בלעדי ל"כלכליסט" - המדינה מחפשת פתרון לרווחים הכלואים: באוצר יסתפקו ב-6% מס?

בכל הקשור לסוגיית הרווחים הכלואים של החברות הבינלאומיות הגדולות הפועלות בישראל שום דבר עוד לא ברור. ל"כלכליסט" נודע כי 100 מיליארד השקלים הצבורים כרווחים כלואים בחברות אלה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון הישן, מהווים סכום לא סופי שעשוי לגדול - וזאת שכן טרם נבדקו נתוני החברות לשנת 2011. על פי ההערכות, סכום זה צפוי לגדול בעשרות מיליוני שקלים נוספים.

רווחים כלואים הוא מונח המתייחס לרווחיהן של חברות בינלאומיות גדולות הפועלות בישראל וקיבלו לאורך השנים מענקים מהמדינה. חברות אלה הגיעו להסדר מיוחד עם רשות המסים במסגרת חוק עידוד השקעות הון הישן - לפני ששונה ב־2011. על פי החוק הישן, החברות היו יכולות לקבל פטור מלא ממס כל עוד שמרו על הכספים בתוך ישראל, לדוגמה באמצעות השקעות שונות במדינה. עם זאת, החוק קבע כי ברגע שחברה רוצה להוציא כסף מחוץ לגבולות ישראל או לחלקו כדיבדינד לבעלי המניות, עליה לשלם מס בגובה 10%–25% בהתאם לגודלה ולהטבות שאותן קיבלה בעבר.

החוק הישן יצר מצב שבו החברות המדוברות בחרו שלא להוציא כספים מישראל ולא לחלק דיבידנד, ולו רק כדי לא לשלם את המס הנדרש. כך קרה שכסף רב נצבר בקופות החברות מבלי שנעשה בו כל שימוש. כספים אלו הפכו לרווחים כלואים.

אלא שבשנה שעברה שונה החוק לעידוד השקעות הון. במסגרת השינוי, הועברו מרבית החברות למסלולים מיוחדים שבמסגרתם הן משלמות מסים מופחתים כמס חברות בשיעור 5%–12%. כך לכאורה פתר החוק את סוגיית הרווחים הכלואים. הבעיה היא שהחוק החדש אינו חל על כל החברות משום שהן בחרו שלא להיכנס למסלולים החדשים. מסיבה זו נותרו עוד רווחים כלואים שטרם חושבו.

מפעל אינטל בקריית גת. החברה ביקשה להוציא מרווחיה בישראל סכום ענק של 12 מיליארד שקל צילום: מאיר אזולאי

ישיבות מיוחדות באוצר

גורם בכיר באוצר הסביר בשיחה עם "כלכליסט" כי הרווחים הכלואים הם בסדר גודל של 100 מיליארד שקל, והדגיש כי המס בגינם עומד על כ־17 מיליארד שקל. סכום זה מהווה ממוצע של המס למקרה שבו לא יינתנו לחברות הנחות כלשהן. כיום החברות נדרשות לתשלום מס חברות של 15%–25%, בהתאם למסלול לעידוד השקעות הון הישן. "אם יוחלט על מתווה הקלות חדש, הסכומים יירדו בהרבה. צריך לזכור כי לא כל חברה תחליט לשחרר את הכספים האלה", אמר הבכיר באוצר.

למעשה, זו בדיוק הסוגיה המעסיקה בימים אלה את משרד האוצר בראשות השר יובל שטייניץ. לפני כשבועיים נערכו שתי ישיבות בעניין הרווחים הכלואים בהשתתפות נציגי אגף תקציבים, החשבת הכללית ונציגי רשות המסים. בישיבות אלה עמדו על הפרק שתי אפשרויות מנוגדות זו לזו: האחת, לתת לחברות הנחות מס וכך לשחרר את הרווחים הכלואים ולהכניס מיליארדים לקופת המדינה באופן חד־פעמי. השנייה, לא לאפשר את ההנחה ולחכות לרגע שבו החברות ירצו לחלק את הרווחים הכלואים כדיבידנד ואז ייאלצו לשלם מס מלא וגבוה יותר, בהתאם לחוק עידוד השקעות הון הקודם.

ל"כלכליסט" נודע כי באוצר בוחנים בשלב זה שני מודלים של מתן הנחות במס לחברות: על פי המודל הנבחן הראשון, ייקבע אחוז קבוע לתשלום לכל החברות, כשככל הנראה מדובר במס בסדר גודל של ממוצע המס הישן שהגיע עד ל־25%. על פי ההערכות, השיעור שייקבע ינוע על 10%–12% בלבד.

המודל השני שנבחן הוא מודל מיסוי מדורג, שבמסגרתו ככל שהחברה תחליט לשחרר יותר כספים החוצה, תינתן לה הנחה גדולה יותר בתשלום המס. אם יתקבל מודל זה, יתאימו כנראה את שיעורי המס של החוק הישן — 10%–25% — לשיעורי המס החדש שעומדים על 6%–12%.

"ככל שהסכום שחברה מסוימת תחליט לחלק יהיה גבוה יותר, כך המס שלה יופחת וזה ידחוף אותה לשחרר יותר כספים", אומר גורם בכיר נוסף באוצר, התומך בהפחתה. לדבריו, "המודל המדורג הגיוני יותר, משום שהמטרה הסופית היא שחרור הכספים. כרגע כספים אלה שוכבים בחברות כאבן שאין לה הופכין, והמדינה לא רואה מזה מס".

לא מגיעים לפשרה

אם הדברים ברורים כל כך לאנשי האוצר, מדוע טרם התקבלה החלטה? בעיקר משום ששטייניץ מעוניין לקבל נתונים נוספים ומדויקים יותר. למעשה, קודם כל יש צורך לחשב את היקף הרווחים הכלואים ב־2011. כמו כן, יש להעריך את הסיכוי שהחברות ישחררו את הכספים ובכמה כסף מדובר, להבין אם חברות שכבר שילמו את המס הגבוה בעבר יוכלו לבוא בדרישות כלפי רשות המסים, וכן לראות מהן ההשפעות המשפטיות של המהלך.

אלא שהסחבת הקלה בקבלת ההחלטה אינה נובעת רק מדרישותיו של שר האוצר. נכון לעכשיו, עוד אין באוצר תמימות דעים בנוגע לפתרון הרצוי, כשאגף החשב הכללי והממונה על התקציבים מתנגדים למתן ההקלות. על פי גורם בכיר באוצר, הבקיא בעניין ומתנגד למהלך ההפחתה, "בגדול מדובר בפתרון חד־פעמי שהוודאות בנוגע אליו נמוכה מאוד. זה פתרון חד־פעמי מפני שלאחר שהחברות משחררות את הכספים, המסים ייגבו ולא יהיה ניתן לבקש מהן כספים נוספים. לדעתי, מתן הקלות הוא לא פתרון אלא דחיית הבעיה".

מנגד, ברשות המסים הנטייה היא דווקא ללכת על פתרון של הנחה במסים. מנהל רשות המסים הקודם יהודה נסרדישי הביע התנגדות למתן ההקלות, אך עם עזיבתו וכניסתו של דורון ארבלי לתפקיד השתנו הרוחות במסדרונות הרשות.

ברשות המסים מדגישים כעת כי הנחה במיסוי, אם תינתן, אינה מהווה תקדים שכן בחוק ההסדרים שגובש בימי המשבר הכלכלי העולמי ב־2009 ניסתה הרשות למצוא פתרונות יצירתיים כדי להתמודד עם הירידה בהכנסות. כך ניתנה הוראת שעה, שלפיה משיכת דיבדינדים שנצברו עד סוף 2002 יתאפשרו במס מופחת של 12% במקום 25%. "מהלך זה הכניס לרשות המסים יותר ממיליארד שקל", מזכיר גורם בכיר באוצר.

השורה התחתונה היא ששטייניץ יידרש להגיע להכרעה בנושא בשבועות הקרובים, כשעמדתו תלויה בעומק הגירעון התקציבי והחור הגדל בגביית מסים הצפוי השנה ובשנה הבאה. בכל מקרה, באוצר מבהירים כי כל החלטה שתתקבל אינה מבטיחה הורדות במס או ביטול הגזירות לאזרחי המדינה.

"ברור שאם ייכנסו כמה מיליארדים זה ישפיע על שיקולים אחרים בתקציב, אבל לא ברור אם זה ישפיע דווקא על הקיצוצים הרוחביים במשרדי הממשלה או על הנחות המסים", אומר גורם בכיר באוצר.

קשיחות מול החברות

את מרבית ההטבות במסים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מקבלות טבע, אינטל, צ'ק פוינט, כיל וישקר. עד כה, בשל ההחלטה שלא לטפל בסוגיית הרווחים הכלואים, נקטה רשות המסים יד קשה יחסית עם חברות אלה ודרשה תשלום מס מלא תמורת שחרור הכספים — בין 15% ל־25%.

כך לדוגמה, ב־2008 הוציאה צ'ק פוינט, על פי ההערכות, כמיליארד שקל מרווחיה להקמת חברה־בת בסינגפור וסירבה לשלם מס מלא, כפי שדרשה רשות המסים. המחלוקת בעניין התגלגלה אל בית המשפט המחוזי בתל אביב, ועדיין מצויה בדיונים.

דוגמה אחרת הגיעה מגזרת טבע: בינואר 2012 התפרסם כי רשות המסים הוציאה לענקית התרופות הישראלית שומה חסרת תקדים של 2.7 מיליארד שקל. שומה זו נגעה למחלוקות שונות בנוגע לחוק עידוד השקעות הון. עם הסוגיות שהיו במחלוקת נמנו תכנון מס אגרסיבי שטבע ביצעה כביכול בנוגע למבנה האחזקות בחו"ל, וכן טענה כי טבע השתמשה ברווחי מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון לשם רכישת חברות בחו"ל. זאת כאמור בעוד שמבחינת החוק הכספים צריכים להישאר בתוך החברה.

בטבע טוענים כיום כי אין להם כל רווחים כלואים. בחברה מסבירים כי "לאורך השנים נצברו בקופת החברה רווחים לפני מס בהיקף של מיליארדי שקלים, שמסווגים בהיבט המס תחת החוק לעידוד השקעות הון". בחברה מדגישים כי מרבית הרווחים אינם כלואים, מאחר ששימשו להשקעות תשתית בתוך ישראל ולהרחבת מפעלים בהיקף של מיליארד שקל בשנה.

עוד מציינת החברה כי "מלבד המס שהיא נדרשת לשלם, היא מייצרת לישראל הכנסות ממסים בין השאר גם באמצעות מס על דיבידנד בהיקף שנתי מוערך של כ־700 מיליון שקל, והעסקת כ־10,000 עובדים בארץ המשלמים מס בהיקף של כ־1 מיליארד שקל". לטענת טבע, בכל שנה החברה מכניסה יותר מ־4 מיליארד שקל לקופת המדינה מפעילותה בארץ".

הנושא התעורר באחרונה גם כשאינטל ביקשה להוציא מרווחיה בישראל סכום ענק של 12 מיליארד שקל. החברה פנתה לרשות המסים וביקשה לקבוע את גובה המס שהיא חייבת. אינטל מוכנה לשלם מס של כ־2.4 מיליון שקל בלבד, וכעת נמצאת הסוגיה בהתדיינות בין צמרת האוצר לצמרת החברה בישראל.

נציגי החברות הגדולות לא רוצים להבטיח כי הורדת שיעור המס תביא לכך שהם ישחררו כספים רבים ויעשירו את קופת המדינה. “אם מס הכנסה יוריד משמעותית את סדר הגודל של המסים נצטרך לבחון את עצמנו, אבל לא נעשה זאת בכל מחיר. אם יהיה סידור אטרקטיבי - נשחרר. אם לא, נשאיר את הכסף בפנים ונמצא פתרון בהמשך", אומר בכיר מחמש החברות הגדולות.