בדיקת "כלכליסט": החגיגה מוקדמת? המעונות יתייקרו ב־1,200 שקל בשנה
רק בשבוע שעבר אישרה הממשלה את המימון להקמת 2,000 מעונות חדשים לבני 0–3, והבטיחה כי שכר הלימוד יוזל משמעותית עוד ב־2012. אלא שכעת - עם פתיחת עונת ההרשמה למעונות - מתברר כי התשלום החודשי עבור השכלה לגיל הרך יגדל ב־100 שקל לפחות. הסיבה: העלאות תעריפי החשמל, המים והארנונה על ידי הממשלה
בקיץ 2011 יצאו עשרות אלפי אנשים לרחובות, בין השאר בקריאה לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים, להקלת הנטל הרובץ על כתפי מעמד הביניים בבואו לגדל ילדים ולשיפור מערכת החינוך הציבורי. המחאה הביאה להקמתה של ועדת טרכטנברג, שהמליצה את המלצותיה, ובשבוע שעבר אושר פרק החינוך עם תיקונים קלים בלבד בישיבת הממשלה. אישור פרק החינוך הוליד כותרות גדולות על הוזלת החינוך לילדים הצעירים, בין השאר באמצעות הגדלת היצע המעונות ב־2,000 נוספים. אולם כעת - עם פתיחת מועד ההרשמה למעונות לבני 0–3 - מסתמן כי מהפכת החינוך של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נושאת בחובה את הבשורה שלה מייחלים ההורים בישראל.
למרות ההבטחה להגדלת היצע מעונות היום בפיקוח וסבסוד המדינה, רוב הילדים ייאלצו להירשם גם בשנה הבאה לגנים פרטיים, שכבר החלו להעלות את המחירים. בדיקה שערך "כלכליסט" בקרב עשרות גנים פרטיים ברחבי הארץ, מגלה כי שכר הלימוד לילד במעון פרטי יעלה בכ־100 שקל לחודש - סכום המצטבר ל־1,200 שקל בשנה. הסיבה לכך היא העלאת מחירים כללית במשק, פועל יוצא של מדיניות הממשלה.
לא מגלים להורים
למרות זאת, לא כל המעונות עדכנו בהתייקרות הצפויה את ההורים העסוקים בהרשמה בימים אלה. בדיקת "כלכליסט" מגלה כי רבים מן המעונות חוששים להרתיע את ההורים, ולכן טרם הודיעו על העלאת המחירים. ניתן לומר, כי בחלק מהגנים מדובר באסטרטגיה מוכרת המאפיינת את התנהלותם לאורך השנים: לבשר על השינוי במחיר מאוחר ככל האפשר, כשקשה יותר למצוא אלטרנטיבה איכותית.
עם זאת, נדמה כי העלאת המחיר בשנת הלימודים הבאה היא בלתי נמנעת. מנכ"ל איחוד גני הילדים הפרטיים חנן דגן מסביר, כי "ההתייקרות נובעת מעלייה בהוצאות, בין השאר על מזון ושכירות, וצריך לגלגל את זה הלאה".
לדברי דגן, התייקרות של 100 שקל בשכר הלימוד החודשי לא משקפת את העלייה האמיתית בעלויות תפעול הגן. "גם גנים שמעלים מחירים לא עושים זאת בצורה מלאה אלא בצורה חלקית, כי הם לא רוצים להרתיע את ההורים. הרי העלייה בשכר המינימום בשנה האחרונה לבדה מייקרת את העלות בכ־200 שקל לילד".
"המטרה של הגננות במעונות הפרטיים היא שהמחיר יירד, אבל הן לא יודעות כיצד להוריד אותו", מתוודה היו"ר לשעבר של ארגון גני הילדים הפרטיים שולמית ביסמנובסקי. "יש פה דיסוננס. אם היו מורידים לנו ארנונה או פוטרים אותנו מהמע"מ, ההורים היו מרגישים את זה מחר בבוקר. לא נוח לנו עם המחירים האלה, אבל אין לנו ברירה. העלויות מטורפות ואין הקלות".
לטענת ביסמנובסקי, המדינה מפלה את הגנים הפרטיים לרעה בכך שהיא דורשת מהם לשלם מע"מ - מס שממנו פטורים הגנים הציבוריים והמעונות שבפיקוח. "הצעתי למדינה כבר כמה פעמים לפטור את הגנים הפרטיים ממס ערך מוסף. זה יביא להקלה מיידית, משום שניתן יהיה לחתוך 16% מהמחיר כבר מחר בבוקר", היא אומרת. "בנוסף לכך, צריך להכיר בהוצאה על גן ילדים כהוצאה מוכרת, וכך תהיה להורים מעט יותר הכנסה פנויה".
דגן מסכים עם דבריה ואף מחזק: "המדינה יכולה לעזור. כיום המדינה מעמיסה עלויות כבדות על הגנים הפרטיים ללא צורך, וזה לא רק המע"מ אלא גם הארנונה שמשלמים, שהיא ארנונה עסקית יקרה. אפילו בחשבון המים, הגנים הפרטיים רשומים כבית בעל 4–5 נפשות, כשבפועל הם מחזיקים 20–30 נפשות. בגלל זה התשלום על חריגות ממכסת המים הוא גבוה".
"המדינה צריכה להתעשת, לקחת את עצמה בידיים, ולהתחיל להתחשב במעמד הביניים", מסכם דגן. "בינתיים מפילים את האחריות על הגנים הפרטיים. אומרים שהגנים יקרים בשל הרצון שלהם להרוויח, אבל זה ממש לא נכון. המעונות הפרטיים בקושי מתפרנסים".
מחכים ליוזמת התמ"ת
החלטת הממשלה מן השבוע שעבר היתה אמורה לכאורה להביא בשורה להורים לילדים בגיל הרך. נקבע כי על משרד התמ"ת לקדם את אישור חוק הפיקוח על מעונות היום. משמעותו של צעד כזה היא בין היתר להסדיר את הפיקוח על המחירים שגובים מעונות היום, לצד פיקוח על התנאים והרמה החינוכית. למרות זאת, הסחבת בנושא עדיין גדולה.
חוק הפיקוח על מעונות היום מסתובב בכנסת כבר משנת 2009, אך טרם עבר בקריאה שנייה ושלישית. בהצעת החוק נקבע, בין השאר, כי כל מעון המטפל ביותר משבעה ילדים יחויב בפיקוח. כמו כן, מפורטים בו קריטריונים לפיקוח על המעונות, כגון סטנדרטים פיזיים, בטיחותיים וכאלה הקשורים לכוח האדם המטפל בילדים. בהחלטת הממשלה בשבוע שעבר כלל לא נקבע תאריך יעד לאישור החוק, ולעת עתה אישורו בכנסת לא נמצא על סדר היום. אגב, בפעם הקודמת שהחוק עמד על סדר היום, באוגוסט האחרון, ההצבעה עליו בוטלה בשל חילוקי דעות בקואליציה לגבי עלותו האמיתית.
"החוק מקיף מאוד, ולא כולם מבינים את זה", מסבירה ד"ר יעל דיין, המלמדת בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית. לדבריה, "הפיקוח אמור להביא לשינוי מוחלט של רמת האנשים העובדים, של דרכי הניהול והפיקוח. הוא אמור לשנות את התקינה הנוגעת למספר התינוקות פר מטפלת, ואת מספר התינוקות האבסולוטי במעון".
לדברי דיין, "חשוב מאוד שיעבירו את החוק הזה בכנסת. היום איכות המסגרות המוצעות לגיל הרך מהווה תחום פרוץ, יותר פרוץ מקיוסק שבודקים אם הוא היגייני ומסודר.
"במסגרות הפרטיות אין כיום שום פיקוח. הורה שיוצא לעבודה צריך לדעת שיש מקום שאליו הוא יכול לרשום את הילד, שהוא יוכל לממן את זה, ושהשירות יהיה באיכות המניחה לו לעבוד בלב שקט. שלושת הדברים האלה לא קיימים היום במדינה".
"לא לוקחים אחריות"
מי שאמורה להבין היטב את משמעות החלת הפיקוח על המעונות מבחינת כיסם של ההורים היא פרופ' מרים (מיקי) רוזנטל. הפרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטה העברית עמדה ב־2009 בראש הוועדה שניסחה עבור משרד התמ"ת את הסטנדרטים להפעלת מסגרות חינוכיות לפעוטות. המלצות אלה אינן מיושמות כיום.
"הצעדים המומלצים בדו"ח טרכטנברג הם מעיקרם ארגוניים ורגולטוריים, שרק יגבירו את תהליך ההפרטה של החינוך בגיל הרך", כתבה רוזנטל במסמך תגובה שפרסמה על המלצות ועדת טרכטנברג, והגיע לידי "כלכליסט". "אין בצעדים אלה כל התייחסות לנכונות המדינה לקחת אחריות לקביעת מדיניות חינוכית לגיל הרך, שתבטיח שינוי כלכלי־חברתי משמעותי לחברה הישראלית".
רוזנטל קראה לאמץ את חוק הפיקוח תוך יישום מסמך הסטנדרטים שיבטיח שמירה על איכות המעונות, יחד עם הגדלת מספרם. בינתיים, החוק עדיין תקוע - אך שכר הלימוד מזנק.