עסקת מגדל: מר ביטוח אחד, ואף קרן זרה

מי שלא רצה את שלמה אליהו בבנק לאומי, יקבל אותו בחברת הביטוח מגדל. אליהו בישל את העיסקה בשקט, מלווה באנשי אמון קרובים בלבד, והוא הישראלי היחיד - להוציא את איתן ורטהיימר - שיכול היה להרים את העיסקה הזו. מרגע החשיפה ב"כלכליסט" על כוונתה של ג'נרלי למכור את מגדל, היה ברור

המדהים בכל הסיפור הוא שהקרנות הזרות לא רצו להתנפל על העיסקה, אף שמדובר בעיסקה במחיר שוק עם פרמיה שולית יחסית של 13% מול ענקית ביטוח בממדים מקומיים. גם קרן פרמירה שבחנה ברצינות את רכישת כלל ביטוח ולמעשה היתה על סף חתימה עם נוחי דנקנר, נסוגה ולא התאבדה על העיסקה. גם ענקית הביטוח הגרמנית טלנקס, שניהלה מו"מ על כלל, לא נכנסה למו"מ במגדל.

לכאורה מדובר בתמרור אזהרה. הזרים אינם מתים על השוק המקומי, אלא אם מדובר בחברות המתבססות על מכירות בחו"ל, דוגמת נטפים או אבגול. הידוק הרגולציה המקומית מרתיע את המשקיעים הזרים, וכדאי שנבחן את האיתות הזה כתמרור אזהרה. לג'נרלי היה את אליהו, אבל לא בטוח שלנוחי דנקנר וליצחק תשובה, שאמורים לממש את האחזקה בפניקס, יהיו קופצים על הסחורה.

אולם גם יש נקודה חיובית בזווית הזו: משקיע זר מעוניין להשביח את החברה בטווח קצר בלבד ולממש את האחזקה ברווח. שלמה אליהו מהבחינה הזו, טוב לשוק הישראלי. "מר ביטוח" הוכיח את עצמו על פני שנים, לא נכנס להרפתקאות מסוכנות בחברות העיסקיות שבבעלותו, ומבחינה מסוימת הוא שייך לדור הנפילים שבנו עצמם מלמטה, דוגמת ברונו לנדסברג. לבד מנפילות קטנות, ברוב הזמן הוא התגלה כמשקיע שמרן וסבלני. בפניקס, למשל, הוא החזיק יותר מ־20% במשך קרוב ל־20 שנה בטרם מכר את האחזקה לתשובה.

אליהו הוא משקיע לטווח ארוך. נותר רק לקוות שיידע להתאים את התרבות הניהולית שלו לזו של מגדל, ולא יבצע שינויים מהירים מדי או התייעלות קיצונית שעלולה לפגוע ברמת הניהול של החברה שזוכה להערכה בשוק.

נכון, מדובר באישיות מורכבת וסוליסטית, אבל אפשר להניח שהרגולציה, שמיררה את חייו במאבק על בנק לאומי, תהיה רגישה יותר במקרה של מגדל. זאת על אף שההערכות הן שנכונה לו דרך ארוכה ביישום הרכישה - הן מול ההגבלים העסקיים והן מול המפקח על הבנקים והביטוח.