הנשיא גרוניס מסדיר את שכר כונסי הנכסים
בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי הבנק הבינלאומי קובע בעצמו את שכרם של כונסי הנכסים הממונים מטעמו. כעת מתברר כי פסק דין של הנשיא גרוניס מפברואר השנה הסדיר באופן פרטני את דרך תשלום השכר לכונסי נכסים, ואסר תשלום שלא דרך בית המשפט
בין היתר קובע גרוניס כי מי שמבקש למנות כונס נכסים צריך לחשוף כבר בעת הגשת הבקשה את הסדרי שכר הטרחה בינו לבין הפרקליט. הוא מורה לשופטים לקבוע בעת מינוי הכונס מתי יוסדר שכרו, ומבהיר כי לאחר שבית המשפט פוסק שכר - כל הסכמה קודמת בין כונס לבין מי שמטעמו התמנה - בטלה ומבוטלת.
הליך כינוס נכסים אזרחי שונה מעט מהליך פירוקים במובן זה שהכונס לא מתמנה עקב חובות כלפי נושה, אלא במטרה לתפוס ציוד ורכוש. כך לדוגמה ניתן למנות כונס נכסים אזרחי שיתפוס סחורה החשודה כמזויפת ומפרה זכות קניין רוחני של חברה, או לצורך תפיסת רכוש של אדם או חברה שנמצאים בידי צד שלישי.
נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס צילום: אלכס קולומויסקי
בניגוד לכינוס בהליך פירוקים המוסדר בצורה מפורטת בחקיקה, לרבות תקנות האוסרות על בעל התפקיד לקבל שכר למעט לפי החלטה של בית המשפט, בהליך האזרחי החקיקה דלה, והנשיא גרוניס מבקש למעשה להחיל את הנורמות מתחום הפירוקים גם על התחום האזרחי.
לצפייה בהנחיות הנשיא גרוניס לבתי המשפט כיצד לנהוג בהליך מינוי כונס נכסים - לחץ כאן
הבקשה: להעביר את הכונס מתפקידו
מהחלטתו של גרוניס ניתן ללמוד עד כמה התנהלות הבנק הבינלאומי הפוסק בעצמו את שכר בעלי התפקיד בלא קשר לפסיקות השופטים - היא פסולה. זאת משום שגרוניס יוצא מנקודת הנחה שבתחום הפירוקים כונס נכסים אינו מקבל כל שכר זולת מה שפסק לו השופט. אלא שחשיפת "כלכליסט" בשבוע שעבר מגלה שתחום הפירוקים פרוץ אף הוא.
התיק שהגיע להכרעתו של גרוניס קשור להליך כינוס אזרחי שמתנהל בפני השופט משה דרורי מבית המשפט המחוזי בירושלים. בשלב מסוים בהליך התברר לאחד הצדדים כי כונס נכסים שהתמנה בתיק לצורך תפיסת חומרי מחשב, עו"ד ערן פרזנטי, קיבל 700 אלף שקל שכר טרחה מהחברה שביקשה למנות את הכונס, שיוצגה על ידי עו"ד אביגדור קלגסבלד. זאת בלא שבית המשפט היה מודע לכך. כתוצאה מכך הוגשה בקשה להעביר את הכונס מתפקידו עקב חשש לניגוד עניינים וקשר בין הכונס לבין עו"ד קלגסבלד.
השופט דרורי מסר החלטה ארוכה ומנומקת ובה סירב להעביר את הכונס מתפקידו בנימוק שאף אם הכונס טעה — עדיין הוא פעל לפי הפרקטיקה המקובלת. על כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון. גרוניס קבע כי בנסיבות המקרה אין להעביר את הכונס מתפקידו משום שהכונס כבר מילא את תפקידו במשך שנתיים, אך הוא ניצל את ההזדמנות להתייחס בהרחבה למצב בפועל בתחום לעומת המצב הראוי.
גרוניס מבהיר כי את עמדתו העקרונית בעניין תשלום שכרו של כונס על ידי בעלי הדין הביע בהחלטה בעניין "דף רץ" כבר לפני שנים אחדות. באותו מקרה נקבע כי אין זה ראוי שבעל דין יישא בתשלום שכרו של כונס הנכסים בהליך אזרחי, אלא על השכר להיפסק על ידי בית המשפט כפי שנעשה ביחס לבעלי תפקידים אחרים. זאת מכיוון שתשלום שכר טרחת הכונס, המשמש כפקיד בית משפט (Officer of the Court), על ידי בעל דין, עלול לעורר חשש מפני פגיעה באובייקטיביות של בעל התפקיד.
לדברי גרוניס, המקרה הנוכחי מלמד כי אף כיום, וחרף האמור בהחלטה בעניין דף רץ, נפוץ הנוהג שלפיו נושא בעל דין בהוצאות הכונס. לדברי גרוניס, ראוי שהמחוקק יסדיר את הסוגיה באופן כולל, "עם זאת, סבור אני כי ישנה הצדקה להתייחסות לסוגיה זו אף במסגרת של החלטה שיפוטית. זאת כדי לצמצם את החשש לקיומו של קשר או תלות בין כונס הנכסים לבין בעל הדין המבקש את מינויו".
"הסכמה קודמת לא תהיה תקפה"
לפי עמדתו של גרוניס, רצוי שצד המעוניין במינוי כונס נכסים בהליך אזרחי יציע לבית המשפט כמה מועמדים לתפקיד ולא רק אחד. אם מוצע רק אדם אחד, על הבקשה למינוי לכלול את ההסכמות עם בעל התפקיד ביחס לתשלום שכרו, ככל שישנן הסכמות כאלה, וזאת "לרבות סכום שכר הטרחה המוסכם".
גרוניס מבהיר כי "כאשר מורה בית המשפט על מינויו של כונס נכסים זמני עליו לקבוע, עוד במסגרת החלטת המינוי, מועד שבו תוגש בקשה מטעם בעל התפקיד לקביעת שכרו. מוטב כי המועד שייקבע יהיה בתוך זמן קצר ממועד מינויו של הכונס".
לדבריו, במסגרת הדיון בבקשת השכר יוכלו כל בעלי הדין להביע עמדתם בעניין, וגרוניס מוסיף: "מובן כי בית המשפט לא יהיה כבול בהסכמה שאליה הגיע מבקש המינוי עם הכונס, לרבות באשר לגובה השכר, ככל שאכן הגיעו להסכמה כלשהי". הוא מבהיר לבסוף: "כן יודגש, מרגע שבית המשפט הכריע בסוגיית השכר, הרי שכל הסכמה קודמת בין הכונס לבין מי מבעלי הדין לא תהיה תקפה עוד".
יישום השיטה, קובע גרוניס, יביא לצמצום החשש מפני פגיעה באובייקטיביות של כונסי נכסים, בעל דין יהיה חייב לחשוף בפני בית המשפט את הסכומים שאותם התחייב לשלם לבעל התפקיד, ודיון בתוך פרק זמן קצר בבקשת השכר ימנע מצבים שבהם פועל התופס (הכונס) תקופה ארוכה ללא שהוסדר שכרו.
