פישר בדו"ח השנתי של בנק ישראל: יידרש קיצוץ משמעותי בתקציב 2013
לדברי הנגיד, לחלק מהמלצות טרכטנברג יש משמעות תקציבית ניכרת, אך "חשוב להקפיד כי יישומן לא יפר את המשמעת התקציבית ולא יביא להגדלת הגירעון". לפי הדו"ח, החל מהרבעון האחרון של 2011 הביצועים בשווקים הפיננסיים בישראל מפגרים אחרי הביצועים ברוב השווקים הגלובליים
"השינויים שאישרה הממשלה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג בנושא המסים, ובעיקר בהוצאותיה, אינם מאוזנים מבחינה תקציבית. כתוצאה מכך יהיה על הממשלה לבצע התאמות משמעותיות, בייחוד לקראת תקציב 2013, כדי למנוע עליה לא רצויה בגירעון" - כך כותב הבוקר (ד') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי
המשמעות של המונח "התאמות תקציביות" הוא למעשה קיצוץ בהוצאות הממשלה, שחלק ממנו ניתן יהיה לקזז באמצעות העלאת מסים. בנוגע להתאמות הנדרשות בתקציב, מציין פישר במכתבו כי ההיענות הממשלתית לחלק מדרישות המחאה אינה כרוכה בהוצאה תקציבית משמעותית, אלא קשורה בעיקרה להסדרה - בייחוד לצורך הגדלת התחרותיות והקטנת הריכוזיות במשק, תחומים שבהם נותרה עדיין לדבריו "מלאכה רבה ולא פשוטה". על גל המחאה עצמו כותב פישר כי הוא העלה אל סדר היום הציבורי מגוון סוגיות חשובות הנוגעות לחלקים רחבים מהציבור ומחייבות התייחסות מעמיקה ומושכלת. "לחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה יש משמעות תקציבית ניכרת", מזהיר פישר, "וחשוב להקפיד, כפי שהוועדה אומנם קבעה, כי יישומן לא יפר את המשמעת התקציבית, ולא יביא להגדלת הגירעון".
בהמשך כותב הנגיד כי במחצית השנייה של שנת 2011 גדלו הסיכונים במערכת הפיננסית המקומית על רקע החמרת משבר החובות באירופה, ההאטה בייצוא והשינויים הפוליטיים באזור. לדבריו, העלייה בסיכונים באה לידי ביטוי בעלייה בהיקף החובות הבעייתיים שיש למחזר בשוק האג"ח הקונצרניות, בהרעה במצבן של הקבוצות העסקיות ובעלייה בחשיפה של הבנקים לענף הבנייה. בהקשר זה, מציין פישר כי בנק ישראל מצפה מהבנקים שיגדילו את ההון שלהם בהדרגה כדי לעמוד בהנחיות החדשות של המפקח על הבנקים, וכדי לתמוך בצמיחת המשק.
דו"ח בנק ישראל, שנחשב למסמך הכלכלי החשוב ביותר על מצב המשק, סוקר בהרחבה את ההתפתחויות שהתרחשו בשנה האחרונה בכלכלה הישראלית, ולחלק מהן הוא אף מצרף הערכות על הצפוי בעתיד. ההתפתחויות העיקריות שמציין הדו"ח הן:
• הגורמים העיקריים לאינפלציה בשנה החולפת היו העליות בשכר הדירה ובמחירי האנרגיה. לעומת זאת, ההאטה בקצב הצמיחה דווקא מיתנה את קצב עליית המחירים.
• החל מהרבעון האחרון של 2011 ובתחילת השנה הנוכחית, הביצועים בשווקים הפיננסיים המקומיים מפגרים אחרי הביצועים ברוב השווקים הגלובליים, כנראה בהשפעת הסיכונים המקומיים.
• התמשכות ההאטה בעולם, וכמובן החמרתה, ועלייה נוספת של הסיכון הגיאו-פוליטי באזורנו עלולות להוביל להידרדרות נוספת במצוקת האשראי, בין היתר על רקע היערכות הבנקים להגדלת הלימות ההון שלהם בשנים הקרובות.
• הממשלה נוקטת בצעדי מדיניות כדי להרחיב את התעסוקה של עובדים בעלי כושר השתכרות נמוך ולשפר את רווחתם (העלאת שכר המינימום, הנהגת מס הכנסה שלילי והגברת האכיפה) - אך באותו זמן היא ממשיכה בהעסקת עובדים בדרך של מיקור חוץ, דבר שבהעדר פיקוח הדוק עלול לפגוע ברווחה של עובדים אלה.
• הגירעון התקציבי עלה בשנה החולפת לרמה של 3.3% מהתוצר, וחזר בכך לרמתו בתחילת שנות האלפיים. עמידה ביעדי הגירעון וההוצאה הממשלתית, והקטנה משמעותית של היחס בין החוב לתוצר, תחייב את הממשלה לקבל החלטות בהיקפים משמעותיים לגבי סדרי העדיפויות הלאומיים.
• גם בשנת 2011 חזר על עצמו התהליך שבו תקציב הביטחון המקורי נקבע ברמה נמוכה במיליארדי שקלים מהסכום שהוצא בסופו של דבר. גם התקציב לשנה הנוכחית כבר הוגדל במידה ניכרת מעבר לתקציב המקורי.
• ההתחזקות שנרשמה במחצית הראשונה של השנה החולפת בשער השקל מול המטבעות החשובים בעולם - למרות התגברות אי-הוודאות הגיאו-פוליטית, הטלת מגבלות על תנועות ההון לטווח קצר וירידה ניכרת בעודף במאזן התשלומים - הושפעה מפערי הריביות בין ישראל לבין מדינות המערב, ומהצמיחה המואצת בישראל.
• מימדי אי-השוויון בישראל הם מהגבוהים בעולם המערבי, והם גבוהים יותר מאשר בעבר. יחד עם זאת, מאז שנת 2006 נרשמה התייצבות, ואף ירידה קלה, באי-השוויון בארץ.
• הצמצום באי-השוויון ובעוני על פי ההכנסות ברוטו קוזז על ידי שינוי במדיניות המיסוי והקצבאות של הממשלה, שהפך אותה לפחות פרוגרסיבית, ותרם בכך להעלאת אי-השוויון בהכנסות נטו.
• עליית שיעורם של הקשישים באוכלוסייה, שצפויה להתעצם גם בעתיד, מגבירה את הצורך בשיפור והתייעלות שירותי הטיפול הממושך בקשישים.
