נציגות יוצאי אתיופיה: "הממשלה אישרה סיוע בדיור? לא שמענו"
הממשלה החליטה להגדיל מענקי דיור לעולים מאתיופיה ולסייע בקליטתם בשוק העבודה אבל נציגות הארגונים כלל לא עודכנה. משרד ראש הממשלה: "הטענות מפתיעות"
13:5213.05.12
"אישרו היום תוכנית לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה? זו פעם ראשונה שאני שומע על זה". כך הגיב הבוקר עקיבא מנגסטו, ראש נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה לתוכנית הממשלתית לעידוד שילובם בחברה.
הכותרת של התוכנית היא הלוואה לזוגות אתיופים צעירים שייטלו משכנתא במהלך 2013 של עד חצי מיליון שקל. ב־2014 תרד ההלוואה ל־400 אלף שקל ובשנים 2015–2016 תעמוד ההלוואה המקסימלית על 350 אלף שקל. ההלוואה תינתן ל־200 זוגות בכל שנה ולא תעלה על 95% משווי הדירה הנרכשת.
הבוקר אישרה הממשלה תוכנית מקיפה לשילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. גולת
ראש הממשלה בנימין נתניהו אף הכריז הבוקר כי "נפגשתי עם בני העדה האתיופית והתרשמתי שיש שם דור חדש, צעיר, נמרץ, פעלתן, יוזם, עם שאיפות ובמיוחד עם רצון עז להשתלב בחברה הישראלית. ההחלטה להגדיל מענקי דיור לעולים מאתיופיה ולסייע לקליטתם בשוק העבודה, היא עוד שלב, בדרך לשילובם בחברה הישראלית. בדעתי להציב במהלך השנה הקרובה יעדים נוספים בסיוע לקליטת בני העדה. הם בשר מבשרינו, הם חלק מאיתנו, ולא נסבול כל גילויי גזענות כלפיהם".
עם זאת נראה כי בדומה לתוכניות הממשלתיות הכושלות משנים דאשתקד גם זו נעשתה עם התייעצות מעטה מול השטח. נציגות הארגונים של קהילת אתיופיה בישראל, לדברי מנגסטו, למדה על התוכנית רק מפניית "כלכליסט". מנגסטו לא התייחס עדיין לפרטיה וביקש ללמוד אותה, והוסיף רק כי זו "הפעם הראשונה שאני שומע עליה".
בישראל חיים כ־120 אלף בני העדה האתיופית, כאשר שליש מהם נולדו בארץ. בהצעה נכתב כי למרות ההחלטות הממשלתיות שהתקבלו בנושא, "עדיין קיימים פערים בקליטתם המקשים על השתלבותם בחברה". כך למשל, כ־80% מיוצאי אתיופיה מתגוררים ביישובים בדירוג סוציו־אקונומי נמוך. מטרת הסיוע בדיור היא לאפשר לצעירים מהעדה לרכוש דירות מחוץ לשכונות המאופיינות בריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה ובכך להתערות בחברה הישראלית.
ב־2008 אישרה הממשלה הלוואה של עד 258 אלף שקל לזוגות אתיופים צעירים רוכשי דירה, אך רק שני זוגות ניצלו אותה בפועל. בממשלה מקווים שהגדלת ההלוואה תקל על הבנקים לאשר משכנתאות ליוצאי אתיופיה.
שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה עומד על 61% לעומת 72% בשאר האוכלוסייה, כאשר מחקרים מצביעים על קושי מיוחד בקרב בני העדה להשתלב בעבודות ההולמות את כישוריהם. כדי להתמודד עם נתונים אלו, התוכנית כוללת גם הקמת יחידת הכוון תעסוקתי בעלות של 15 מיליון שקל לאורך ארבע שנים. בנוסף, יוקצו על פי התוכנית עשר משרות ייעודיות בשירות המדינה ליוצאי אתיופיה בדירוג אקדמאים, ו־20 משרות נוספות שיתפנו ב־2013 במשרדי הממשלה השונים.
הממשלה צפויה לאשר גם הקצאה של 4 מיליון שקל לגיבוש ולהפעלת תוכנית הסברה ומידע לציבור, שמטרתה להתמודד עם גילויי גזענות ואפליה כלפי יוצאי אתיופיה.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "הטענות מפתיעות, ואינן עומדות במבחן המציאות, לנוכח העובדה שהתוכנית גובשה בעקבות שורת מפגשים ארוכה, שבהן דנו ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנכ"ל משרדו ושרי הממשלה במשך שעות עם נציגי העולים מאתיופיה. במפגשים הללו אף שיבחו נציגי העולים מאתיופיה את הרצינות חסרת התקדים של הממשלה בראשות נתניהו לשפר את תנאי קליטתם בישראל".
