מבקר המדינה: משרדי התיירות, האוצר והתחבורה מפריעים לקידום תיירות
מחלוקות בין משרד התיירות לאוצר פוגעות בעידוד בניית חדרי מלון נוספים, כי המשרדים אינם מקדמים דיו את הסכמי התעופה וכי יש להפסיק לעכב את הקמת שדה התעופה המשלים
משרד התיירות לא גיבש תוכנית אסטרטגית ותוכנית חומש לאתרי התיירות המרכזיים, לרבות תוכנית למימון ותחזוקה של פרויקטים בראייה אזורית - כך קובע מבקר המדינה בדו"ח שבדק את פעולות הממשלה לקידום התיירות הנכנסת בין החודשים ינואר וספטמבר 2011.
המבקר ציין כי משרדי התיירות
המבקר קבע כי הממשלה לא נערכה כראוי בהתאם לתחזית משרד התיירות בנוגע לגידול בתיירות הנכנסת. על משרדי הממשלה, ובראשם משרד התיירות ומשרד האוצר, להסיר את החסמים המונעים את הקמתם ואת הרחבת מספרם של חדרי מלון, ולפעול במקרים שבהם נדרשת מעורבות ממשלתית. בד בבד, עליהם לשמור על עתודות קרקע המיועדות למלונאות.
עוד מצא המבקר כי על אף נחיצותם לקידום התיירות, רק במהלך הביקורת החלו משרדי המשפטים, החוץ והתחבורה לגבש הסכמה עקרונית בדבר אשרור הסכמי תעופה בי-ליטראליים. בכל הנוגע להסכמים חדשים, יישומם נדחה עד סיום ההליכים הפורמליים לאשרורם - הליך שלפי ניסיון העבר עלול להימשך כמה חודשים ואפילו שנים, ובכך לעכב הוספת טיסות למגוון יעדים. במועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר שהחליטה הממשלה על קידום הסכם תעופה גלובלי עם האיחוד האירופי, משרד התחבורה לא קידם דיו את ההסכם והמשא ומתן בין נציגי ממשלת ישראל ובין נציגי האיחוד עדיין נמשך.
המבקר אף מצא כי בשל מחלוקת בין משרדי הממשלה, החלטות הממשלה לעניין הקמת שדה תעופה משלים לנמל התעופה בן גוריון אינן מיושמות. צוותי היגוי שהוקמו במשך השנים לא הביאו לקידום תכנונו והקמתו של שדה תעופה בין-לאומי משלים ולא הגיעו להסכמות לגבי מקומו המועדף. העיכוב עלול לפגוע בטווח הארוך בתשתית התעופתית של ישראל ובתנועת התיירות הנכנסת למדינה. המבקר כתב כי על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ובראשם משרד התחבורה, לקדם את הקמת שדה התעופה המשלים ולהסיר מגבלות על ענף התעופה כדי שלא לעכב את תנועת התיירים לארץ. על משרד התיירות לבחון גם כיצד לרתום את המגזר העסקי כדי ליצור מחויבות לאומית וכדי למקסם את התועלת הגלומה בתיירות הנכנסת למשק הישראלי.
תגובת משרד התיירות
ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "עם כניסתו של שר התיירות לתפקיד, לראשונה גובשה תוכנית אסטרטגית שיווקית תלת שנתית לפיה פועל המשרד. באשר לתוכנית לערי תיירות המשרד זיהה את ערי התיירות המרכזיות ובהתאם חתם על הסכמים עם ירושלים ואילת וכן הוביל החלטת ממשלה להשקעה של 150 מיליון שקל בטבריה. בנוגע למימון ותחזוקה של אתרי תיירות המשרד מקים אך לא מתחזק אתרי תיירות, האחריות לכך היא של הרשויות המקומיות והנושא מוסדר בהתקשרויות המשרד עמן".
"באשר למעורבות ממשלתית לעידוד בניית בתי מלון, משרד התיירות הביא את המחלוקת עם משרד האוצר לאישור הממשלה והכנסת ובהתאם לכך אילת, ים המלח, בית שאן, עמק המעיינות ונצרת רבתי הוספו למפת אזורי העדיפות הלאומית. בנוסף, המשרד הביא להעלאת גובה המענק לבנייה בירושלים ובטבריה ל-28%".
"באשר לשמירה על עתודות הקרקע למלונאות ושימוש חורג, משרד התיירות פועל בנושא באופן עקבי לאורך השנים מול הגורמים השונים. המשרד עושה כל שביכולתו כדי שמבנים המיועדים למלונאות יישמרו. יש לציין כי ברוב המקרים אין המשרד יודע על שימוש חורג שכן הנושא באחריות הרשות המקומית. המשרד פועל בשיתוף משרד הפנים ליצור מנגנון דיווח על שינוי ייעוד קרקע תיירותית בוועדות מקומיות ותומך בהקמת גוף מרכזי, מטעם גורם ממשלתי, לשמירה על עתודות הקרקע למלונאות. באשר לסיוע ליזמים למימון פרויקטים מלונאיים, המשרד משקיע רבות בגיבוש פתרון לנושא. כרגע ישנה מחלוקת עם משרד האוצר בנוגע לתכנית אופציונלית".
"באשר לחסמים וקשיים ביורוקרטיים, במסגרת פעילותה של הועדה לבחינת הוזלת מחירי הנופש בישראל, בראשה עומד מנכ"ל משרד התיירות, עלה כי אחד החסמים לקידום הבניה המלונאית הוא שיווק קרקעות למלונאות בארץ ובעיקר בחו"ל. המשרד סבור כי יש להעביר לידיו את סמכות שיווק המגרשים המיועדים לתיירות הנמצאת כיום בידי מנהל מקרקעי ישראל. בהקשר זה, לאחרונה החל המשרד לתכנן מתחמים תיירותיים במקום מינהל מקרקעי ישראל".
