בנק ישראל: ההוצאה על גני ילדים מחלישה את תמריץ האמהות לחזור לעבוד
בנק ישראל מצא שההוצאה על מסגרות טיפול ילדים בישראל הן מבין הגבוהות במדינות ה-OECD. ההמלצה: הגברת מדיניות הסבסוד של מסגרות הטיפול תתרום לעלייה בתעסוקת נשים
ההוצאות על מסגרות טיפול בילדים בגיל הרך הן חלק ניכר מתקציבן של משפחות עם ילדים, כך עולה היום מקטע שמפרסם בנק ישראל מתוך דוח בנק ישראל שיתפרסם בחודש הבא.
"במשפחות שבהן האם עובדת הוצאה על מסגרות טיפול בילדים מסתכמת בכ-1,900 שקל לחודש - בממוצע כרבע משכר הנטו. עלויות
אמהות שחוזרות לשוק העבודה לאחר תום חופשת הלידה נאלצות לחפש מסגרות טיפול לילדיהן, כך ששכרה של האם העובדת בניכוי ההוצאות על מסגרות הטיפול, הוא נמוך מאוד. בכך נוצר מצב בו אם שכרה של האם נמוך יחסית, אין לה תמריץ לחזור לשוק העבודה.
"הענקת התמיכות למשפחות עובדים עם ילדים בגיל הרך אמורה להקטין את השפעה שלילית זו. ערוץ התמיכה העיקרי במשפחות אלו הוא סבסוד מסגרות הציבוריות לילדים בגיל הרך (מעונות יום ומשפחתונים)", כך מציעים בבנק ישראל לשנות את המצב הקים.
שיעור הסבסוד בישראל נמוך
בישראל שיעור הסבסוד הממוצע מסתכם בכ-44% מהמחיר החודשי של המסגרת - נמוך במידה ניכרת מאשר במדינות המפותחות המאופיינות בשיעורי תעסוקה גבוהים של הנשים (סבסוד ממוצע של 68%), כך טוענים בבנק ישראל.
המצוקה האמיתית עליה מתריעים בבנק ישראל היא העובדה שרבות מהאימהות הזכאיות לסבסוד זה לא מצליחות לנצל את ההטבה בעיקר בשל המחסור במסגרות המפוקחות שבאמצעותן ניתן לממש את הזכאות. בפועל רק חמישית מכלל האימהות העובדות לילדים בגיל הרלוונטי נהנות מהסבסוד.
המחסור בהיצע של מסגרות מפוקחות ידוע היטב זה שנים, ובעבר נעשו מאמצים רבים בעניין זה. בשנת 2009 הוחלט להקצות כ-88 מיליון שקל לבנייה של מסגרות חדשות. בסוף שנת 2011 הורחבה ההקצאה בעוד כ-100 מיליון של, ואושרה לביצוע. היא תממן את בנייתן של מסגרות חדשות, ואמורה להגדיל את ההיצע בכ-6% במהלך שלוש וחצי השנים הבאות.
"דוח טרכטנברג יטיב עם המשפחות העובדות"
בשנים האחרונות עוברת מערכת המסגרות המסובסדות מספר שינויים משמעותיים. לפי הצעת חוק הפיקוח על מסגרות יום לפעוטות יורחב הפיקוח על הגנים הפרטיים. לשם כך יחייב החוק את הגנים לעמוד בתקנים מסוימים, שאמורים לייקר את העלויות של הפעלת הגנים הפרטיים בכ-40%.
חלק מההוצאה ימומן על ידי הממשלה, אך בבנק ישראל טוענים שללא תקצוב מלא של תוספת העלויות ייפול הנטל על כתפי ההורים, או יביא לצמצום מספר הגנים, בגלל סגירת אלה שאינם עומדים בעלות של יישום התקנים. לראייהמ מביאים בבנק ישראל מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב וממנו עלה כי העלאת התקנים לגנים שם גרמה להתייקרות המסגרות ולירידת מספרן של אלה הפונות לאוכלוסיות החלשות, שבהן מחירים נמוכים.
בבנק ישראל התייחס לכלל הסבסוד הניתן למשפחות בישראל לצורך מסגרות הילדים: "הרמה הנמוכה של מימוש ההטבות למשפחות עובדות שלהן ילדים בגיל הרך משתקפת בהשוואה בין-לאומית המביאה בחשבון את כלל ההטבות - הסבסוד הישיר והטבות המס. היא מתבססת על נתוני משפחה מייצגת, ולא ממוצעת, כדי לנטרל את ההבדל בילודה, שבישראל היא גבוהה יותר מאשר במדינות OECD. ההשוואה מעידה על היוקר של מסגרות הטיפול בילדים בישראל לעומת מרבית מדינות OECD גם למשפחות הנהנות מסבסוד".
למרות המצב הקיים, הביעו כלכלני בנק ישראל נימה של אופטימיות וציינו כי "ראוי להדגיש שבמסגרת החוק לשינוי כלכלי-חברתי, שחוקק בעקבות המחאה החברתית, אושר יישום חוק חינוך חינם לבני 3–4 החל משנת הלימודים 2013-2012. צעד זה יפחית את נטל התשלומים על ההורים, אך לא את ההוצאה הפרטית על טיפול בילדים עד גיל זה; מרביתם נמצאים במסגרות פרטיות, שעלותן גבוהה מאוד".
