מבקר המדינה: חשש לניגוד עניינים בהעסקת זמיר דחב"ש בבנק ישראל וברשות ני"ע

שנתיים לאחר חשיפת "כלכליסט" בנוגע לחשש לניגוד עניינים ובעיות נוספות הקשורות בהעסקת זמיר דחב"ש, יועץ תקשורת חיצוני ויועצים חיצוניים נוספים בנוסף ליועצים הפנימיים בגופים ממשלתיים, "היועצים הכפולים", מפרסם מבקר המדינה את ממצאי הבדיקה שערך בבנק ישראל וברשות ניירות ערך.

המבקר מאשש את מה שהיה ברור למדי כבר אז: "הביקורת העלתה ליקויים בתהליכי ההתקשרות של הבנק והרשות עם יועצים", נכתב. "חוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו מכוחו מורים כי דרך המלך להתקשרות של גוף ציבורי עם יועצים חיצוניים היא באמצעות הליך תחרותי כדין, ומתן פטור מכך הוא המקרה החריג; ואולם, נראה שהבנק והרשות עשו שימוש יתר במתן הפטורים".

עוד נכתב כי "על הבנק והרשות להקפיד על ניהול ההתקשרויות באופן תחרותי ושוויוני, אלא אם כן מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן פטור. כך יוכלו לבחור את נותן השירות המתאים ביותר לצורכיהם על פי עקרונות של שוויון, יעילות, שקיפות ומקצועיות, תוך ניצול משאבים מיטבי וחיסכון בכספי הציבור".

אחת הדוגמאות שבחן המבקר ומתח עליה ביקורת היא סוגיית ההתקשרות עם דחב"ש, יועץ התקשורת שבנק ישראל והרשות ני"ע ערך שכרו את שירותיו למערך הדוברות הפנימי, כשבמקביל מספר גופים פרטיים המבוקרים על ידי הגופים הללו שכרו את שירותיו. "נסיבות שבהן הגוף המפקח והגוף המפוקח משתמשים בשירותיו של אותו היועץ יכולות ליצור פתח לזליגת מידע מהגוף המפקח למפוקח ולהעמיד את היועץ במצב של ניגוד עניינים אפשרי", נכתב בדו"ח בעניין יועץ התקשורת.

ההתקשרות סווגה כפטורה ממכרז

כפי שפורסם בכתבה לפני כשנתיים, לרשות ני"ע ולבנק יש דובר המועסק על ידם כאשר בנוסף אליו הם מסתייעים בשירותיו של יועץ חיצוני לנושאי תקשורת ואסטרטגיה. "היועץ מטפל בנושאים שונים העולים לסדר היום הציבורי ולגופים יש עניין לקדם אותם, דוגמת קידום חוק חדש לבנק שנחקק באמצע שנת 2010. כמו כן, היועץ מציע בעת הצורך דרכי התמודדות עם מצבי משבר. בשנים 2011-2009 הסתייעו הגופים הללו באותו יועץ שהועסק על ידי הבנק משנת 2006", נכתב בדו"ח.

בתחילת 2006 התקשר הבנק עם היועץ. ההתקשרות סווגה כפטורה ממכרז בנימוק של יחסי אמון מיוחדים ושכר הטרחה שנקבע היה 23,350 שקל בחודש. בתחילת 2009 התקשרה הרשות עם היועץ, וגם כאן סווגה ההתקשרות כפטורה ממכרז בנימוק של יחסי אמון מיוחדים ושכר הטרחה שנקבע היה 15,400 שקל בחודש. ברשות לא נמצאו מסמכים הקובעים את הצורך שלה ביועץ כזה, הכישורים הנדרשים ממנו ואת דרך בחירתו.

"משרד מבקר המדינה מעיר כי היעדר מסמכים ברשות המתעדים את הליך בחירת היועץ מונע שקיפות החיונית לבקרת התקינות של הליך ההתקשרות, וכי גם ידיעה של בעלי תפקידים אינה פוטרת מן הצורך לפעול כמתחייב מתקנות חובת המכרזים", נכתב.

לפי הדו"ח, בתחילת 2008 אישר הבנק התקשרות המשך עם יועץ התקשורת כספק יחיד. בבקשת לשכת הנגיד להגדיר את היועץ כספק יחיד נכתב, בין השאר, כי הוא "שותף בשנתיים האחרונות לנושאים הרגישים ביותר בבנק וזוכה לאמונם של הנגיד, המנכ"ל, המפקח על הבנקים, ראש המטה לנגיד, הדובר, ובכירי הבנק עימם הוא עובד". עוד נכתב בבקשה כי יכולתו של היועץ להתמודד בהצלחה עם מצבים מורכבים, עם מצבי משבר ועם מגוון הנושאים הרחב שבהם עוסק הבנק, גם הם טעמים להגדירו כספק יחיד.

"הגורמים הנדרשים בבנק אישרו את הגדרתו 'כספק יחיד'"

בתשובת הבנק נכתב שכל הגורמים הנדרשים בבנק אישרו את הגדרתו "כספק יחיד". המבקר מציין כי לדעתו "אין די בנימוקים שלעיל לבסס התקשרות זו ולהצדיקה בהנמקה של ספק יחיד, ולמעשה השימוש שנעשה בתקנה זו אינו תקין".

באשר לניגוד העניינים, "משרד מבקר המדינה מצא שהבנק הגיע להבנה בעל פה עם היועץ ולפיה אם הבנק יהיה סבור כי קיים ניגוד אינטרסים בין הייעוץ שהיועץ נותן לרשות לבין הייעוץ לבנק, ייצג היועץ את עמדת בנק ישראל", נכתב, "לדעת משרד מבקר המדינה, מצב שבו מועסק היועץ על ידי שני גופים שהם רגולטורים עלול ליצור חשש לניגוד עניינים, והיה על הבנק והרשות להסדירו באופן פורמלי ובכתב מאחר שלא תמיד מטרותיהם עולות בקנה אחד".

"כך למשל, חובת הגילוי הנאות של חברות ציבוריות שעליה אמונה הרשות עלולה לפגוע בעת מצבים קיצוניים ביציבות המערכת הבנקאית, שעליה אמון הבנק. ההבנה בעל פה של היועץ עם הבנק מחדדת ומדגישה את הצורך לטפל באפשרות לניגוד עניינים בין רגולטורים, ואת הכורח להסדיר זאת פורמלית ובכתב".

ממשרדו של זמיר דחב"ש, שלום תל-אביב, נמסר בתגובה: "שלום תל-אביב לא פעלה ולא פועלת בניגוד עניינים. דו"ח המבקר אינו מציין שפעולה כזו התרחשה בפועל, וכל התייחסותו היא לחשש תיאורטי בלבד. החברה פעלה בשקיפות מלאה מול רשות ני"ע ותמשיך לפעול כך עם בנק ישראל, תוך שהיא ממשיכה ליישם מנגנון ברור למניעת ניגוד עניינים בין כל לקוחותיה.