הלו, מישהו אולי ראה לאחרונה את שר הרווחה?

בתחילת החודש התכוננו מספר חברי כנסת לסבב שאילתות לשרים. יו"ר הכנסת, ח"כ רובי ריבלין, פתח עם שאילתה שהופנתה אל השר משה כחלון בנושא סיוע משפטי לנשים בתהליכי גירושין. ריבלין, פרלמנטר ותיק ומוערך וחבר מפלגתו של כחלון (הליכוד) פתח ואמר: "הראשונה היא שאילתא שמבקשת לשאול חברת הכנסת שמאלוב־ברקוביץ את שר התקשורת, נכון?". "הרווחה", תיקן אותו כחלון. "הרווחה?", תהה ריבלין, "אה, שר הרווחה".

ריבלין לא היחיד. שר התקשורת משה כחלון כבר רגיל למילים היפות שהוא מקבל על עבודתו במשרד ובמיוחד לאור התחרות שנפתחה בשוק הטלפונים הניידים, שתחסוך עד מאות שקלים לכל אזרח. החודש חוגג שר התקשורת כחלון שנה למחמאה הגדולה ביותר ששר בישראל יכול לצפות לה - ציוויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשאר 27 השרים בממשלתו, "תהיו כחלונים".

שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון יחגוג בחודש הבא כמעט שנה וחצי בתפקיד. לעומת כובע הרגולטור של שוק התקשורת הנוצץ, לכחלון בכובע האחראי על קו העוני יש תדמית הרבה פחות זוהרת. רבים מהמעורבים בתחומי הרווחה - מראשי לשכות רווחה, פעילים ומטפלים ועד לעובדים סוציאליים ואנשי אקדמיה - דיווחו על תחושה של קיפאון בשנה וחצי האחרונות. אין חולק על כך שכחלון עשה לא מעט במשרד הרווחה, אך מדובר בעיקר בפתרון בעיות נקודתיות, עניין חשוב כשלעצמו, אך זה לא השינוי המבני, הדרמטי, שמשאיר חותם, כפי שעשה במשרד התקשורת.

משה כחלון. לא רק שר התקשורת צילום: נועם מושקוביץ'

טיפול בקשישים ושבירת טאבו חלוקת המזון

כחלון ביטל כמה מהבדיקות המשפילות שקשישים עוברים לשם קבלת סיוע, יצר מסלול קל יותר לקבלה מחדש של שעות סיעוד בבית מהביטוח הלאומי, הגדיל את התמיכה במענקי חימום הבית לקשישים ובחשמל מוזל.

בערב הפסח האחרון זכה למחמאות מפעילים חברתיים לאחר שטען שעמותות המזון משפילות לעיתים את הבאים בשעריהן וצוטט כאומר ש"מנהלי העמותות מרוויחים על חשבון הנזקקים". במקום זאת, החל בחלוקת תלושי מזון עם הקרן לידידות ב־20 מיליון שקל והוא מנסה ליישם תוכנית לביטחון תזונתי.

ועם זאת, נותרה עדיין תחושת החמצה, לנוכח הרפורמות הגדולות שביצע כחלון במשרד התקשורת. לכך יכולות להיות כמה סיבות. אולי כי כחלון נכנס לתפקידו כשכבר הוכתב לו תקציב עד 2013 - מתוך תקציב של יותר מ־5 מיליארד שקל, רק כ־80 מיליון שקל הוגדרו כתקציב פתוח שלשר יש השפעה עליו. אולי כי נכנס לעבוד באחד המשרדים היותר מורכבים.אולי זה מפני שכחלון שר בחצי משרה. ואולי כי כחלון עוד לא הצליח לשדר לדרג המקצועי ולציבור איך הוא רואה את עתיד המשרד. האם הוא ממשיך את הכיוון של הפרטה שהמשרד עובר מאז שנות ה־90 או שאולי בכוונתו ליישם את אמירתו בראיון ל"כלכליסט" באוגוסט האחרון, כי "היתה פה הפרטה נדיבה מדי וצריך לשנות כיוון".

דוגמה קטנה. לפני חודש החל ניסוי שכחלון גאה בו מאוד. כמעט 35 אלף קשישים בשלושה אזורים, ירושלים, פתח תקווה וטבריה, יוכלו לבחור אם לקבל את האבחון הרפואי הנדרש לקבלת סיוע סיעודי מהביטוח הלאומי מרופא גריאטרי של קופת חולים או בית החולים או על־ידי אחות שנשלחת מטעם הביטוח הלאומי.

אבל כשבודקים את היישום בפועל של הניסוי רואים בעיה קשה מאוד, שיכולה אולי ללמד משהו על כחלון במשרד הרווחה. באזור טבריה רבתי ישנם 4,932 קשישים בני 80–90 שעליהם מצוותים רק 7 רופאים גריאטריים, בירושלים 19,112 קשישים עם 26 רופאים גריאטריים ובפתח תקווה 9,199 קשישים עליהם 19 רופאים גריאטריים. עוד מוקדם לשפוט את תוצאות הניסוי, אבל ספק אם מעבר לכותרת החיובית, הוא יתבטא בשטח.

ממשרד הרווחה נמסר כי "האיזורים בניסוי נבחרו ע"י הביטוח הלאומי. בימים אלו פועלים כדי להרחיב לכל הארץ ונכון לרגע זה לא התקבלו תלונות. כמו כן אנו בודקים בחיוב הוספה של רופא משפחה".

ויש את המחאה החברתית. "מערכת הביטוח הלאומי, זו שאחראית על הביטחון הסוציאלי של כל אזרח בישראל, לא השתנתה בעקבות המחאה בקיץ", אמר ל"כלכליסט" פרופ' ג'וני גל, ראש בית הספר לעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית, שהיה חבר בצוות המומחים ספיבק־יונה. גל אומר שציפה "ששר הרווחה שהוא גם בעל עוצמה פוליטית בממשלה יוביל שינוי של ממש בתחום הזה".

מחכים לרפורמה הגדולה בשירותי הרווחה

שינוי דרמטי שמחכה כבר שנה להתנעה הוא הרפורמה בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות, שאמורה להגדיר מחדש את תפקיד אנשי הרווחה "בשטח", ליצור מודל חדש של טיפול במשפחות ותוספת של מאות תקני עובדים סוציאליים. הרפורמה תקועה כבר שנה עקב שני דברים קטנים: המפקחים על העובדים הסוציאליים במשרד מסרבים ליישמה כל עוד לא ייפתר עומס העבודה שהרפורמה תיצור ושנית, אף אחד לא יודע כמה תקני עובדים סוציאליים צריך כי עוד לא נקבע מה שירותי הרווחה עושים ומה הם לא עושים.

מקור אחר לאכזבה הוא שכחלון לא חיזק מספיק את הפיקוח המשרדי על אופן מתן שירותי הרווחה.

מחקר שנערך בשנה שעברה על ידי ליהיא להט וגל טלית ממכון טאוב מצא כי בכל הקשור לתפקיד המשרד כרגולטור יש ליקויים קשים בתחומים "כמו שיתוף פעולה לקוי בין גורמים שונים, מורכבות יחסי שלטון מקומי־מרכזי, היעדר שקיפות ועוד". בכיר במשרד מצוטט כאומר ש"הנושאים שאנו עוסקים בהם הפכו יותר מסובכים ובתמורה מקצצים לנו כוח אדם. בונים את זה, אך אין מספיק משאבים לכל העניין הזה".

השורה התחתונה בנושא ברורה. כחלון עושה לא מעט במשרד הרווחה, אך בניגוד מוחלט למשרד האחר שהוא מופקד עליו, בשנה וחצי האחרונות הוא לא השאיר בו את חותמו. עם מי שלא מדברים, כולם מזכירים את עוצמתו הפוליטית של כחלון. פרופ' גל הגדיר זאת: "מה שאפיין את התקופות הטובות יותר של משרד הרווחה היה שהשרים סברו שהמשרד חשוב וניצלו את עוצמתם הפוליטית כדי לקדם אותו".

גל כאמור לא היחיד. ראש ארגון רווחה גדול העובד באופן שוטף מול ראשי המשרד וכחלון עצמו, הודה כי "היו לנו ציפיות אדירות מכחלון. כשהוא נכנס הייתי מאושר כי חשבתי שיש פה מישהו שישים את המשרד במרכז העשייה. ממלך מצפים להתנהג כמו מלך, לא כמו נסיך".

ממשרד הרווחה נמסר: "ב־14 החודשים שעברו מאז מונה השר כחלון לשר קבוע אנו עדים לשורת מהפכות בגישת משרד הרווחה והביטוח הלאומי כלפי האזרח, בשורת רפורמות גדולות וקטנות כאשר כבוד האדם הנזקק עומד בראש ובראשונה. השימוש במושגים כמו אכזבה וקיפאון אינו נכון ומקומם במיוחד לאור המציאות ועשיית השר והמשרד באחרונה. משרד הרווחה והביטוח הלאומי נמצא בשיא הפעילות, כפי שהמציאות מראה".