משרד המשפטים: חוק הרווחים הכלואים פוגע בעקרון השוויון

הדיון בממשלה בחוק הרווחים הכלואים נדחה אתמול , לאחר שעו"ד אבי ליכט, המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה, הסתייג מהחוק.

החוק, הוא בעצם תיקון לחוק עידוד השקעות הון שבגרסה הקודמת שלו אפשר לחברות לצבור רווחים בישראל ולא לשלם תמורתם מס. בינואר 2011 נכנסה לתוקף גרסה עדכנית של החוק שלא אפשרה עוד לצבור רווחים בלתי ממוסים בישראל, אולם סוגיית מיסוי רווחי העבר שנצברו נותרה פתוחה. על פי היוזמה הנוכחית שנועדה בין היתר להגדיל את היקף גביית המסים, חברות שקיבלו פטור מתשלום מס כל עוד שמרו את רווחיהן בישראל ונמנעו מחלוקת דיבידנד, יוכלו מעתה לשחרר את הרווחים "הכלואים" בתמורה לשיעורי מס מופחתים. הביקורת העיקרית על החוק נוגעת להטבות הללו ולשיעורי הגבייה הצפויים כ־1־3 מיליארד שקל פחות מהציפיות ממהלך כזה.

"התיקון פוגע במטרת החוק"

הצעת החוק בנוגע למיסוי הרווחים הכלואים היתה אמורה לעלות ביום ראשון אל שולחן הממשלה אולם הדיון בה נדחה בינתיים. אחת הסיבות לכך היא הסתייגות של היועץ המשפטי לממשלה. במכתב ששלח לאחרונה ליכט למשרד האוצר הוא מציין שתי הסתייגויות מהותיות, חוקתית וכלכלית. הראשונה, פגיעה בשוויון בין מי ששיחרר את הרווחים הכלואים בעבר ושילם את המס לבין מי שהמתין ועתה ישלם מס מופחת.

ההסתייגות השניה נוגעת לתכלית חוק עידוד השקעות הון. הכוונה המקורית הייתה לתת פטור בגין הרווחים הללו, בתנאי שהכסף נשאר בחברה. ברגע שמאפשרים להוציא את הרווחים תמורת הטבת מס, טוען ליכט, נפגעת התכלית פעמיים: גם מוציאים כסף במקום להשקיעו; וגם מקבלים תמורת מס מופחת.

מפעל אינטל בקרית גת צילום: מאיר אזולאי

עם זאת, למרות ההסתייגויות, מדגישים במשרד המשפטים, כי החוק ניתן להגנה בבג"ץ כיוון שאין אנשים או חברות קונות הסתמכות על מדיניות מס שנקבע בעבר וזו יכולה להשתנות עם שינוי הנסיבות הכלכליות-חברתיות, בדיוק כפי שקרה בהגדלת המיסוי על תמלוגי הגז כשאומצו המלצות ועדת שישינסקי.

על פי נתוני רשות המסים, ישנם כיום כ־120 מיליארד שקל של רווחים הכלואים בחברות שנכנסו ארצה תחת חוק עידוד השקעות הון מדובר למשל ברווחים בחברות ענק כמו טבע ואינטל. אף שמדובר בסכום עצום ששחרורו יכול להניב למדינה מיליארדי שקלים במס, בתזכיר השתמש האוצר בהערכה נמוכה מאוד וציין כי ההכנסה הצפויה היא 1–3 מיליארד שקל בלבד. עד כה עמדו ההערכות על 5–8 מיליארד שקל וקיימות גם תחזיות באוצר וברשות המסים שטוענות כי מדיניות מס אגרסיבית יותר היתה מאפשרת גם לגבות 17 מיליארד שקל. בחוק עידוד השקעות הון הישן, המס שאותו היו צריכות החברות לשלם עמד על 10%–25%. על פי התזכיר הנוכחי, החברות יקבלו הנחה בשיעור של בין 40% ל־70% מהמס שאותו הן היו אמורות לשלם. בשביל לקבל את ההנחה המרבית תצטרך החברה להתחייב להשקיע את סכום ההנחה בארץ.

לאחרונה הוחלט על טיפול בסוגייה כיוון שנוצר בור משמעותי בתקציב המדינה שאותה גבייה בגין הרווחים הכלואים היתה אמורה למלא. הפיתוי הממשלתי להוציא את הסכומים הללו ולאפשר תשלום מס מופחת בגינם, כבר גרר איום בעתירות חברתיות לבג"ץ, אלא שבמשרד המשפטים מעריכים שגם אם הסוגייה תגיע לפתחו של בג"ץ הוא לא ימהר להתערב, למרות הפגמים המשפטיים שעליהם הצביע ליכט.

נתניהו טרם גיבש עמדה

אלא שההסתייגות המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה איננה הגורם היחידי שבגינו לא עלתה אתמול הצעת משרד האוצר לדיון ולהצבעה בממשלה. גורמים בירושלים טענו אתמול כי העיכוב נובע גם מרצונו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ללמוד את הסוגיה לעומק בטרם תתקבל החלטה.

במשרד ראש הממשלה אמרו אתמול כי מדובר בדחייה טכנית הנובעת מכך שמשרד האוצר הגיש את הבקשה במזכירות הממשלה רק בליל רביעי הקודם – לאחר הדד-ליין להגשת תזכירי חוק ולכן הדיון נדחה בשבוע. כמו כן מתחו אותם גורמים ביקורת על התנהלות האוצר והדגישו כי האוצר שינה כמה פעמים את ההערכות של ההכנסות הצפויות במיליארדי שקלים: "זה נראה לא רציני". בנוסף נטען כי ראש הממשלה לא גיבש בינתיים עמדה סופית בסוגייה.

במשרד האוצר המשיכו לשדר אתמול ביטחון גמור בהצעת החוק שגיבש שר האוצר יובל שטייניץ והכחישו הערכות ביחס לטרפודה בדרך לממשלה מהאוצר נמסר בתגובה כי: “שר האוצר יבוא את הצעת החוק לאישור בשבועות הקרובים". גורמים במשרד האוצר התייחסו לחוות הדעת של ליכט ואמרו: “לא מדובר בחוות דעת כתובה. היו מספר הבהרות או סייגים שהעלה ליכט, אך בשורה התחתונה הוא אמר כי אם האוצר ילך על הצעת החוק הוא יגן עליו בבג"ץ.