שאלות ותשובות: העתירה הבאה מעבר לפינה

מוקדם לקבוע. בג"ץ הורה למשרדי האוצר והבריאות לעשות סדר באופן שבו מתעדכן תקציב סל הבריאות בכל שנה. בג"ץ לא הכריע אם לקבל את עמדת הקופות כי יש להכניס לתוך מדד יוקר הבריאות את תעריף יום האשפוז, או להסתפק בהודעת המדינה כי היא מתכוונת לבצע

ממה בעצם מורכב סל הבריאות?

מדובר בסל של כל השירותים שקופות החולים מחויבות לספק למבוטחים שלהן, על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי מאז 1995. הקופות, למעשה, מונו על ידי המדינה להיות הספקיות של שירותי הבריאות לתושבי ישראל. הקופות נותנות את השירות באופן ישיר - לדוגמה אצל רופא המשפחה, האחות במרפאה או אצל הרופא המומחה — או באמצעות קבלני משנה, שהעיקריים שבהם הם בתי החולים. לכן, טיפול בבית חולים ציבורי הוא לרוב ללא תשלום מצד המבוטח, שכן הקופה מתחשבנת עליו מול בית החולים. המימון לכל השירותים שאנחנו מקבלים מהקופה מגיע מתקציב של כ־30 מיליארד שקל, שממומן בחלקו מדמי ביטוח הבריאות שנגבים על ידי הביטוח הלאומי ובחלקו מתקציב המדינה.

איך מתעדכן תקציב סל הבריאות בכל שנה?

התקציב מתעדכן לפי כמה פרמטרים שונים, שהעיקרי הוא מדד יוקר הבריאות. במדד הזה מוכנסים משתנים כמו מדד המחירים לצרכן, שינוי ממוצע השכר בקרב צוות רפואי ועוד. משתנה שלא מופיע בו הוא תעריף יום האשפוז, כלומר העלייה בשנה הקודמת של עלות כל פרוצדורה רפואית שקופת החולים קונה מבית חולים. לטענת הקופות, היעדר משתנה זה שחק את התקציב שהן מקבלות ביותר מ־2 מיליארד שקל מ־1995.

מה יקרה כעת בעקבות הפסיקה?

התסריט הסביר הוא זה של מבחן הכוח. הלוביסטים של קופות החולים וכמה חברי כנסת יחלו ללחוץ על משרדי האוצר והבריאות לא להסתפק בשינוי שנערך לאחרונה באופן חישוב תעריף יום האשפוז, אלא להכניס אותו למדד יוקר הבריאות. משרד הבריאות כנראה לא יסרב, אך מול האוצר המלאכה לא תהיה פשוטה. לא מן הנמנע כי בעוד חצי שנה נראה סבב נוסף של עתירות של הקופות לבג"ץ בטענה לאי־יישום של החלטתו.