"אלשיך הוסיפה כוונה ומניע למחדליו של עו"ד ארגז ובכך החמירה התלונה עליו"
בינואר נחשפה ב"כלכליסט" פרשת הפרוטוקול המשופץ. נציב תלונות הציבור על שופטים דחה את גרסתה של אלשיך, קבע כי חלק מהתיקונים היו מהותיים וביקר בחריפות את חתימת 100 פרקליטים על עצומה לתמיכה בשופטת
זעזוע במערכת המשפט: נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט ביהמ"ש העליון בדימוס אליעזר גולדברג, מותח ביקורת חריפה על התנהלותה של השופטת ורדה אלשיך, סגנית נשיאת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ויו"ר נציגות השופטים. זאת בקשר לפרשת הפרוטוקול המשופץ אשר נחשפה ב"כלכליסט" בחודש ינואר ובמסגרתה הכניסה אלשיך 36 תיקונים בפרוטוקול דיון שהתקיים בפניה, והעבירה אותו כתלונה נגד עו"ד רפאל ארגז שנכח בדיון והתעמת עימה.
החלטתו המלאה של נציב תלונות הציבור על השופטים
הנציב גולדברג קיבל בכך 4 תלונות שונות שהוגשו נגד השופטת אלשיך - המרכזית שבהן ע"י מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין בראשות עו"ד אפי נוה - תוך שהוא דוחה את גרסתה וטענותיה ביחס לכמעט כל רכיבי התלונות נגדה.
בנוסף מתח הנציב ביקורת נוקבת על עצומת התמיכה של 100 עורכי דין בכירים מתחום הפירוקים שהופץ בעקבות התלונה נגד אלשיך ואף קרא ללשכת עורכי הדין לאסור התנהלות כזו מצד עורכי דין ולקבוע כי היא תהווה עבירת משמעת. הנציב אף הביע תמיהות לגבי התנהלות מזכירתה האישית של אלשיך אשר עמדה בקשר עם עורכי דין שחתמו על העצומה ושוחחה עמם על כך.
הדיון נשוא התלונות התקיים באולמה של אלשיך בספטמבר 2011, אז דנה השופטת בבקשה של עו"ד רפאל ארגז להתמנות כמנהל מיוחד על חייב. אלשיך סירבה לאשר את המינוי בנימוק שארגז נשוי לאישה שהיא נושה של החייב. בהמשך הדיון התברר לאלשיך כי בתיק הוגשה תגובה של בנק הפועלים שהיא לא היתה מודעת אליה, והיא מסרה החלטה חריפה נגד עו"ד ארגז בטענה שהסתיר ממנה תגובת הבנק והורתה להעביר את הפרוטוקול ואת החלטתה כתלונה על ארגז ללשכת עורכי הדין. חודשים אחדים לאחר מכן גילה ארגז, לטענתו, כי הפרוטוקול ששוגר כתלונה עליו "שופץ" וכלל כמה עשרות תיקונים ושינויים לעומת הנוסח המקורי, לטענתו במטרה לסבכו. הוא פנה ללשכה בבקשה כי זו תסייע לו והלשכה התלוננה נגד אלשיך.
השופטת ורדה אלשיך צילום: אוראל כהן
החלטתו של הנציב גולדברג משתרעת על פני 31 עמודים וכוללת התייחסות פרטנית לכל אחת ואחת מהטענות שהועלו בפניו, וכן התייחסות נרחבת לתגובותיה של השופטת אלשיך, שלפי ההחלטה נמסרו לנציב בפגישה שהתקיימה ביניהם וכן בחילופי לא מעט מכתבים בהם דרש הנציב השלמות.
גולדברג מציין בפתח החלטתו כי אלשיך ניסתה למנוע ממנו מלדון בתלונות נגדה וטענה כי בירורן אינו נמצא בתחום סמכותו אלא בסמכות ערכאת הערעור (ביהמ"ש העליון). "עמדתה של כב' השופטת אינה נראית לי", פוסק גולדברג ומבהיר כי כאשר מדובר בעניין הנוגע להתנהגותו של שופט, לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, מוסמך הנציב לברר את התלונה.
מהחלטת הנציב עולה כי עמדתה של השופטת אלשיך בתגובה לתלונה היתה כי "אין בנמצא שתי גרסאות של הפרוטוקול. נוסח א' הינו 'פרוטוקול טיוטא' שמסרה המזכירה בטעות לעורכי הדין ארגז וארבל לבקשתם, ואילו נוסח ב' הינו 'פרוטוקול רשמי', אשר נחתם בחתימה אלקטרונית לאחר שעבר הגהה על ידה".
ואולם, הנציב בדק ומצא כי בפועל שתי גרסאות הפרוטוקול לא כללו חתימה אלקטרונית. לכן הוא פנה לשופטת אלשיך בבקשת הבהרה לגרסתה והיא השיבה לו כי "אם ובמידה בשל תקלה או בעיה בתוכנה לא נקלטה חתימתי במערכת והמסמך נותר בלתי חתום, הרי שמדובר בתקלת מחשוב". הנציב לא ויתר ופנה למנהל בתי המשפט לבדוק אם ישנה תקלה במערכת וכשנענה בשלילה שב ופנה לאלשיך וביקש לדעת מדוע טענה בפניו כי נוסח ב' היה חתום כדין. מההחלטה עולה כי אלשיך השיבה: "אם לא כתבתי אז שגיתי... אני לא יודעת למה לא כתבתי לך...אני התמקדתי בתלונה. כשמקבלים פצצה על הראש מתמקדים במה שיש שם".
מההחלטה עולה כי ב-3 במאי נפגש הנציב עם אלשיך ו-3 ימים לאחר מכן היא שיגרה לו מכתב ובו כתבה בין היתר: "אודה ואתווה כי התקופה שעברה ועוברת עלי איננה מהקלות... לא היתה לי כל כוונה להסתיר מידע כלשהו באופן מכוון אלא הדברים נעשו כל העת בתום לב, מתוך סערת נפש גדולה".
הנציב סיכם חלק זה בהחלטתו באומרו כי "התמיהה שהעליתי בפני כב' השופטת בפגישה עמה לא נתפוגגה".
"לא ניתן שלא להתרשם, כי בתיקונים האמורים הוחמרו הנסיבות להגשת התלונה ללשכה"
באשר למהות התיקונים שהוכנסו בפרוטוקול טענה אלשיך כי "רובם המכריע של תיקוני הפרוטוקול הינם תיקוני הגהה, השלמת משפטים קטועים ותיקוני פיסוק, כתיב, השמטות וטעויות ניסוח שנפלו במהלך ההקלדה... מלבד עברית לא ערוכה לא השתנה דבר באופן המהותי!".
אלא שהנציב קובע כי אף אם רוב רובם של ההבדלים בין שני הנוסחים אינם מהותיים אלא ענייני ניסוח ועריכה, "לא כך באשר למספר תיקונים שיש לראותם כמהותיים". הנציב מפרט כי השופטת אלשיך הוסיפה אמירות בנוסח המשופץ בדבר "עניינו האישי" של עו"ד ארגז, ה"אינטרס האישי" שהיה לו ונגיעתו "האישית מאוד", וכי היא הוסיפה אמירה מפי באת כוח כונס הנכסים הרשמי לפיה גם היא היתה נסערת מאוד מהתנהלותו של עו"ד ארגז.
"לא ניתן שלא להתרשם, כי בתיקונים האמורים הוחמרו הנסיבות להגשת התלונה ללשכה לעומת נוסח א'. כך בשלושת התיקונים הראשונים הוסיפה כב' השופטת בנוסח ב' יסוד נפשי של כוונה או מניע למחדליו לכאורה של עו"ד ארגז, ובכך הוחמרה התלונה עליו".
הנציב אף הוסיף ובדק כי בניגוד לקביעתה של אלשיך לפיה ארגז הסתיר ממנה את עמדת בנק הפועלים ש"אינה נמצאת בתיק", הרי שעמדה זו של הבנק הוגשה לבית המשפט ונסרקה למערכת נט המשפט 3 ימים לפני הדיון, כך שהצדדים והשופטת היו יכולים לדעת עליה.
מהחלטת הנציב עולה כי גם בעניין זה כשביקש מהשופטת אלשיך הסברים היא תלתה זאת בתקלה טכנית. "לפי נט המשפט ב-9 לחודש זה נסרק", אמר הנציב לאלשיך והיא השיבה לו: "זה לא יהיה הבאג הראשון שאני אגלה בתוכנה... אם אני כתבתי שזה לא היה, זה לא היה, למה אני צריכה בנקודה כל כך טריוויאלית לשקר?". על דברים אלו השיב הנציב: "את צריכה להתמודד עם זה... שהתגובה הזו כן נסרקה לפני הדיון". אלשיך השיבה: "אין לי מה להגיד... אני לא יודעת מה קרה. אני אבדוק את זה".
בהחלטתו מסכם גולדברג וקובע כי גם אם בידי אלשיך היה תיק נייר שלא היתה בו תגובת הבנק, חייבה אמירתה שהטילה דופי בעו"ד ארגז "להיבדק על ידה כדבעי טרם כתיבתה".
שופט ביהמ"ש העליון בדימוס אליעזר גולדברג צילום: דן בלילטי
"לשכת עוה"ד צריכה לאסור על עורכי דין לחתום על 'עצומה' הבאה לתת 'הגנה' לשופט"
הנציב דחה בהחלטתו את טענותיה של השופטת אלשיך לפיהן היה מותר לה להכניס בפרוטוקול את כל התיקונים שהכניסה. הוא כתב כי על אלשיך היה לתת החלטה מנומקת בה תפרט ותחשוף את ביצוע התיקונים: "בעניינו לא זו בלבד שלא ניתנה החלטה לגבי התיקונים 'הקטנים', אלא שגם נעשו תיקונים מהותיים, אשר חרגו מן המותר לפי סעיף 81(א). הם נעשו ללא שמיעת טענות עורכי הדין ולא נומקו".
הנציב גם דחה את טענת אלשיך לפיה כל עוד ביהמ"ש "לא קם מכסאו" הוא רשאי לשנות את ההחלטות.
בשולי החלטתו התייחס הנציב בהרחבה לעצומת התמיכה חסרת התקדים עליה חתמו כ-100 עורכי דין בכירים מתחום הפירוקים המופיעים בפני אלשיך ואשר יצא להגנתה. הנציב ציין כי בתלונת עו"ד אפי נוה הוא טען בפניו שעורכי דין אשר חתמו על המכתב אמרו לנוה כי מזכירתה של אלשיך אמרה להם כי "ורדה רוצה לדעת כמה כבר חתמו עליו והיא לא מסכימה שהוא יצא אם אין מספיק חתימות".
לדברי הנציב, מזכירתה של אלשיך הכחישה את הדברים וטענה כי "עורכי הדין דיברו על המכתב טרם הפצתו ואני התעניינתי מתוך סקרנות גרידא...לא שוחחתי כלל עם השופטת על המכתב לפני פרסומו באינטרנט". גולדברג קבע שבשים לב לכך שאין בידיו יכולת לאמת את הדברים שלדברי עו"ד נוה מסרו לו עורכי דין ובשים לב להכחשת אלשיך ומזכירתה, אין בידיו לקבוע כי אלשיך אכן היתה מעורבת בעניין המכתב. עם זאת הוא ציין כי על מנהל המשפט לבחון היבטים בהתנהלותה של מזכירתה של אלשיך.
גולדברג התבטא בחריפות לגבי עצומת התמיכה עצמה וכתב בהחלטתו: "יש, לדעתי, לעקור באיבה את התופעה של חתימת עורכי דין על מכתב תמיכה בשופט נגדו הוגשה תלונה. לא ניתן להתעלם ממראית פני הדברים כשלאחר המכתב מופיעים 'התומכים' בפני אותו שופט... ראוי הוא כי לשכת עוה"ד תאסור על עורכי דין לחתום על 'עצומה' כזאת, הבאה לתת 'הגנה' לשופט. במעשה כזה אין כדי להועיל, אולם יש בו כדי להעלות שאלות בתחום האתיקה, הן של השופטים והן של עורכי הדין, וליצור תקלה של ממש לתפקודו של השופט".
