סוגרים שערים: אוקספורד וקיימברידג' מתרחקות מהישראלים
השאיפה להתקבל יום אחד לאוניברסיטאות בבריטניה, אחת המעצמות האקדמיות של העולם, תהפוך בקרוב כמעט לסיוט. במסגרת המלחמה בהגירה, הממשלה בלונדון החליטה להקשות בקבלת ויזות סטודנט, וגם ישראל במוקד
08:2007.08.12
לא בטוח שבריטניה תוכל להישאר אחד היעדים המבוקשים ללימודים עבור הסטודנטים והחוקרים הצעירים מישראל. צמרת ההשכלה הגבוהה במדינה יצאה באחרונה למאבק נגד התקנות החדשות של ממשלת דיוויד קמרון שמאיימות, בשם הגבלת ההגירה, לרוקן את הכיסים של המוסדות האקדמיים הבריטיים. תקנות אלה עלולות גם לערער את מעמדו הדומיננטי של החינוך כענף יצוא מרכזי של הכלכלה הבריטית.
באפריל האחרון הקשיחה הממשלה בלונדון את המדיניות כלפי סטודנטים הבאים ללמוד. היא ביטלה את הוויזה שניתנה לאזרחים זרים בוגרי אוניברסיטאות, שאפשרה להם לעבוד בבריטניה בשנתיים שאחרי הלימודים. כעת, רק סטודנטים שיתקבלו לעבודה ששכרה גבוה מ־20 אלף ליש"ט בשנה יוכלו להישאר במדינה. תוך כדי הלימודים לתואר, סטודנטים רשאים לעבוד עשר שעות בשבוע בזמן הסמסטר ו־20 שעות בשבוע בחופשות.
אוניברסיטת אוקספורד, בריטניה צילום: בלומברג הסיבה לשינוי היא הרצון להקל על הבריטים בתחרות בשוק העבודה, שנמצא במצב קשה. ממשלת קמרון מעוניינת להפחית את מספר המהגרים לבריטניה מ־250 אלף בשנה האחרונה - שיא של כל הזמנים - ל־100 אלף עד 2015. סטודנטים המגיעים לבריטניה ממדינות האיחוד האירופי לא יושפעו מהמהלך, כיוון שכל אזרחי האיחוד יכולים לנוע בחופשיות בין מדינותיו וגם להישאר וללמוד בהן.
קשה למדוד ישראלים
נכון להיום אחד מכל עשרה סטודנטים שמחליט ללמוד מחוץ למדינתו עושה זאת בבריטניה. השילוב של דירוג המחקר הגבוה של האוניברסיטאות בממלכה ביחס למקומות אחרים בעולם, השם הטוב שקנו לעצמן והלימודים בשפה האנגלית מושכים אל האי כמעט 1.5 מיליון סטודנטים בכל שנה. יותר ממיליון מתוכם לומדים בבתי ספר ללימוד אנגלית, וכ־400 אלף הם סטודנטים זרים באוניברסיטאות - מתוך האיחוד האירופי ומחוצה לו. בין אלה גם ישראלים רבים.
קשה למדוד את מספרם המדויק של הסטודנטים הישראלים הלומדים בבריטניה, כיוון שלרבים מהם יש דרכון זר והם משתמשים בו למטרות לימודים. מספר הסטודנטים שסיפקו דרכון ישראלי בתהליך הרישום הוא 680, רובם לתארים שני ושלישי.
במועצה הבריטית בתל אביב, הגוף האחראי על הקשרים האקדמיים בין בריטניה לישראל, לא הסכימו להתייחס לשינוי במדיניות הוויזה באופן ספציפי. אולם הם בהחלט מרגישים את התחרות שאוניברסיטאות במדינות אחרות כבר מהוות. "אנחנו יודעים שזה קיים", אומרת ג'וליה טוביאס, האחראית על תחום ההשכלה הגבוהה במועצה הבריטית. "לא כל הסטודנטים הישראלים בוחרים בבריטניה, אבל אנחנו חושבים שיש לנו יתרונות תחרותיים. לדוגמה, בריטניה היא מקום מושבן של ארבע מהאוניברסיטאות הטובות בעולם".
באיזה אופן לימודים אקדמיים בבריטניה שונים מלימודים בישראל?
"הדבר המעניין בבריטניה הוא שמדובר בסביבה מגוונת ובינלאומית. סטודנט ישראלי שבוחר ללמוד בבריטניה חושף את עצמו לאנשים שהוא לא יכול לפגוש בישראל. אין ספק לגבי היתרונות של זה במציאת עבודה, כמו גם היתרונות של ללמוד באנגלית ולחיות בסביבה דוברת אנגלית. כל אלה הופכים את הסטודנטים ליותר מבוקשים אצל מעסיקים".
הסטודנטים הזרים - והישראלים ביניהם - שווים מיליארדים של לירות שטרלינג לכלכלה הבריטית. לפי דו"ח שהזמינה הממשלה, היקף היצוא של החינוך עומד על כ־14 מיליארד ליש"ט בשנה. סכום זה מורכב משכר הלימוד הגבוה שנגבה מסטודנטים זרים - כ־10,000 ליש"ט בשנה לפחות - מהוצאות המחיה שלהם ומהשקעות אחרות. על פי ההערכות, ההון שתורמים הסטודנטים הזרים לכלכלה הבריטית אמור היה להיות מוכפל עד 2025.
"הטרנד בפקיסטן הוא ללכת ללימודים בבריטניה או בארה"ב", מסביר אימראן קלהורו, סטודנט פקיסטני שלומד בבריטניה, את אחד הגורמים להפיכתה של האקדמיה הבריטית לאפיק יצוא מוצלח כל כך. כמו סטודנטים רבים אחרים ממדינות מתפתחות, אימראן משתייך לאליטה העשירה במדינתו, ובריטניה משמשת לו ולדומיו מקום מפגש. "התרשמתי מהתועלת של הלימודים בבריטניה", מספר קלהורו, "הם מאפשרים לך חשיפה עצומה למסגרות רבות: פוליטיות, פיננסיות, צבאיות וחברתיות, בלי שום אפליה".
מכתב מיוחד לקמרון
ראשי האוניברסיטאות בבריטניה חוששים שהכנסותיהם יוקרבו על מזבח צמצום ההגירה. לכן, במכתב ששלחו 68 מהם לראש הממשלה קמרון, הם קוראים לו להבחין בין "הגירה תמידית" ל"הגירה זמנית" ולא להחשיב את הסטודנטים כ"מהגרים". "בעידן של ניידות גלובלית, מספר השוקלים חינוך אוניברסיטאי בחו"ל גדל בהתמדה", כתבו במכתב. "בשוק זה הביצועים של בריטניה הם טובים בצורה יוצאת דופן".
כותבי המכתב ציינו כי התחרות על הסטודנטים מצד מדינות אחרות הולכת וגוברת, והאוניברסיטאות עושות מאמץ למשוך כמה שיותר סטודנטים זרים. הקשחת ההגבלות על סטודנטים עלולה לסכן את המאמצים האלה.
התמונה הוורודה שמציגים ראשי האוניברסיטאות לא בהכרח משקפת את המציאות. בארגון Migration Watch UK, הפועל לצמצום ההגירה לבריטניה, אומרים כי ויזת הסטודנט מספקת למהגרים דרך להגיע למדינה בדלת האחורית. במילים אחרות, הלימודים הם רק התירוץ לעבוד בבריטניה ולהישאר בה בטווח הארוך. בנוסף, אומרים בארגון, אי־הכללת הסטודנטים בנתוני ההגירה תערער את אמינותם בעיני הציבור. מדינות כמו ארה"ב ואוסטרליה, שמתחרות עם בריטניה על הסטודנטים הזרים - כוללות אותם בנתוני ההגירה.
בארגון קוראים לממשלה לקיים ראיונות עם סטודנטים פוטנציאליים, בדומה למדינות אחרות, כדי לברר אם באמת הגיעו לבריטניה כדי ללמוד ואם הם מתכוונים לחזור הביתה בתום תקופת הלימודים. "סטודנטים זרים הם בעלי ערך, אבל המערכת הנוכחית מנוצלת בקלות מדי", אמר סיר אנדרו גרין, יו"ר Migration Watch UK.
ואכן, החודש קיבלו אנשי ביקורת הגבולות בבריטניה סמכות לדחות את כניסתם למדינה של סטודנטים שאמינותם "מוטלת בספק". כ־10,000 סטודנטים זרים יעברו ראיונות שמטרתם לקבוע אם באמת הגיעו לבריטניה למטרת לימודים. בפיילוט שנערך ובמסגרתו נבדקו 2,300 סטודנטים מ־47 מדינות, נדחו 17% מבקשות הוויזה כיוון שהסטודנטים לא דיברו אנגלית בסיסית. המראיינים דיווחו כי 32% נוספים מהסטודנטים ככל הנראה לא ביקשו לעבור לבריטניה למטרת לימודים. המדינות בעלות שיעור "המהגרים המוסווים" הגבוה ביותר היו הודו, פקיסטן, בנגלדש, סרי לנקה, בורמה, ניגריה והפיליפינים.
שר ההגירה של בריטניה דמיאן גרין אמר כי הסרת הסטודנטים הזרים מהסטטיסטיקה תהיה "הכחשת המציאות". לדבריו לא מדובר רק בנתון מספרי. בריטניה לא צריכה רק להגביל את מספר המהגרים, אלא לוודא שהמהגרים הנכונים מגיעים אליה. "לא רק אלה שמפיקים תועלת מבריטניה, אלא אלה שבריטניה מפיקה תועלת מהם", אמר.
שומרים על דממה
מעבר למכתב ששלחו ראשיהן, באוניברסיטאות הבריטיות ממעטים להתבטא בנושא מדיניות הוויזה, אך ברור שהנושא מציק להן. כמה נציגי אוניברסיטאות סירבו לבקשת "כלכליסט" להתראיין בנושא, אולם מיוניברסיטי קולג' לונדון, מוסד המדורג באופן קבוע בעשירייה הראשונה בבריטניה, מסרו את ההודעה הבאה: "אנחנו מודאגים שהשינויים במדיניות יגרמו ליותר ויותר סטודנטים לחשוב שהם אינם רצויים במדינה. ייתכן שלתפיסה הזאת תהיה השפעה שלילית לא רק על היכולת של אוניברסיטאות לגייס סטודנטים מחו"ל, אלא גם על כלכלת בריטניה באופן כללי".
לעמדה הזו של האוניברסיטאות יש לפחות תומך אחד גם בממשלה. בשבוע שעבר אמר שר העסקים של בריטניה וינס כייבל כי הוא מכיר בכך שהשינויים במדינה פגעו בתדמית של בריטניה בעולם - וקרא ל"גישה ליברלית כלפי הגירה". כייבל הוא אחד מבכירי המפלגה הליברל־דמוקרטית, שותפתה של המפלגה השמרנית לקואליציה. "יכול להיות שזה נראה מובן מאליו, אבל יש קבוצה גדולה של אנשים שמקדמים גישה של ראש סגור וגבולות סגורים", אמר כייבל בכינוס של מדענים.
אז מה יעלה בגורלם של חלק מהחולמים ללמוד קרוב למלכה, ובהם ישראלים רבים? אחת האפשרויות שמציינת טוביאס היא לימודים מרחוק, שבמסגרתם הסטודנט ייסע לבריטניה רק בתחילת הלימודים ובסופם, והלמידה תתבצע דרך האינטרנט. לגעת באוקספורד מרחוק.
