העליון הכריע: המדינה לא תחזיר לפלאפון את התמלוגים בסך 150 מיליון שקל
לאחר מאבק של 12 שנה אישר העליון את החלטת המחוזי, וקבע כי חברת הסלולר היתה צריכה לשלם למדינה תמלוגים על השנים 1996-1994 אותם שילמה ב-2010
15:2401.08.12
נטל המסים למדינה לא פוסח גם על החברות הגדולות. בית המשפט העליון דחה היום (ד') סופית ערעור של חברת פלאפון, וקבע כי היא תחויב לשלם 150 מיליון שקל תמלוגים למדינה עבור הרשיון הסלולארי שלה לגבי השנים 1996-1994. הרכב של שלושה שופטי עליון אישר בכך את הקביעה של בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה בספטמבר 2010.
מנכ"ל פלאפון גיל שרון צילום: דמיטרי שבצ'נקו
פלאפון שילמה את הסכום שהתבקשה כבר ב-2010, ולאחר מכן ערערה על ההחלטה.
מדובר על מאבק שנמשך 12 שנה לגבי תשלום תמלוגים בגובה 8% מהכנסותיה השנתיות במסגרת קבלת רישיונה הסלולרי. בדצמבר 2000 הגישה המדינה תביעה נגד פלאפון שבה טענה כי בין ינואר 1994 לפברואר 1996 החברה לא שילמה תמלוגים. התביעה המקורית עמדה על סכום של 260 מיליון שקל, שכלל את דמי התמלוגים, הפרשי הצמדה וריבית. פלאפון, מצדה, טענה כי קיבלה את רישיונה רק בפברואר 1996, ולפיכך אין מקום לחייבה בתשלום תמלוגים על תקופה מוקדמת מכך. פלאפון אף טענה כי מכל מקום יש לגבות ממנה תמלוגים מופחתים לאותה תקופה, שכן חברת סלקום החלה לפעול במקביל וממנה נגבו תמלוגים מופחתים.
מנכ"ל פלאפון גיל שרון צילום: דמיטרי שבצ'נקו
נציגי פלאפון המשיכו לטעון בדיונים בבית המשפט העליון כי עם כניסתה של סלקום לשוק היו לה עשרות אלפי מנויים ותעריפיה היו דומים לאלו של פלאפון. הטענה של המדינה היתה שפלאפון עשתה למעשה דין לעצמה והפסיקה לשלם את התמלוגים על דעת עצמה על בסיס התחרות שהחלה בשוק מול סלקום, והמסקנה שפלאפון הסיקה כי כניסה של חברה חדשה לשוק הקטינה בהכרח את נתח השוק שלה.
הצדדים הצטיידו לקראת הכרעת בית המשפט העליון בחוות דעת מומחים, פרופ' אמיר ברנע מצד המדינה ופרופ' אבי וייס מצד פלאפון. השאלה העיקרית היתה מצב התחרות מול סלקום והשפעתה על תשלום התמלוגים. פרופ' ברנע קבע בחוות דעתו כי בשנים 1995-1994 לא התקיימה "תחרות סבירה" גם לאחר שנבחרה סלקום למפעיל שני, ופלאפון לא ראתה בסלקום מתחרה בפלח השוק שלה ועל כן לכניסתה לשוק לא היתה השפעה על פלאפון.
מהצד השני קבע פרופ' וייס כי כבר במהלך שנת 1993 החלה פלאפון לפעול כשחקן בשוק תחרותי ושינתה את התנהלותה בצורה מהותית. "התקופה שלאחר תחילת פעילות סלקום מאופיינת בתחרות עזה בין החברות שפעלו בשוק", נכתב בחוות הדעת, "כן חל גידול במספר הכולל של המנויים בשוק ובמספר הלקוחות אשר עזבו את פלאפון".
"דברים אלה לכאורה שובי לב", קבע השופט אליקים רובינשטיין בפסק הדין, אך מיד הוסיף כי "התקשיתי להלום את הטענה כי מרגע שנכנס לשוק מפעיל נוסף (סלקום – מ"ש) בה בשעה נוצרה "תחרות סבירה", וצו הבזק פקע אוטומטית, והתקשיתי אף להבין את ביסוסה".
