תיאוריית הקשר: אינטרנט מעמדי
האסטרטגיה של בזק ו־HOT להוזיל רק מהירויות גבוהות פוגעת במי שידו אינה משגת לשדרג אליהן
מאז שהשיקו בזק ו־HOT את את רשתות ה־NGN וה־UFI במהלך 2009, נוקטות שתי ספקיות תשתית האינטרנט היחידות בישראל אסטרטגיה דומה, שמטרתה לצמצם למינימום את ההפחתה ברמות הרווח שלהן.
החברות מורידות את מחירי האינטרנט במהירויות הגבוהות והיקרות וכך זוכות לכותרות מפרגנות
בזק סוגרת מהירויות נמוכות בפני לקוחות חדשים
בעת השקת רשת ה־NGN, ביוני 2009, מהירות החיבור הממוצעת של לקוחות בזק היתה 2.5 מגה־ביט, והיום היא עומדת על 7 מגה־ביט. בכל התקופה הזו השיקה החברה מהירויות חדשות של בין 10 ל־100 מגה־ביט, שנמכרו תחילה במחירים גבוהים ולאחר כמה חודשים בהוזלה משמעותית של 20%–50%. במקביל בזק לא הוזילה כמעט את מחירי המהירויות העממיות יותר, של פחות מ־10 מגה־ביט. לפני כחודש אף הודיעה החברה שתפסיק לצרף לקוחות חדשים למהירויות הנמוכות מ־2.5 מגה־ביט.
ב־HOT האסטרטגיה אף חדה ובוטה יותר: כבר בסוף 2009 ביטלה החברה את המהירויות הנמוכות מ־2.5 מגה־ביט, ואת מחירי מהירות 2.5 מגה־ביט החברה לא הוזילה כבר שנתיים. בנוסף, בעוד שמחיר 100 מגה־ביט של HOT הוזל מ־600 שקל ל־179 שקל בשנתיים האחרונות, הרי שמחירי 5–12 מגה־ביט הוזלו רק ב־10–20 שקל בתקופה זו.
שר התקשורת משה כחלון, שזעק מעל כמעט כל במה אפשרית שמחירי האינטרנט בישראל יקרים ביחס לעולם, יכול לרשום הישג לכאורה: המחירים במהירויות הגבוהות ירדו משמעותית והישראלים נוהרים אליהם בקצב מהיר. אולם, משקי הבית שאינם יכולים או שאינם מעוניינים לשדרג את מהירות האינטרנט, משלמים מחירים כמעט זהים לאלו ששילמו לפני שנתיים וחצי. נושא זה בולט עוד יותר לאור דרישתו של כחלון מחברות הסלולר להציג מחירים זולים ללקוחות הפריפייד, שהם בדרך כלל גם בעלי ההכנסות הנמוכות.
כחלון צריך לזכור שהוא גם שר הרווחה
לזכות בזק ו־HOT צריך לומר שהאסטרטגיה שהן מפעילות הגיונית כלכלית, כיוון שעלות הקמת תשתית גבוהה בהרבה מאשר הכנסת שיפורים ושדרוגים בה.
מלבד זאת, ריבוי המחשבים, הסמארטפונים והטאבלטים המחוברים לרשתות אלחוטיות מחייב בכל מקרה את רוב משקי הבית לשדרג את המהירות מעל 2.5 מגה־ביט. אך לפני שהשר כחלון יחשיב את ההוזלה במהירויות כהישג, כדאי שהוא יזכור את התפקיד השני שלו: שר הרווחה.