ראיון "כלכליסט": "נקצץ בשכר ונדרוש יותר כסף מקופות החולים, אך לא נפטר"
מנכ"ל בית החולים הדסה אהוד קוקיה מחפש דרכים להתמודדות עם גירעון קבוע של 20 מיליון דולר בשנה מאז נכווה ארגון נשות הדסה מהונאת ברני מאדוף ב־2008. בתכנון: קיצוצי שכר, ביטול גיוסי כוח אדם חדשים ופנייה לעזרת כספית מהמדינה
שכרם של 6,000 עובדי בית החולים הדסה עומד להיחתך ב־2% בשל הקשיים שאליהם נקלע בית החולים. "לאורך יותר מעשור עבדנו כבית חולים עשיר, אף שההכנסות תמיד היו קטנות מההוצאות. היינו בגירעון כרוני אבל למזלנו היה לנו דוד עשיר (הכוונה לארגון נשות הדסה האמריקאי, הבעלים של בית החולים - ש"א) שכיסה את הגירעון שנע בסביבות ה־45 מיליון דולר בשנה. אך במשבר של 2008 נשות הדסה נפגעו, גם מהמשבר וגם מהונאת מאדוף, ומאותו יום הסיוע שלהן לבית החולים נחתך בחצי. נוצר לנו חוסר של 20 מיליון דולר מדי שנה שאיש לא מכסה. כרגע הצוות שלי ואני נמצאים מול מצב שלא יכול להימשך יותר לאורך זמן", אומר מנכ"ל בית החולים ד"ר אהוד קוקיה בראיון ל"כלכליסט".
מה תכלול תוכנית ההתייעלות של בית החולים?
"אנחנו נגדיל את ההכנסות מצד אחד ונקטין את ההוצאות שלנו מצד שני, גם דרך ההסתכלות על מבנה כוח האדם שלנו, לרבות נושאים שקשורים בהתנהלות. אנחנו רוצים להגיע לאיזון בתוך שלוש שנים. במקביל, פנינו גם למדינה לעזרה. הפנייה למדינה אינה מובנת מאליה, שכן בית החולים הוא אמנם ציבורי אך נמצא בבעלות פרטית של ארגון נשות הדסה והתקיים עד כה מתרומות ומהכנסות פעילותו".
האם ההתייעלות כוללת פיטורים?
"אני כרגע לא מדבר על פיטורים. יש טווח קצר ויש טווח ארוך. בטווח הארוך אנחנו רוצים לבנות מבנה כוח אדם נכון. תזרים המזומנים שלי בעייתי. אם אני רוצה לפטר היום אנשים, זה עולה לי הרבה כסף, בגלל פיצויים וכדומה. זה פתרון ששם עליי עוד התחייבויות. אנחנו בהידברות עם הוועדים שלנו כדי לראות איך מגיעים ביחד לתוכנית לטווח ארוך שכוללת צעדים מיידיים".
האם גם עובדי ההנהלה יספגו קיצוץ בשכרם?
"ההנהלה תיתן יותר מכל אחד אחר, זה יהיה קיצוץ דיפרנציאלי. ההנהלה תיתן דוגמה אישית". אך התנאים לכך טרם נקבעו.
ואיך תטפל בצד ההכנסות?
"לא נעלה את תעריפי השר"פ (שירותי רפואה פרטיים המאפשרים לבחור את הרופא במסגרת פרטית - ש"א). לעומת זאת, 80% מההכנסות שלנו מגיעים מקופות החולים. כיום אנחנו נמצאים בהסכמים מאוד לא פשוטים עם קופות החולים עד 2013. אך אני מאמין שבהסכמים הבאים שנעשה מצבנו יהיה טוב יותר".
שיטת ההתקשרות הנהוגה היום בין בתי החולים לבין קופות החולים - שצורכות את השירותים שנותנים בתי החולים - היא חתימת הסכמים לשלוש שנים, שבמסגרתם בית החולים מעניק הנחות לקופות החולים על התעריפים הרשמיים של משרד הבריאות. ככל שהקופה חזקה יותר, כך ההנחה שהיא תשיג מבית החולים גבוהה יותר. קוקיה, שעד לפני שמונה חודשים כיהן כמנכ"ל מכבי שירותי בריאות, יודע דבר או שניים על ניהול המשא ומתן מול בית החולים.
תחום הלידות יהיה מנוע הצמיחה של הדסה
"מאחר שישבתי בצד השני של השולחן אני מעריך שמשום שאנחנו בית חולים מוביל בירושלים בלי תחרות מצד יותר מדי בתי חולים באזור, ומשום שלקופות יהיה קשה מאוד לשלוח חולים לקבל שירות באזור המרכז, אנחנו נמצאים בנתוני פתיחה לא רעים למשא ומתן עם קופת החולים. יכול להיות שבעבר לא ניתחו את המצב כמו שצריך, או שפשוט הצורך הכלכלי לא היה כל כך חמור", הוא אומר, ועוקץ בדבריו את המנכ"ל הקודם של בית החולים שלמה מור־יוסף שמכהן כיום כמנכ"ל ביטוח לאומי.
"אני לא יוצא מנקודת הנחה שקופות החולים יהיו גמישות במו"מ, משום שמטרתן לשפר את התנאים שלהן. יהיה כאן עימות, ואני מקווה שנסיים אותו בצורה טובה", מוסיף קוקיה.
איך אתה מצדיק את עמדת בית החולים במו"מ, כשלא מזמן ייצגת את הצד הנגדי של קופות החולים?
"כשישבתי בצד השני טענתי חד־משמעית שצריך להוריד את תעריף יום האשפוז, כי זו צריכה להיות ההתמחרות בין קופות החולים לבין בתי החולים. עכשיו כשאני נמצא בצד הזה אני טוען באותו להט שצריך להעלות את מחיר יום האשפוז", מודה קוקיה בכנות שאינה אופיינית לבעלי משרה ברמתו. "ולמה זה נכון?", הוא מיד מוסיף, "כי השמיכה קצרה. הם בגירעון ואנחנו בגירעון. שנינו צודקים. הפיצוי לא מספיק להם ולא לנו. יש עבודה של פרופ' גבי בן נון, שמראה שלאורך השנים הכנסות מערכת הבריאות ירדו ב־5–6 מיליארד שקל והדרך היחידה לשפר את זה היא לשפר את סדרי העדיפויות הלאומיים ולהעביר יותר כסף לבריאות. אני מבין את משרד האוצר שסבור שיותר מדי כסף למערכת הבריאות בצורה לא מבוקרת לא יתמרץ את המערכת לעבוד ביעילות. אבל אני חושב שהגענו למצב גבולי. 2 מיליארד שקל נוספים למערכת יכולים לעזור לשני הצדדים לחיות בצורה טיפה יותר טובה ממה שהיום".
באילו דרכים נוספות תגדיל את הכנסות בית החולים?
"אנחנו נשקיע הרבה בתחום הלידות, שמניב הכנסה גבוהה מהביטוח הלאומי. שליש מהלידות בירושלים מתבצעות בהדסה, ואנחנו רוצים להגדיל את הכמות הזאת באופן שאפתני. הצבנו רופאים מרדימים 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, והתחייבנו שכל יולדת שלא יהיה לה מקום במחלקות תעבור על חשבוננו למלונית. התחלנו עם זה במאי וכבר עכשיו אנחנו רואים עלייה במספר הלידות".
"בישראל אין גבולות ברורים בין הפרטי לציבורי"
בתור אחד מבתי החולים הציבוריים היחידים בארץ שמורשים להפעיל שירותי רפואה פרטיים (האחרים הם שערי צדק וביקור חולים בירושלים - ש"א), מה דעתך על ההצעה של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לאפשר שר"פ גם בבתי החולים הציבוריים בפריפריה בסופי השבוע?
"השאלה היא האם ניתוחים פרטיים בסופי השבוע זה מה שיגרום לרופאים לעבור לפריפריה. אני לא בטוח, כי יש עוד גורמים בקבלת החלטה כזו - אתגר מקצועי, מערכת חינוך וכדומה".
מה דעתך על מערכת היחסים בין הרפואה הפרטית לרפואה הציבורית?
"ישראל היא מדינה מאוד מסובכת בכל הנושא של מערכת הבריאות שלנו. אין גבולות ברורים בין העולם הפרטי לציבורי. רוב בתי החולים הם או ממשלתיים או של קופת החולים. לא אלה ולא אלה פרטיים. יש מספר מסוים של בתי חולים שאפשר לקרוא להם פרטיים, אבל הבעלות עליהם היא ציבורית (למשל, מכבי היא הבעלים של בית חולים אסותא - ש"א). אז זה פרטי או ציבורי? וגם מרבית החולים של בית חולים פרטי כמו אסותא הם אנשים שיש להם ביטוח משלים או ביטוח פרטי, והכסף שיוצא ישירות מכיסם הוא קטן יחסית".
מה דעתך על כך שחברות הביטוח מעודדות מבוטחים להפעיל את הביטוח של קופת חולים ולא את הביטוח הפרטי?
"במידה מסוימת הניסיון של חברות הביטוח לעשות קופה על חשבון קופות החולים לא נראה לי אתי. אני אשמח ואברך על כל הסדר שימנע מהגופים החזקים להתחזק על חשבון הגופים החלשים. מדברים על צדק חברתי, נראה לי שגם כאן בסוף אתה ואני משלמים את המחיר הזה".