אלווריון: היתה על הברכיים, עכשיו היא על הרצפה

במבחן התוצאה, תקופתו של ערן גורב כמנכ"ל אלווריון נחשבת לכישלון. מתחילת 2010 ועד סוף מרץ 2012 הפסידה החברה במצטבר כ־140 מיליון דולר, וקצב ההכנסות השנתי שלה ירד לכ־140 מיליון דולר בלבד - הנמוך ביותר מאז 2003 - לעומת 281 מיליון דולר בשיא של 2008. בנוסף, מאז ההודעה על מינויו

אלא שתקופתו של גורב צריכה להיבחן גם בפרספקטיבה רחבה יותר. הוא מונה בידי היו"ר הקודם אנטוני מאהר, אחרי שהשוק כבר ברח לאלווריון. העולם כבר בחר ב־LTE כטכנולוגיה הסלולרית שתחליף את ה־GSM הנוכחית, וה־WiMAX של אלווריון נותר עם השוק השולי יחסית של תשתיות התקשורת האלחוטית לאזורי הספר. לא משהו שאפשר לבנות עליו לאורך זמן, כשאתה נלחם בחואה־וויי ו־ZTE במזרח ובמוטורולה במערב.

בתחילת דרכו של גורב, אלווריון היתה חברה בדעיכה, כזו שסובלת מבעיה כפולה של עודף כוח אדם ושוק שהולך ונעלם במקום לצמוח. בבעיה הראשונה טיפל גורב באמצעות מהלכי פיטורים אגרסיביים, אבל גם יקרים מאוד לחברה. בתקופתו בחברה התכווצה מצבת כוח האדם ב־37% ו־327 עובדים (נטו) הלכו הביתה. כל זאת, לאחר שהמנכ"ל הקודם של החברה, צביקה פרידמן, כבר הספיק לקצץ 166 משרות בשנים 2008–2009.

את הבעיה השנייה ניסה גורב לפתור דרך חשיפתה של אלוווריון לטכנולוגיות נוספות ולשווקים חדשים. אחד מהם היה רשתות אלחוטיות פרטיות לתאגידים וגופי ממשל, אחר היה פתרונות Wi-Fi למבנים ומתקנים שבהם הרשת הסלולרית מתקשה לספק מענה. יתרונו היה בכך שצבר ניסיון ניהולי עשיר באמדוקס ובנייס, ואף רשם לעצמו בחברות הללו קילומטראז' ארוך של עבודה מול לקוחות מהגדולים בעולם (תאגידי ענק וממשלות).

מהפך שכזה לא מתחולל ביום אחד וייתכן אף שהיה נחשב להצלחה, אם היה גורב מקבל עוד שנה־שנתיים של חסד מהדירקטוריון שלו. אלא שתקופת חסד כזאת כבר לא ניתן היה להעניק. בתחילת אפריל דיווחה אלווריון כי היא רשמה הפסד גבוה מהצפוי של כ־8 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2012, עקב ירידה נוספת במכירות ציוד ה־WiMAX הישן.

חמור מכך, כתוצאה מההפסד אלווריון אינה עומדת בתנאי ההלוואה בהיקף של 30 מיליון דולר שקיבלה מהבנקים הזרים לרכישת ווייביון. לבנקים הזרים קמה עילה (שטרם מומשה) לפירעון מיידי של ההלוואה, מה שיכול להותיר את אלווריון עם 34 מיליון דולר בלבד בקופה - סכום שמממן בקושי שנה של פעילות במצב החברה הנוכחי.

במצב הזה, הדירקטוריון החליט שלו להמר. גורב נאלץ לסיים את תפקידו ובמקומו הובא חזי לפיד, מנהל ותיק שהוביל את מכירת החיסול של הסטארט־אפ אקסרה לדרגון ווייב הקנדית לפני כשנה וחצי (אקסרה נמכרה ב־15.5 מיליון דולר אחרי שהושקעו בה 52.5 מיליון דולר).

עם ניסיון כזה של המנכ"ל החדש ובמצב החברה כיום, די ברור לאן נושבת הרוח. קודם קיצוץ נוסף של עשרות אחוזים במצבת העובדים כדי להפסיק את דימום המזומנים, ולאחר מכן מציאה של חברת ציוד תקשורת זרה שתסכים לרכוש את אלווריון. כמו שזה נראה עכשיו, החברה מרמת החייל בתל אביב, שהעסיקה יותר מ־1,000 עובדים בשיא תפארתה, תהפוך בעתיד הלא רחוק לעוד מרכז פיתוח של חברה אמריקאית גדולה, שמעסיק בקושי 200 עובדים. גורב, כמו מאות העובדים שפיטר, יחפש להצליח יותר במקום אחר.