סיכומי התביעה בפרשת בזק-זאבי-צ'רנוי: "זאבי לא אמר 'בזק', אלא הצביע על טלפון"
הסכם הלוואה רגיל או שותפות סודית להשתלטות על בזק? 12 שנה לאחר שרכש גד זאבי 19.6% מהחברה באמצעות הלוואה ממיכאל צ'רנוי, התיק נגדם מתקרב לסיום. כלכליסט חושף את סיכומי הפרקליטות, שממשיכה להתעקש: זאבי ידע שאין סיכוי לקבל היתר משר התקשורת, והציע לצ'רנוי "להלבין" את שמו בעסקה
"לא מספיק לשקר בפנים חתומות: כל מי שיש לו מספיק חוצפה לרמות בפוקר יכול לעשות את זה. הדרך הראשונה לשקר בצורה אמנותית היא לומר את האמת - אבל לא את כולה... הדרך השלישית לשקר היא לומר הרבה מבלי לומר כלום" (רוברט א. היינליין).
במילים אלו פותחת הפרקליטות את סיכומיה בפרשת בזק־גד זאבי־מיכאל צ'רנוי. שלב הסיכומים בתיק מגיע 11 שנה מפתיחת החקירה הגלויה בעניין שבע שנים וחצי מתחילת המשפט ולאחר 8,242 עמודי פרוטוקול. מניות בזק כבר עברו מאז שנים של כינוס נכסים, נמכרו ונרכשו על ידי שאול אלוביץ'. רשימת העדים שהיו קשורים בדרך זו או אחרת לפרשה כוללת את מיטב פרקליטי הצמרת, פוליטיקאי אחד ואנשי עסקים. בין השמות הנוצצים אפשר למצוא את אהוד אולמרט, יעקב נאמן, יגאל ארנון ושלמה פיוטרוקובסקי, דב תדמור, ליאורה מרידור ועורכי הדין גד נשיץ ורם כספי.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
את הפרקליטות מייצגת בתיק מתחילתו עו"ד מיכל סיבל־דראל יחד עם עוה"ד תמר רוסמן ונורית הדס. המדינה מסכמת כעת את הפרשה ביותר מ־1,500 עמודים שהגיעו לידי "כלכליסט", ומדגישה כבר בהתחלה: המדינה אינה טוענת כי לצ'רנוי יש קשרים לארגוני פשיעה בחבר העמים; אלא שזאבי צפה כי צ'רנוי לא יוכל לקבל את היתר שר התקשורת לרכישת בזק, וצפה כי מוסדות פיננסיים לא יאשרו מתן הלוואה לצ'רנוי למימון הרכישה, וזאת בשל החשדות שעלו נגדו על קשריו עם ארגוני פשע בינלאומיים.
במוקד המשפט: ההסכם בין זאבי וצ'רנוי
תחילתה של הפרשה בשנת 1999, כאשר חברת זאבי תקשורת של גד זאבי הגישה בקשה לקבל את אישורו של שר התקשורת לרכישת 19.6% ממניות חברת בזק. זאת לאור חוק הבזק והצו שהוצא בעקבותיו, שלפיהם העברת למעלה מ־5% בחברת בזק, המספקת שירות חיוני, מחייבת אישור של שר התקשורת. מי שהחזיקה את המניות באותו זמן היתה חברת cable and wireless.
האישורים ניתנו בסופו של דבר, אך במרץ 2004 הוגש כתב אישום בגין עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון נגד זאבי, צ'רנוי, רום ועו"ד מיכאל קומיסר, שנתן שירותים משפטיים לזאבי. בכתב האישום המקורי נטען, כי זאבי וצ'רנוי הסתירו את חלקו של צ'רנוי ברכישת המניות מחשש שלא יקבל היתר ממשרד התקשורת, בשל השם הרע שיצא לצ'רנוי באותה תקופה בישראל.
במוקד המשפט עומד ההסכם הכספי בין צ'רנוי לזאבי, והשאלה היא האם מדובר בהסכם הלוואה רגיל, שבמסגרתו הלווה צ'רנוי לזאבי 143 מיליון דולר כערבות לבנקים לצורך רכישת מניות בזק וגם קיבל אופציה להיכנס כשותף (כפי שהשניים טוענים); או בשותפות סודית שנועדה להשתלט על בזק. שאלת המפתח שבה צריך השופט להכריע היא האם זאבי היה צריך לדווח על ההלוואה גם במקרה שבו צ'רנוי לא מימש את האופציה להעברת המניות לידיו, והאם אי־הדיווח מהווה עבירה פלילית.
עו"ד נשיץ, שסיפק שירות משפטי לצ'רנוי בנוגע לעסקה הזאת, לא הואשם. דמויות בולטות נוספות ששמן עלה הן עו"ד יגאל ארנון, שסיפק שירות משפטי לזאבי וייצג אותו במשא ומתן מול cable & wirless ומול משרד התקשורת בנוגע לקבלת ההיתר; ושלמה פיוטרוקובסקי, שכיהן עד פברואר 2001 כמנכ"ל הבנק הבינלאומי וסגן יו"ר דירקטוריון בנק פיבי שוויץ (שבבעלות הבינלאומי), ולאחר מכן מונה ליו"ר דירקטוריון הבינלאומי וחבר דירקטוריון פיבי שוויץ. העברות הכספים מצ'רנוי לזאבי נעשו באמצעות בנק פיבי שוויץ.
זאבי חשש מהסטיגמה סביב צ'רנוי
בפרקליטות מנסים להמחיש בסיכומים את החשש שהיה לזאבי ואנשיו מפני הסטיגמה סביב צ'רנוי. רום, שהיה נציגו של צ'רנוי במשא ומתן עם זאבי, אמר בחקירתו במשטרה כי "זאבי אמר למישה (צ'רנוי) שאין סיכוי שהוא יקבל אישור כיוון שהוא רוסי וכל הרוסים העשירים נחשבים במשטרת ישראל כמאפיה רוסית". במסגרת עדותו בבית המשפט ניסה רום להתנער מהאמירה הזאת ואמר כי "אז פלטתי מה שפלטתי, אבל אף פעם הוא לא אמר לצ'רנוי שהוא מאפיה".
עו"ד גד נשיץ. כתב כי "לא בטוח שההסכם תואם את הוראות הצו" צילום: מיכאל קרמר
הפרקליטות מביאה בסיכומים ציטוטים של זאבי עצמו מהחקירה הנגדית מעדותו באפריל 2008, שבמסגרתה אמר כי "יכול להיות שהיו שיחות לגבי מעמדם של משקיעים רוסים, או מהגרים רוסים לישראל". הפרקליטות מציגה גם ציטוטים רבים של צ'רנוי, מהקלטות סתר שבוצעו במהלך החקירה ומעדותו בבית המשפט, המוכיחות לטענתה כי צ'רנוי היה מודע היטב למוניטין השלילי שהיה לו בישראל כבר באותה תקופה, ומכאן גם לאינטרס של הצדדים להסתיר את חלקו בעסקת בזק.
מעבר לכך, לטענת הפרקליטות הראיות מראות כי זאבי הציע לצ'רנוי "להלבין" את שמו כדי לקבל את ההיתר לעסקה. בחקירה במשטרה אמר רום, כי "זאבי הסביר שאמנם היום צ'רנוי לא מקובל וכל הקהילייה הרוסית העסקית לא רצויה בישראל, אבל הוא מאמין שבמשך הזמן הוא יעזור למישה להלבין את שמו". את הנקודה הזאת גם זאבי עצמו לא הכחיש בחקירה במשטרה. צ'רנוי בחקירתו תיאר את העניין כ"קשקשת" (כפי שתורגם בחקירתו) ואמר, כי "לא היה דבר כזה (הצעה להלבין את שמו, מ"ש), דיברנו רק על עסקים, על שאר הקשקשת לא שמתי לב בכלל". הפרקליטות מציינת בסיכומיה, כי בשלבים מאוחרים יותר שינה צ'רנוי את גרסתו והודה בכך שזכר שהיתה הצעה כזו מטעמו של זאבי.
כדי להוכיח את העובדה שזאבי היה מודע לכך שסיכויי צ'רנוי לקבל היתר ממשרד התקשורת נמוכים, הפרקליטות מביאה קטע נוסף מעדותו של זאבי ממרץ 2008, שנגע לשיחה בינו לבין ראש עיריית ירושלים באותו הזמן ומי שהפך לראש ממשלה שמואשם בפלילים בפרשת הולילנד, אהוד אולמרט. אולמרט, אוהד קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים, היה זה ששידך בין גד זאבי לבין הקבוצה בשנת 2001, כאשר זאבי רכש אותה. "ש: ומה אמרת לאולמרט לגבי צ'רנוי? זאבי: אמרתי לו שהוא אדם בעל אמצעים ושלמרות מה שאנשים נוהגים לחשוב על אנשים עשירים שמוצאם מרוסיה, מהיכרותי איתו הוא אדם ישר ואמין, ואני רוצה להכניס אותו בתור שותף".
אולמרט נחקר בעניין זה במשטרה ובמסגרת עדותו של זאבי הובא הקטע שבו אמר אולמרט, כי "אומרים על צר'נוי שהוא מאפיונר, אך מכל הבדיקות שעשיתי עליו אין נגדו שום דבר". זאבי הגיב ואמר: "לא זוכר שהשתמשתי במילה מאפיונר. אני אמרתי לאולמרט בהחלט שיש שמועות לגבי צ'רנוי".
סודיות חריגה וקיצונית סביב העסקה
האינדיקציה העיקרית למודעותם של הנאשמים לכך שההסכמות ביניהם אסורות, טוענת הפרקליטות, היא הסודיות החריגה שעליה הסכימו ביניהם, והדרכים יוצאות הדופן שנקטו כדי להסתיר את קיומה של העסקה - החל בקידוד מסמכים וכלה בבחינת המוצגים שנתפסו על ידי המשטרה. הדברים מלמדים לטענת הפרקליטות כי בניגוד גמור לטענת זאבי בחקירה, הוא הקפיד על תיוק כל המסמכים הנוגעים לעסקה עם צ'רנוי בביתו, ובדרך כלל בכספת בביתו.
ראיה נוספת להתנהלותו החשאית מצויה לטענת הפרקליטות בדבריו של רו"ח יצחק ראט, מי שעבד עם זאבי על העסקה ותבע אותו לאחר מכן כי שמו שורבב לפרשה. השניים הגיעו לפשרה בסוף 2009. במהלך שיחה שניהל עם רום, שהוקלטה בהאזנת סתר, אמר ראט כי "ישבתי אצלו (אצל זאבי, מ"ש) והוא לא אמר את המילה 'בזק'. איך שהוא היה צריך להגיד 'בזק' - הוא הראה לי את הטלפון. הוא לא אמר 'בזק', אני לא יודע, אולי הוא מקליט אותנו, את הכל". הפרקליטות מסיקה מכך שזאבי חשש שמאזינים לו והוא סירב להשתמש במילה "בזק" בשיחות.
אלמנט נוסף של שמירה על סודיות קיצונית בנוגע להסכמים בא לידי ביטוי לגרסת הפרקליטות בהימנעות מתרגום ההסכמים, שנכתבו באנגלית, לרוסית, וזאת אף שצ'רנוי עצמו דובר רוסית בלבד. "מישה נתן הוראה לעשות (חוזים - מ"ש) רק באנגלית כי הוא לא רצה שיגיע למישהו שיכול לקרוא אותו, כי עסקת בזק היתה סודית, והוא גם נתן פקודה לא להוציא את החוזה מהמשרד של עו"ד נשיץ", אמרה לנה סקיר, העוזרת האישית של צ'רנוי, בחקירה.
הפרקליטות מנסה להתמודד בסיכומיה עם הטענה שעלתה לאורך כל המשפט, כאילו מדובר בדרכו של זאבי לעשות עסקים. "הטענה הזאת נסתרה בין היתר על ידי יועצו של זאבי, שמואל גורטלר, שאמר בעדותו כי 'היו לו בהחלט עסקאות עם חשיפה ציבורית גדולה מאוד, הדוגמה הטובה ביותר זה בית"ר ירושלים. אני מתאר לעצמי שבעסקים שלו, בחלקם הוא פעל בדיסקרטיות ובחלקם היתה לו נוכחות ציבורית'", נכתב. "הראיות בתיק מצביעות כי דווקא עסקת רכישת מניות בזק היתה אחת העסקאות שבהן חשיפתו הציבורית של זאבי היתה גדולה, וזאבי וקומיסר עצמם לקחו חלק בחשיפה זו".
לטענת הפרקליטות, לראיות המצביעות על הסודיות הקיצונית יש משמעות ראייתית כבדה, בעיקר בכל הנוגע להוכחת היסוד הנפשי של הנאשמים: "הצורך בסודיות כה קיצונית איננו מתיישב עם טענותיהם כאילו היו בטוחים שלא חלה עליהם כל חובת גילוי למשרד התקשורת או לבנקים על העסקה".
"מכתב האזהרה" שכתב נשיץ
נוכחותו של עו"ד נשיץ עוברת כחוט השני במסגרת הסיכומים של הפרקליטות. אחת הנקודות שאליהן מתייחסים נציגי התביעה היא שליחת "מכתבי האזהרה" (כהגדרתם) על ידי נשיץ לצ'רנוי. באוקטובר 1999, כשבוע לפני החתימה על הסכם השותפות בין זאבי לצ'רנוי, ביקש נשיץ מרום לתרגם עבור צ'רנוי מכתב שהוא כתב לו על הסיכונים העסקיים, הפיננסיים והמשפטיים. "לא בטוח שההסכם תואם את הוראות צו הבזק", כתב נשיץ במכתב, "העסקה נעשית כך שלכאורה אין ללקוח אמצעי שליטה בבזק עד למימוש האופציה... עם זאת, ייתכן שיתפרש ההסכם כמקנה ללקוח אמצעי שליטה (זכות למנות דירקטור בעקיפין), כך שאינו תואם את הוראות חוק בזק וצו הבזק".
בנקודה זו הפרקליטות מדגישה את הבעייתיות בגרסתו של צ'רנוי. תחילה טען בחקירתו במשטרה שפירש את דבריו של נשיץ כך שהוא לא מבצע עבירה על החוק. לאחר מכן שינה את גרסתו ואמר, כי הוא שאל את נשיץ אם ההסכם חוקי והוא קיבל תשובה כי "הכל חוקי ואתה יכול לחתום". נשיץ הכחיש זאת בחקירתו ואמר שלא זכורה לו בקשה כזאת, אך גם שלא ראה דבר לא חוקי בהסכמים.
סיכומי ההגנה של זאבי יוגשו בעוד ארבעה חודשים. לאחר מכן, בהפרשים של חודש זה מזה, יגישו צ'רנוי, רום וקומיסר את סיכומיהם. אם לא יהיו דחיות, שלב הסיכומים צפוי להסתיים במאי, וסביב ראש השנה תינתן הכרעת הדין.
כעת מתברר שגם סיום המשפט הארוך לא יהיה סוף הסיפור מבחינת צ'רנוי, ורשות המסים ממשיכה לבדוק את ענייניו. לאחרונה פנה טל פלבאום, מפקח ברשות שמטפל בתיקו, ודרש לקבל מבית המשפט הסמכה לעיין בכל מסמך המעיד על נכסיו וקשריו. השופט עודד מודריק טרם נתן החלטה בעניין. מרשות המסים נמסר בתגובה, כי "הרשות לא נוהגת להתייחס לעניין חקירות, בין שהן מתנהלות ובין שלאו".
