כשהזעיקו את אבי בלילות לסיכול ריגול מצרי אמי הסבירה: "אבא צריך ללכת לעזור לילד שנפל במדרגות באמצע הלילה"
נמרוד נוביק, לשעבר סגן נשיא קבוצת מרחב: "בוויכוחים עם אבי על פעולות המודיעין בקום המדינה הוא נהג לומר: 'קיבלנו החלטות מתוך חרדות קיומיות'"
1949. נמרוד נוביק, בן שלוש, עם הוריו מאיר ובלימה במושב כפר חיים צילום רפרודוקציה: נמרוד גליקמן
"אני זוכר שבגיל חמש אבי נסע לשליחות בארצות הברית, וכשחזר הביא לי קלרינט אדום ונוצץ. כשקיבלתי אותו ריסקתי אותו על דופן המיטה כדי להעניש את אבי על היעדרותו. ידעתי שהוא עוסק בדברים חשובים, אבל לא בדיוק ידעתי במה. כשהזעיקו אותו בלילות לסיכול ריגול מצרי אמי הסבירה: 'אבא צריך ללכת לעזור לילד שנפל במדרגות באמצע הלילה'. לאחר חזרתו לארץ אבי הקים במשטרה את מחלקת תפקידים מיוחדים, והמשיך את מסלול החיים בעולם החשאי. אמי גיהצה לו את המדים בקפדנות ותמיד אמרה: 'הצווארון של אבא שלך נוקשה כמו פלדה, והמכנסיים שלו יכולים לעמוד בכוחות עצמם'. בגיל 14 מצאתי במגירות של הוריי תמליל חקירה של חשוד בריגול, ואז הכל הסתדר לי.
"משנות העשרה המאוחרות שלי היו לי דיונים עם אבי על פעולות המודיעין בקום המדינה שהיו פגיעה בוטה בדמוקרטיה. מוקד הוויכוח היה על כך שמערכת המודיעין הישראלית ביצעה האזנות סתר לגורם כמו המפלגה הקומוניסטית הישראלית שהיתה חסידה של סטלין, אבל אפילו למפ"ם, שנחשדו בפוטנציאל לשיתוף פעולה עם ברית המועצות. היום אבי ביקורתי יותר, אבל אז הוא נהג לומר: 'אתה לא יכול לשפוט אותנו היום בערכים של אותה תקופה. קיבלנו אז החלטות מתוך חרדות קיומיות'.
"איכשהו מסלול החיים שלי הביא אותי למצוא סיפוק באותם דברים שהיו מקור סיפוק לאבי. כשהתחלתי לעבוד עם יוסי מימן - זה לא מקרה שרציתי ללכת לתפר המדיני־עסקי. למרות העימות המשפטי בינינו, לזכותו של מימן ייאמר שללכת לפרויקט הגז ממצרים דורש הבנה עמוקה שיש כאן לא רק תעשייה אלא גם ערך מוסף מדיני. הפרויקט הוכיח את עצמו באופן יוצא מן הכלל, ולמרות הפסקת הזרמת הגז אני מניח שהמילה האחרונה כאן עוד לא נאמרה".
