דו"ח החברות הממשלתיות לשנת 2011: הוצאה ממוצעת של 24 אלף שקל על שכר לעובד

רכבת ישראל: מאבקים פנימיים וגלגלי הצלה

220 מיליון שקל הפסד, 300 עובדים חדשים

שנת 2011 היתה שנה רוויית מאבקים בין הנהלת רכבת ישראל לבין וועד העובדים. ההנהלה איימה בסגירת הרכבת, הוועד מצדו השבית את תנועת הנוסעים והמטענים, ובתווך נתקעו מיליוני נוסעים זועמים שלא הבינו למה זה מגיע להם. בדו"ח של רשות החברות הממשלתיות ניתן לראות כיצד המאבקים הפנימיים נגסו בהכנסות מונופול המסילה, אשר סיים את שנת 2011 עם הפסד של 219.9 מיליון שקל לעומת הפסד של 165.2 מיליון שקל ב־2010 - גידול של יותר מ־33%.

ראו עוד על חברות ממשלתיות בערוץ בארץ :

• מבקר המדינה: הפנסיה ברכבת ישראל שווה למצנח זהב
• למה גילה אדרעי רצתה שיקנו אייפד לנהגי הקטר
• "חברת החשמל - שריד לאוליגרכיות של חברות ממשלתיות"
  

ברכבת ישראל מסבירים שהפגיעה בהכנסות נובעת מ"גידול בעלויות התפעול ואי עמידה בתחזיות הובלת נוסעים ומטענים". כך שהשלמת בניית המסילות, כמו גם השיבושים "הבלתי הגיוניים" להגדרתם שאירעו ב־2011, הגדילו את ההפסדים. עדות לכך ניכרת בתזרים המזומנים של החברה, שהצטמק מכ־26 מיליון שקל ב־2010 ל־4 מיליון שקל בלבד ב־2011 - צניחה של 85%.

רכבת ישראל צילום: אלכס קולומויסקי

שני גלגלי הצלה סייעו במיתון התוצאות השנתיות הקשות. עליית מחירי הסולר תרמה בשמירה על ההכנסות ממכירת כרטיסים. אלה הסתכמו ב־547.6 מיליון שקל - ירידה של פחות מאחוז לעומת 2010. כ־23% מהן מקורן במשרד הביטחון - הלקוח הגדול של החברה (נסיעות חיילים מסובסדות).

גלגל הצלה נוסף הגיע מכיוונה של כיל. חוזה שנחתם בינה ובין הרכבת להובלת מטענים הציל את הכנסות מגזר זה, שתוצאותיו הסתכמו בכ־135 מיליון שקל - עלייה של כ־11% לעומת 2010. זאת חרף השבתות חוזרות ונשנות של הוועד, והירידה בהיקף ההובלה ל־6.22 מיליון טון ב־2011 לעומת כ־7 מיליון טון ב־2010.

ברכבת מתארים שההשקעה בפיתוח מסילות הניבה לה סובסידיות ממשלתיות בהיקף של כ־668 מילון שקל, עלייה של כ־4% לעומת 2010. גם בתחום הובלת הנוסעים זכתה הרכבת לסובסידיה בגין הנחות לקשישים, סטודנטים ובעלי זכויות אחרים, בהיקף של כ־410 מיליון שקל, עלייה של כ־9%. מנגד, הרכבת הפסידה סובסידיות על אי־עמידה בתוכנית ההתייעלות שנחתמה בינה לבין המדינה בסוף 2009, מה שגרם לה לנזק של מאות מיליוני שקלים. בימים אלו מסכמת הרכבת על הסכם סובסידיה חדש מול המדינה.

למרות התוצאות הכספיות העגומות, מספר עובדי החברה הגיע ל־2416, עלייה של כ־14% לעומת סוף 2010. נתון זה סותר את טענת וועד העובדים על התעמרות בו, כיוון שלפי נתוני רשות החברות הרכבת היא החברה הממשלתית היחידה שהגדילה את כוח האדם שלה בצורה כה משמעותית.

ברכבת מאמינים מאבקי הכוחות עם הועד מאחוריהם, ושההתאוששות תגיע כבר ברבעון השלישי השנה, כאשר הקו במסילה הכפולה לבאר־שבע יחל בפעילותו - אחד העוגנים הרווחיים של הרכבת, שצפוי לתרום לעלייה בהכנסות החברה. עוד מציינים שם שההחלטה על שינוי ארגוני, במסגרתו יקומו חברות־בת להובלת מטענים ולפיתוח מסחרי ברציפים יגדילו משמעותית את היקף ההכנסות. מהלך שלישי שישלים את שינוי פניה של הרכבת היא ההחלטה להוציא למיקור חוץ 30% מהתחזוקה, מהלך שיחסוך לרכבת מאות מיליוני שקלים בשנה. השינוי הארגוני מושלם בימים אלו ויושק רשמית לקראת מחצית 2012.

ליאור גוטמן

הרווח הגולמי נחתך ב־37%, והלקוחות בחו"ל נוטשים

דו"ח רשות החברות שמפרסם הבוקר משרד האוצר מספק הצצה לנתוניה הכספיים של החברה הביטחונית תעש, שמצויה בקשיים כלכליים מאז שנות התשעים. תעש 'מונשמת' למעשה על ידי המדינה באמצעות הלוואות שמאושרות לחברה בוועדת הכספים אחת לכמה חודשים. החברה נמצאת בימים אלה בעיצומו של הליך הפרטה.

דו"חותיה הכספיים של החברה לא נחתמו מאז הדו"חות הכספיים ל־2002, עקב חילוקי דעות ואי־בהירות לגבי החלטות הממשלה על שינוי מבנה הבעלות בחברה והמשך פעילותה.

הנתונים שפורסמו מצביעים על ירידה של 37% ברווח הגולמי של החברה, שהסתכם ב־2011 בכ־262 מיליון שקל (כ־15.1% מהמכירות), לעומת 415.4 מיליון שקל ב־2010 (כ־21.6% מהמכירות). היקף המכירות של החברה ב־2011 צנח אף הוא ב־10% לעומת 2010, והסתכם בכ־1.73 מיליארד שקל.

באשר לתמהיל לקוחותיה של תעש, סבלה החברה מקיטון של 27.4% במכירותיה ליצוא ומקיטון של 13.2% במכירות בישראל. זאת, לעומת גידול של כ־14% במכירותיה למשרד הביטחון, שהסתכמו השנה ב־825 מיליון שקל (כ־47.6% מהמכירות) לעומת 724 מיליון שקל ב־2010, 37.1% מהמכירות.

הנתונים מצביעים על התאוששות מסוימת בגירעון בהון העצמי של החברה ביחס ל־2010. ב־2011, היה לחברה גירעון בהון העצמי של כ־1.85 מיליארד שקל, שמהווה 81.1% מהמאזן, לעומת גירעון של כ־2.16 מיליארד שקל ב־2010 שהיה 113% מהמאזן.

עוד נחשף כי לחברה גירעון מתמשך מהותי בהון החוזר, שגדל לכ־1.75 מיליארד שקל, נכון ל־31 בדצמבר 2011. לתעש הפסד של כ־166 מיליון שקל שהוא כ־9.6% מהמכירות, בהשוואה להפסד של כ־165.5 מיליון שקל ב־2010 שהיה 8.6% מהמכירות. יתרת החוב למדינת ישראל היא 1.4 מיליארד שקל.

מתעש נמסר בתגובה כי "המשבר הכספי של החברה נעוץ בנסיבות הפיכתה לחברה ממשלתית. לחברה עודף של כ־950 עובדים בעלות שנתית של יותר מ־200 מיליון שקל בשנה והוצאות מימון גבוהות בגין הלוואות בעלים, בגובה 60 מיליון שקל בשנה".

טל ליטמן

מלחמה על ההכנסות מהדיור הציבורי

בעיר תל אביב המצב חמור במיוחד: החברה המשכנת בעיר, חלמיש, שנמצאת בבעלות המדינה ועיריית תל אביב בחלקים שווים, חייבת לטענת המדינה כ־59 מיליון שקל למשרד השיכון. ב־1999 החליטה חלמיש, לטענת המדינה, להפר את הנוהג הקיים בין הצדדים ולא להעביר כספים למדינה ממכירת הדירות. העניין הועבר לגישור, שבסופו הוחלט שחלמיש תעביר 80 מיליון שקל למדינה. אולם לדברי רחל תורג'מן, יו"ר חלמיש, הכסף מיועד לפרויקט ענק של דיור ציבורי ביפו.

בניין דיור ציבורי בפתח תקווה צילום: עמית שעל

לפי דו"ח החברות, החברה המשכנת חלד, הפועלת בתחומי העיר פתח תקווה, קיבלה באוגוסט 2010 מכתב ממשרד הבינוי והשיכון, ולפיו היא נדרשת להעביר מיליוני שקלים למדינה שאותם היא מחויבת לשלם, אך לא עשתה זאת. לפי ההסכם של בעליה, החברה, שהיא שותפות של המדינה (67%) ועיריית פתח תקווה (33%), היתה אמורה להעביר 80% מההכנסות שלה ממכירת נכסים למדינה. בעשור האחרון מכרה חלד דירות בסכום של כ־6 מיליון שקל, אולם היא מתעלמת מהחלטה זו. בעיריית פתח תקווה החליטו חד־צדדית להשאיר את הכסף כדי להשתמש בו להשקעות בעיר עצמה.

שי פאוזנר

נמל אילת לפני הפרטה, אך הרציף הראשי דורש תיקון בהיקף לא ידוע

אם יצלח הצעד, המתמודדים על רכישת הפעילות בנמל ישמחו לגלות שהוא סיים את 2011 ברווח של 17.2 מיליון שקל, עלייה של כ־9% לעומת 2010. הכנסות החברה הסתכמו ב־115.7 שקל, ירידה של כ־5.5% לעומת 2010, המיוחסת לרפורמה בתעריפי הנמלים מסוף 2010, ששינתה במעט את תמהיל ההכנסות.

מכוניות שנפרקו בנמל אילת צילום: shutterstock

עוד עולה מהדו"ח שהחברה שילמה למדינה דיבידנד של כ־93 מיליון שקל - 54 מיליון שקל שולמו בספטמבר 2011 והשאר יועבר לאחר ההפרטה המתוכננת.

עובדה מעניינת הנמצאת בדו"ח היא כי הנמל נתבע על ידי יבואני רכב, ובהם בעלי דלק רכב גיל אגמון. הסיבה לכך היא נזק לכאורה ל־108 מכוניות מאזדה ומכוניות אחרות שנפגעו בעת הפריקה.

בחינת שאר נמלי ישראל מעלה שנמל אשדוד סיים את השנה ברווח מזערי של 18.8 מיליון שקל, לעומת רווח של 179.8 מיליון שקל ב־2010. ארבע סיבות מונה רשות החברות לפערי הביצועים: גידול בהוצאות מס בהיקף של 41.2 מיליון שקל; קיטון בהכנסות מימון של כ־68 מיליון שקל; הפסד ממכירת רכוש בהיקף של 16 מיליון שקל; וירידה בהכנסות הנמל שמקורה ברפורמה שהחילה המדינה בתעריפי הפריקה והטעינה בסוף 2010.

אולם לא כל הבשורות רעות בנמל אשדוד: הכנסות החברה הסתכמו ב־1.105 מיליארד שקל, ירידה של כ־3% בלבד ביחס ל־2010. החברה העבירה למדינה דיבידנד בהיקף של 330 מיליון שקל. עובדי הנמל נהנו אף הם משנה מוצלחת - הנהלת הנמל חילקה להם בונוסים בהיקף של 62 מיליון שקל. ההתחייבויות השוטפות של הנמל זינקו מ־77.5 ל־350.2 מיליון שקל, בשל הפרשה לתביעות.

חברת נמל חיפה סיימה אף היא את 2011 בירידה חדה ברווח. לפי רשות החברות, הנמל הצפוני סיכם את השנה החולפת ברווח של 6.1 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח של 65.2 מיליון שקל ב־2010. ההפסד מיוחס לגידול בהוצאות המימון ובהוצאות המס.

ליאור גוטמן

שנה טובה למע"צ  

החברה הלאומית לדרכים (לשעבר מע"צ) סיימה את 2011 ברווח נקי של 22.1 מיליון שקל, עלייה של 34% ביחס ל-2010. הכנסות החברה גדלו ל-5.38 מיליארד שקל, זינוק חד של 46% ביחס להכנסות בשנה הקודמת. ברשות החברות הממשלתיות מייחסים את הנתונים לגידול החד של המדינה בהשקעות בכבישים ובמסילות ברזל, פעולות עליהן אחראית החברה הלאומית לדרכים במסגרת תכנית "נתיבי ישראל". עוד מציינים שם כי בפברואר 2011 אושרה תכנית החומש של החברה לפיתוח כבישים במדינה משנת 2011 ועד 2016 בהיקף מצרפי של 28 מיליארד שקל. במידה ומוסיפים את חלקה של החברה בבניית מסילות ברזל (קו עכו כרמיאל וקו חיפה בית שאן) עולה תקציב החברה לשנים אלו ל38 מליארד שקל.

לעומתה, חברת החשמל סיימה את 2011 בהפסד של 785 מיליון שקל ובצבר התחייבויות של 62 מיליון שקל (נכון לסוף 2011). הנתונים אינם חדשים והם נחשפו במלואם במסגרת פרסום הדו"ח השנתי של חברת החשמל בתחילת אפריל עלות השכר למועסק בשנת 2011 הסתכמה ב-343.3 אלף שקל (כולל הטבות), עלייה של כ-4.2% לעומת עלות השכר ב-2010.

באופן מפתיע, עלות השכר של עובד בחברה החשמל אינה הגבוהה במדינה, וקודמים לו עלות השכר של עובד בנמל אשדוד (467.8 אלף שקל לשנה, עלייה של 15.7% לעומת 2010), עלות שכר בחברת נמלי ישראל (442.9 אלף שקל לשנה, עלייה של 5.1% לעומת 2010 ) חברת נמל חיפה (407.9 אלף שקל לשנה, עלייה של 11.6% לעומת 2010) ורפאל (372.3 אלף שקל לשנה, ירידה של 2.25% לעומת 2010). עוד עולה שבניגוד לחברות ממשלתיות אחרות חברת החשמל צמצמה את מצבת כוח האדם שלה ל12,695 עובדים, ירידה של כ1.6% לעומת 2010

אין גז מצרי – מי מרוויח, מי מפסיד?

מאז פברואר 2011 ועד היום אירעו 14 פיגועי חבלה בצנרת הגז המצרית, מה שגרם לכך שלקוחותיה של EMG, היא ספקית הגז, קיבלו באופן חלקי ביותר גז עבור הפעלת תחנות כוח. כתוצאה מכך, וכתוצאה מהדלדלות מאגר "ים תטיס" הישראלי, הכנסות חברת נתג"ז (נתיבי גז), היא החברה הממשלתית שמוליכה את הגז בישראל, פחתו מ-11% מכ-386 מיליון שקל ב-2010 ל-345 מיליון שקל ב-2011. במקביל, רשות החברות שינתה את צורת הדיווח של החברה והחילה עליה מודל חשבונאי חדש (ER6) שמתאים למונופולים ממשלתיים. התוצאה: נתג"ז נאלצה לבצע הפחתה חדה בתקרת ההכנסות המצטברות שניתן להכיר בהן, מה שהביא את החברה לסיים את 2011 בהפסד של 9.7 מיליון שקל זאת לעומת רווח של 108.5 מיליון שקל ב2010.

לעומת זאת, ישנם כאלה שמרוויחים מהעדרו של הגז מצרי. חברת תש"ן (תשתיות נפט), שאחראית על הזרמת דלקים במדינה, סיימה את 2011 ברווח של 54.7 מיליון שקל, זאת לעומת הספד של 52.4 מיליון שקל ב-2010. ברשות החברותה ממשלתיות מסבירים שחלק מהרווח נוצר בביקוש הרב לדלקים שמוזרמים ללקוחות שונים על ידי חברת הבת בבעלותה המלאה קמ"ד (קו מוצרי דלק), שהעביר לחברת החשמל הרבה יותר סולר להפעלת תחנות הכוח. הכנסות תש"ן ב2011 הסתכמו ב-310.2 מיליון שקל, עלייה של כ-6% לעומת 2010.