בפועל היא מסתכמת ב־2 מיליון שקל בלבד.

צרפתי מוסיף כי הרשויות המקומיות הגישו עד כה תוכניות אדריכליות לכ־500 גני ילדים, שאותן אישר אדריכל משרד החינוך. 1,000 תוכניות נוספות לגני ילדים טרם הגיעו למשרד - אבל צרפתי משדר אופטימיות.

לדבריו, רשות שתהיה מעוניינת לשכור מבנה פרטי ותוציא אישור חורג תקבל ממשרד החינוך יחס "ידידותי". בנוסף, הוא מציע לרשויות להשתמש במבנים תעשייתיים קלים או להציב קראוונים באופן זמני עד לבניית מבנה הקבע. יו"ר מרכז המועצות האזוריות רייפמן מסכם בצער ואומר, כי "כשפועלים לבניית גני ילדים, משרדי הממשלה מוציאים תחילה 'קול קורא' למשך 3–4 חודשים, ולצערי מיום הגשת הבקשה ועד הכניסה של הילדים לגן - ההליך כולו אורך שנה עד חמש שנים".

סגנית ראש עיריית ת"א מיטל להבי: "להגיד שהרפורמה תיושם עד ספטמבר זה פופוליסטי. אף אחד לא היה רץ לבשר על כך אם לא היינו נכנסים לשנת בחירות" צילום: מיכל בר חיים

כוח האדם

הבעיה: אין מספיק גננות ואיכות ההוראה ירודה

הפתרון: הכשרה מזורזת לגננות קיימות ותמריצים לגיוס חדשות

כדי להקים גן חדש יש צורך לא רק במבנים - אלא גם בכוח אדם שיאכלס את המוסדות החדשים. אחת הבעיות המרכזיות בהקשר זה היא המחסור בגננות מוסמכות, המורגש כבר בימים אלה. כך, כדי להרחיב את מערך הגנים בישראל, יש צורך במשיכת כוח אדם חדש ואיכותי לתחום. שאלת השאלות היא כיצד לעשות זאת.

"ידוע שכבר היום אין מספיק גננות", אומר מנכ"ל איחוד גני הילדים הפרטיים חנן דגן. "כדי למלא את הגנים יצטרכו להכשיר גננות, וזה ייקח לפחות ארבע שנים, כי זה פרק הזמן שעורכת ההכשרה. הבעיה היא שהמכללות בכלל לא יכולות לקלוט כמות כזו של תלמידים בבת אחת".

סוגיה נוספת נוגעת לכך שרבות מן הגננות המנהלות כיום את הגנים הפרטיים כלל לא עברו הכשרה מסודרת. "100 אלף נשים מועסקות בגנים הפרטיים, ויצטרכו להתאים להן הכשרה ייחודית", אומר דגן. "מנקודת המבט של גננת, 30 שנה לא דרשו ממנה שום דבר - והיום פתאום דורשים. צריך לבוא לקראתה. היא לא יכולה לצאת כעת ללימודים מסיביים ולסטאז'. צריך לתכנן הכשרה הדרגתית. צריך להתמודד עם המציאות, שהיא לא הכי מדהימה בעולם".

מספרן של הגננות והכשרתן הם עניין אחד שמטריד את ההורים בישראל בכל הנוגע לחינוך ילדיהם. עניין אחר - ואולי מהותי יותר - נוגע לאיכות הטיפול בגנים. למעשה, אחת הטענות של הורים השולחים את ילדיהם לגן פרטי במקום לגן ציבורי היא איכות הטיפול הירודה באופן יחסי, שלה זוכים הילדים בגן הציבורי. יחס גננות־ילדים נמוך, הזנחת תשתיות ומבנים לא מותאמים, אלה הם רק חלק מהבעיות שלהן נחשף הורה השולח את ילדיו לגן ציבורי. האם הרפורמה החדשה תשנה את המצב?

"הבעיה היא שהחוק עוסק בענייני כסף, ובחינוך צריך לבדוק איכות", טוען מנכ"ל רשת גני הילדים גולן ניר גולן. "הרפורמה לא באה לבדוק כיצד לשפר את הטיפול בילדים אלא איך להוזיל את העלויות". לדברי גולן, היא תביא דווקא להרחבת הפערים החברתיים, כתוצאה מהזנחה בגיל הרך. "מי שיש לו כסף ילך לגן פרטי, ומי שאין לו ילך לגן ציבורי - וזה יגדיל את הפערים בין השכבות באוכלוסייה. ברפורמה צריך היה להתייחס לכל הרבדים - גם לעניין המחיר אבל גם לעניין הפיקוח וההקפדה על סטנדרטים. צריך לנסות להפוך את החינוך הציבורי לאיכותי יותר ממה שהוא היום".

דגן מסכים שיש בעיה. לדבריו, "משרד החינוך קבע תקן של 34 ילדים לכל סייעת וגננת. בגילים האלה זה לא מספיק. צריך לתת לילדים תשומת לב גדולה יותר. בגילים האלה צריך לא יותר מ־15 ילדים על גננת וסייעת".

הפגנת ההורים בקיץ 2011. עכשיו מתחיל מבחן היישום צילום: אוראל כהן

הפיקוח על המעונות

הבעיה: לא מצליחים להעביר את חוק הפיקוח בשל עלותו

הפתרון: ראש הממשלה יצטרך להתערב לשם העברת החוק

כדי ליישם את הצעת הממשלה, להקים מעונות יום חדשים ולהכניס מעונות פרטיים למערך הפיקוח, דרוש צוות נרחב של מפקחים שיעקבו באופן צמוד אחר המתרחש בגנים. בהחלטת הממשלה נקבע כי על משרד התמ"ת - האחראי כיום על הפיקוח על המעונות - לקדם את אישור חוק הפיקוח על מעונות היום. החוק אמנם מסתובב בכנסת כבר מ־2009, אך טרם עבר בקריאה שנייה ושלישית. בין השאר נקבע בחוק כי כל מעון המטפל ביותר משבעה ילדים יחויב בפיקוח.

בהחלטת הממשלה לא נקבע תאריך יעד לאישור חוק הפיקוח, ולעת עתה אישורו בכנסת לא נמצא על סדר היום. בפעם הקודמת שהחוק עמד על סדר היום, באוגוסט 2011, ההצבעה עליו בוטלה בעקבות חילוקי דעות בקואליציה לגבי עלותו האמיתית. החוק תוקצב על ידי הממשלה ב־1 מיליארד שקל, אך מפלגת ישראל ביתנו הגישה ערר לוועדת השרים בטענה כי עלותו האמיתית היא 2.4 מיליארד שקל.

קצב הילודה

הבעיה: הרפורמה נותנת מענה לטווח קצר בלבד

הפתרון: חשיבה מחודשת על היערכות לעתיד

ישראל היא שיאנית שיעור הילודה בעולם המערבי. מספר הילדים בגיל הגן עולה משנה לשנה, ולא ברור אם הרפורמה המתוכננת תיתן מענה למצוקות לאורך זמן. מנכ"ל איחוד גני הילדים הפרטיים חנן דגן אופטימי, ומסביר כי קצב הילודה הגבוה הוא אחת הסיבות לכך שהרפורמה אינה מאיימת על פרנסת הגנים הפרטיים: "קצב הילודה עולה ב־10,000 ילדים בשנה, כך שאין חשש שלא יהיו לקוחות לגנים הפרטיים".

לדבריו, הפתרון היחיד לביקוש הגובר הוא הכנסת הגנים הפרטיים למערך הפיקוח. "יהיה אפשר ליישם את התהליך רק אם יכניסו את הגנים הפרטיים פנימה", הוא אומר. "נכון יהיה לתת להורים שובר שיכסה את עלות הלימודים בגן ציבורי. הורים שירצו יוכלו להוסיף כסף ולרשום את ילדיהם לגן פרטי".

בהכנת הידיעה השתתפו: שירלי ששון־עזר, דותן לוי, ליאור בן דוד, תומר אביטל וטל ליטמן