פסיקה דרמטית של בג"ץ: תוספת של מיליארדי שקלים למערכת הבריאות

פסיקה דרמטית של בג"ץ מאמש עשויה להוסיף מיליארדי שקלים לסל הבריאות מחד, ולהכביד עוד על הגירעון התקציבי בשנה הבאה. בפסק הדין קבע הרכב של שלושה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, כי בתוך חצי שנה על המדינה לעדכן את מדד יוקר הבריאות גם לפי השינוי בתעריף יום האשפוז. העתירה של הקופות הוגשה לפני 9 שנים.

מאחורי שינוי טכני זה מסתתר הרבה מאוד כסף. זאת, משום שעדכון סל הבריאות נעשה כל שנה בין השאר בגובה שינוי המדד. אולם מכיוון והמדד לא מכיל באופן ישיר את השינוי בתעריף יום האשפוז - הנקבע על ידי משרדי האוצר והבריאות - קופות החולים טוענות לשחיקה מתמדת בתיקצוב שהן מקבלות מהמדינה.

שאלות ותשובות: העתירה הבאה מעבר לפינה המשמעות של פסיקת בג"ץ בעניין קופות החולים מיקי פלד לכתבה המלאה 

מאז 1995, טענו בעתירה הקופות מכבי והכללית, תעריף יום האשפוז עלה בכ-110% ותקצוב הקופות עלה ב-79% בלבד. לכן, הן אומרות, מדובר בשחיקה של יותר מ-2 מיליארד שקל בפער בין השניים. ההוצאות בבתי החולים מהוות כ-40% בממוצע בתקציב ארבע קופות החולים. השופטים קבעו כי ההתחשבנות החדשה צריכה להיעשות לא רק מעתה והלאה, אלא גם רטרואקטיבית. השופטים השאירו לשיקול דעת המדינה איך לבצע את הרטרואקטיביות, כלומר לכמה שנים אחורה יקבלו הקופות פיצוי.

בית חולים. עתירת הקופות הוגשה לפני 9 שנים צילום: אוראל כהן

השופטים השאירו 2 שאלות פתוחות נוספות. הראשונה היא האופן שבו יבוצע העדכון. השופטים לא קבעו כי יש להחיל באופן מלא את תעריף יום האשפוז על מדד יוקר הבריאות, כלומר ביחס של 1 ל-1. בין השאר, בשל טענת המדינה כי רכיבים מסויימים שגורמים להעלאת תעריף יום האשפוז כן נכללים במדד יוקר הבריאות, כגון העלאות השכר שמקבלים רופאים, אחיות וצוותים רפואיים. הקופות גם מקבלות שיפוי מהמדינה על סך 40% מעלות הסכמי השכר עם הרופאים. הסוגייה השנייה היא למעשה ביקורת של בג"ץ על משרדי האוצר והבריאות שמחלוקות ביניהם על העדכון הנדרש הביאו לכך שלמעשה לא הוחלט דבר בנושא ונדרשה הכרעה מבג"ץ. השופטים כתבו כי מן הראוי שהמדינה תיצור מנגנון בוררות והכרעה במקרים כאלו כדי למנוע אי קבלת החלטה שתובל ל"אין ספור מחלוקות והדיינות משפטית".

ומה עם השחיקה הדמוגרפית?

לטענת ארבע קופות החולים, יש עוד מקור של שחיקה בתקציביהם, וזו השחיקה הדמוגרפית. תקציב סל הבריאות לא מתעדכן כל שנה בכ-2% - גובה הגידול השנתי הממוצע באוכלוסיית ישראל - אלא ב-1.2% בלבד. זאת, כי לטענת משרדי האוצר והבריאות לא על כל מבוטח נוסף צריכה הקופה לבנות עוד מרפאה או לשכור עוד רופא - כלומר מה שבעגה הכלכלית מוגדר כך שההוצאה על המבוטח השולי קטנה יותר מהתוספת התקציבית המתקבלת עליו גם כך. לטענת הקופות, גם העדכון של 1.2% הוא לא מספיק, בין השאר כי הוא הוחל רק מ-2010, כאשר עד אז העדכון השנתי בגין דמוגרפיה עמד על 0.9% בלבד וגרם לשחיקה ארוכת שנים שגם היא בגובה כמה מיליארד שקלים.

לפסיקה עשויות להיות משמעויות נרחבות גם לגבי הגירעון התקציבי הצפוי ל-2013, שכבר עתה צפוי לעמוד על 24 מיליארד שקל. בעבר כבר תקף שר האוצר, יובל שטייניץ, את בית המשפט העליון בכך שהוא אינו מתחשב בשיקולים כלכליים-תקציבייים בפסיקותיו. לאחר פסיקת בג"ץ ב-2010 שביטלה את הפעלתו של בית הכלא הפרטי, אמר שטייניץ כי "בתי המשפט היקרים שלנו פוסקים פעם אחר פעם פסיקות בעלות השלכות תקציביות של עשרות מיליוני שקלים, מאות מיליוני שקלים ואפילו מיליארדי שקלים. דומה שמבחינת השופטים בבית המשפט העליון זה לא משנה אם מדובר ב-30 מיליון שקל או ב-30 מיליארד שקל. אומרים 'ייקוב הדין את ההר', אז מבחינתם ייקוב הדין את התקציב, ואת התכנון הכלכלי", אמר אז שטייניץ. אולם, יצויין כי לפחות על פי פסק דין הנוכחי, אם משרד האוצר היה פועל לסידור הנושא בתשע השנים האחרונות, לא מן הנמנע כי בג"ץ היה מקבל החלטה אחרת, שהיתה מונעת הוצאה תקציבית לא צפויה שכזו.

קופת החולים מכבי יוצגה על ידי עורכי הדין עזגד שטרן, אליה צונץ ושי גימלשטיין ממשרד ש. הורוביץ וקופת חולים כללית יוצגה על-ידי עו"ד יהודה בן מאיר. המדינה חוייבה לשלם הוצאות משפט בסך 200 אלף שקל.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מדובר במחלוקת ארוכת שנים שהגיעה להכרעה. עמדת המשרד כי יש לבטא טוב יותר את תשומות האשפוז ומדד יוקר הבריאות. בהתאם להחלטת בג"ץ נקיים דיונים עם האוצר והקופות כדי להגיע להסכמות".

לכל הכתבות בפרויקט "קופון חולים" לחצו כאן