האם אתם מחזירים עודף שקיבלתם בטעות?

פרופסור יקר,

היום בתור בבנק לקחתי מספר. לפתע ראיתי על הרצפה פתקית עם מספר שהיה מאפשר לי לעקוף אנשים. זרקתי אותה לפח. אבל כשעליתי לאוטובוס והנהג טען לי יותר מדי נסיעות שתקתי. למה קל לגנוב נסיעות וקשה לגנוב דקות?

דין

אני חושב שעלית על הנקודה. מספר שהרמת מהרצפה בתור בבנק דופק את החברים שלך. לא את הבנק, אלא את מי שעומדים איתך בתור, ואתה מרגיש חלק מהקהילה הזאת. התדמית שלנו בקהילה שאליה אנחנו משתייכים וההתאמה שלנו אליה היא אחד השוטרים הפנימיים היעילים ביותר. לגנוב מאגד, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

כשאתה מקבל בטעות עוד נסיעות מאגד אתה לא פוגע באף אחד, ולא מבצע שום פעולה יזומה של אי־הגינות. הרבה יותר קל למתוח בתוך הראש קו שמבדיל את זה מגניבה ומאפשר לך להמשיך להרגיש שאתה בסדר. חוץ מזה, ישנה גם השאלה של איך אתה מרגיש לגבי אגד. אם היית חושב שאגד היא חברה מעולה שדואגת לעולם ונותנת לך מעל ומעבר למה שאתה משלם לה, אולי היה לך קשה יותר עם הנסיעות העודפות. אתה כנראה חושב שהיא לא כזו, אז יותר קל לך.

והאבחנה המעניינת שלך כשהשווית בין המקרים מראה לנו דבר חשוב: חוש הצדק שלנו הוא מנגנון מורכב וגמיש, והוא יכול להשתמע בדרכים שונות במצבים שונים. רובנו לא באמת או צדיקים או רמאים. ההחלטות שלנו תלויות בכל פעם בנסיבות הקונקרטיות שבהן דברים קורים, ובדרך שבה אנחנו יכולים להצדיק את הפעולות שלנו בתוך ראשנו.

ברוב הפעמים שבהן אנחנו הולכים על הקו האפור של ההגינות, אנחנו לא עורכים שיקולים קרים ונבזיים של מה הסיכוי שניתפס ומה יהיו העונש והמבוכה. הרבה פעמים השיקולים הם של ממי הכסף הולך, ועד כמה זה מגיע לו; כמה קל להצדיק את זה; האם אגד או אחד הנהגים בה גרמו לך פעם אי־נעימות. למעשה, שני המקרים הלה מראים עד כמה רחב הקו האפור שלנו, ומה המניעים הלא ברורים מאליהם שנמצאים מאחורי הרבה מהרמאויות הקטנות, ולמען האמת גם הגדולות.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il