הם לא מוכנים שתדעו איפה הם משקיעים

לנושאים שמוכרעים בוועדות הכספים והכלכלה בכנסת השלכות דרמטיות על המשק הישראלי. בכנסת הנוכחית דנו ועדות אלה בין השאר בהורדת דמי הקישוריות בסלולר, שפגעה ברווחיות החברות בתחום, בהעלאת מסים לתאגידי ענק ובמכירת מניות המדינה בבנק לאומי. חברי הכנסת שמשתתפים בדיונים אלה חשופים למידע רב ערך שמשקלו הכספי עצום. הבעיה היא שכיום אין מי שיוודא כי חברי הכנסת אינם תומכים במהלכים שעשויים להניב להם תגמול אישי בעתיד. למעשה, לפי החוק, מחויבים הח"כים רק במסירת הצהרת הון למבקר המדינה בתחילת כהונתם.

ביום הראשון למלחמת לבנון השנייה הורה הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ למכור את תיק המניות שלו. מעשה זה עורר את סילבן שלום, אז חבר כנסת מן המניין וכיום המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, להגיש הצעת חוק שתחייב את חברי הכנסת להעביר את מניותיהם לנאמנות עיוורת. אולם הצעה זו נדחתה על ידי הקואליציה בראשות קדימה ואהוד אולמרט, וכיום חברי הכנסת בישראל אינם מחויבים לחשוף את השקעותיהם בבורסה ואינם מנועים מלהשקיע בשוק ההון.

צורמת במיוחד היא העובדה שגם חברי ועדות הכלכלה והכספים, היושבים בצמתים הפיננסיים החשובים ביותר במדינה ודנים ברפורמות עתידיות בעלות השפעה על המשק, אינם מנועים מלעשות כן. חברי ועדות אלה מוזמנים לא פעם לשיחות סגורות עם פקידי האוצר, ולא מוטל עליהם שום איסור לפתוח את הסמארטפון שלהם בסוף הישיבה ולרכוש מניות של כל חברה שצפויה לזכות להטבה מהמדינה בקרוב.

יו"ר ועדת הכספים משה גפני: "אם החוק יחייב חברי כנסת לחשוף את תיק ההשקעות שלהם, אציית בשמחה" צילום: אלכס קולומויסקי

מגבלות נדיבות בנוגע לאחזקת מניות

לעומת המתירנות הנהוגה בישראל, בארה"ב חלה באחרונה התקדמות רבה בכל הקשור לשקיפות ההתנהלות הפיננסית של נבחרי הציבור. באפריל האחרון חתם הנשיא ברק אובמה על "חוק המניות", שמיועד למנוע מהמחוקקים להשתמש במידע חסוי שאליו הם נחשפים בעבודתם כדי להשיג רווח אישי.

לפי החוק, שאושר ברוב גורף בקונגרס השנה, נדרשים חברי הסנאט ובית הנבחרים האמריקאי ופקידים בממשל לפרסם בתוך 30 יום כל רכישה או מכירה של ניירות ערך שביצעו. אובמה עצמו הוא שעודד את קידום החוק, כשאמר בנאומו השנתי לאומה בינואר השנה כי "יש למנוע מנבחרי ציבור להחזיק במניות של תעשיות, שעל גורלן הם משפיעים".

ואכן, מחקר שפורסם בארצות הברית ב־2004 מצא כי הדרישה מהמחוקקים לשקיפות מקסימלית בהשקעותיהם אינה שרירותית ומוגזמת. במחקר נמצא כי תיקי ההשקעות של חברי הסנאט השיגו תשואות הגבוהות ב־12% בממוצע, בהשוואה לאלה שמשיגים משקיעים רגילים.

בישראל כן חלות מגבלות מסוימות על ההתנהלות הפיננסית של נבחרי ציבור. לפי החלטה של ועדת האתיקה בכנסת מ־2009, נאסר אמנם על נבחרי הציבור להחזיק יותר מ־5% ממניותיה של חברה עסקית, והם נדרשים למכור אותן או להעבירן לניהול עיוור עד לתום כהונתם. אולם בישראל פועלים תאגידי ענק רבים שהח"כים יכולים להשקיע בהם יותר ממיליון שקל ועדיין לא להגיע לאחזקה של 5%.

שרים, בניגוד לח"כים, חייבים להעביר, חודשיים לאחר הבחירות, סכומי כסף בחשבונם העולים על 200 אלף שקל, וכן את כלל ניירות הערך שבבעלותם ובבעלות בני משפחתם לחברת נאמנות ציבורית ובלתי תלויה. חברה זו תחזיק ותנהל את ניירות הערך בדרך של "נאמנות עיוורת". "חברת הנאמנות לא תמסור לשר ולבני משפחתו, כל עוד מכהן השר בתפקידו, כל מידע על העסקאות שנעשו בניירות הערך", נקבע. "המידע היחיד שיימסר יהיה שווי כלל ניירות הערך, הרווחים שמומשו, והמס ששולם בשל רווחים אלה". כאמור, ניסיון להחיל את כללי השרים על הח"כים טורפד.

יו"ר ועדת הכלכלה כרמל שאמה־הכהן: "המידע שמגיע אליי יכול היה להיות מתורגם לרווחים בתיק השקעות" צילום: מיקי אלון

רוב הח"כים מסרבים למסור מידע פיננסי

במטרה להגביר את השקיפות מצד המחוקקים ולסמן ניגודי עניינים אפשריים, פנה "כלכליסט" לחברי ועדות הכלכלה והכספים, וביקש מהם לחשוף את תיק ההשקעות שלהם.

חלק מחברי הכנסת הסכימו לחשוף את המידע הפיננסי שלהם ומרביתם מסרו שהם מדירים את רגליהם מהבורסה. אולם חברי כנסת רבים אף יותר סירבו לשתף פעולה, לעתים בתוספת גידופים, בטענה כי מדובר בפלישה בוטה לפרטיות.

כמה מחברי הכנסת הודיעו שייענו לבקשה לשיתוף פעולה "רק אם כולם יפרסמו", אבל עשו זאת רק לאחר שווידאו כי אחרים אינם מתכוונים להיענות ליוזמה. בלשכות אחרות, העוזרים הפרלמנטריים של חברי הכנסת בירכו בחום על הבקשה, רק כדי לבצע סיבוב פרסה כשהתברר כי הח"כ עצמו מסתייג מהחשיפה.

"כלכליסט" פנה באותה בקשה גם ליו"ר ועדת העבודה והרווחה חיים כץ, אולם הוא סירב להתייחס לנושא. יו"ר ועדת הכספים משה גפני סירב לחשוף את תיק ההשקעות שלו, אך ציין כי "אם החוק יחייב ח"כים לחשוף את תיק ההשקעות, אציית בשמחה". יו"ר ועדת הכלכלה כרמל שאמה־הכהן מסר כי "חיסלתי את התיק שלי בחודש הראשון לכהונתי בכנסת וכיום אני לא מחזיק באף מניה. לו המידע שמגיע אליי היום היה מגיע לתיק ניירות הערך שניהלתי, היה לו ערך רב והוא היה מתורגם לרווחים, אך כיום מעניינת אותי רק העבודה הציבורית".

חה"כ אמנון כהן (ש"ס) הוא היחיד שהסכים לחשוף את תיק המניות שלו. לדבריו, "בחודשים האחרונים החזקתי לפרקים את מניותיהן של טבע, החברה לישראל ואפריקה ישראל, בסכום של 15–20 אלף שקל למניה".