החיים הקלים יותר של 500 חברות בישראל

השורה התחתונה בדו"ח המיוחד של מינהל הכנסות המדינה באוצר על מס החברות מצביעה לכאורה על הישג מרשים: בשנת 2011 עלתה גביית מס החברות בשיעור ריאלי של 15.3% והסתכמה בכ־28.2 מיליארד שקל, וזאת בהמשך לעלייה של 9.1% שנרשמה בגביית המס ב־2010. עלייה זו בגבייה בולטת במיוחד על רקע ההערכות המוקדמות של האוצר, שצפו כי המשך המתווה הפוחת של שיעורי מס החברות שהנהיגו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ יקטין את גביית המס בכ־600 מיליון שקל ב־2010, ובכ־700 מיליון שקל נוספים ב־2011. הנתונים בסקירה מתייחסים לתקופה משנת 2004 - כמעט בדיוק תקופת רפורמת המסים של נתניהו כשר אוצר, שהחלה באמצע שנת 2003.

אולם בחינה עמוקה יותר של נתוני האוצר מראה כי התמונה הכוללת מורכבת הרבה יותר. העלייה שנרשמה בגביית מס החברות בשנתיים האחרונות באה לאחר ירידות חדות בגביית המס, בשיעור של 18.9% בשנת 2009 ושל 22.5% בשנת 2008. השנים 2009–2008 היו כזכור שנות המשבר הכלכלי העולמי, שפגע בעיקר ברווחי החברות בענפים עתירי מס כמו הפיננסים והתעשייה. עם היציאה מהמשבר עבר המשק הישראלי לצמיחה מהירה, גדולה יותר מהמצופה, שהסתכמה ב־5.2% ב־2011 וב־5.8% ב־2010 - לעומת צמיחה כמעט אפסית של 0.3% שנרשמה ב־2009.

כאשר המשק צומח מהר מהצפוי, וכאשר נתוני הגבייה מושווים לנקודת השפל של המשבר הגלובלי, ברור שהנתונים היבשים מצביעים על הישגים בולטים. כדי להבין זאת טוב יותר אפשר להעיף מבט בנתון נוסף, שגם הוא כלול בסקירת האוצר: כאשר מחשבים את גביית מס החברות במחירי השנה שעברה, מתברר כי ב־2007 הסתכמה גביית המס בכ־35.6 מיליארד שקל, וב־2006 בכ־36.6 מיליארד שקל. זאת כאמור לעומת גבייה של כ־28.2 מיליארד שקל ב־2011.

נתניהו. המתווה הפוחת שהנהיג לא הקטין את גביית המס צילום: עטא עוויסאת

פחות מ־40% מהחברות הן חברות מרוויחות

לחלק את העוגה מחדש קבוצת "כל היתר" אם הטבות המס לחברות המרוויחות מטרידות, כדאי להמתין לפרסום הדו"ח שיעסוק ביחידים נעמה סיקולר לכתבה המלאה 

נתוני מינהל הכנסות המדינה מראים כי משקל גביית מס החברות בסך המסים הישירים (הכוללים גם מס הכנסה על שכירים ועצמאים, מסי נדל"ן ומס רווחי הון) הסתכם ב־2011 ב־27.2%, עלייה של 2% לעומת 2010. אולם עם זאת, שיעור גבייה זה עדיין נמוך ב־4.8% בהשוואה ל־2007, לפני תחילת המשבר הכלכלי הגלובלי. גביית מס החברות כאחוז מהתוצר הסתכמה ב־2011 ב־3.2% וב־2010 ב־2.9%, לעומת שיעורים גבוהים הרבה יותר, של 4.5% ב־2007 ושל 4.8% ב־2006.

מהסקירה של מינהל הכנסות המדינה מתברר עוד כי מכלל כ־135 אלף החברות הפעילות בארץ, פחות מ־40% הן חברות מרוויחות. כ־80% מרווחי החברות המרוויחות מתרכזים בעשירון העליון של החברות המונה כ־44,600 חברות. משקלו של המאיון העליון (1% מכלל החברות), המונה 446 חברות, בסך ההכנסות נע בטווח 61%–63% בשנים 2007–2010. לעומת זאת, משקלו של המאיון העליון בסך גביית מס החברות נמוך יותר ונע בטווח 7%–9% בלבד, בשל הטבות המס שמהן נהנות חלק מהחברות במאיון העליון. הגידול בהטבות המס שניתנו לחברות אלה מסביר גם עובדה מעניינת נוספת: אף שרווחי החברות במאיון העליון עלו בין השנים 2004 ל־2009 בשיעור נומינלי כולל של 128%, גביית מס החברות מהן עלתה בפרק זמן זה בשיעור נומינלי קטן הרבה יותר, של 26% בלבד.

החברות הגדולות במשק גדלו בשיעור חד

אחד הממצאים המעניינים בסקירה הוא הפער בין משקל המאיון העליון בסך ההכנסה של החברות המרוויחות, לבין משקלו בסך החיוב במס, והתרחבותו של פער זה בין השנים 2004 ל־2009. בשנת 2004 היה משקל המאיון העליון בסך ההכנסות של החברות במשק 59.6%, ואילו משקלו בסך החיוב במס היה 56.1% - פער של 3.5%.

בשנת 2008 כבר התרחב פער זה ל־9.5%, כאשר משקל המאיון העליון בסך ההכנסות הגיע ל־60.9%, ואילו משקלו בסך החיוב במס היה 51.4%. בשנת 2009 הצטמצם אמנם פער זה ל־7.1%, אולם צמצום הפער נבע מרווח הון חריג שנוצר באותה שנה ממכירה של חברת הייטק גדולה אחת. בנטרול המס הנובע מאותו רווח הון היה משקל המאיון העליון בסך המס נותר ברמתו משנת 2008. בשנת 2010, השנה האחרונה שלגביה יש למינהל הכנסות המדינה נתונים, כבר שב פער זה לגדול והסתכם ב־8.1%.

לדברי מחברי הסקירה, ההסבר המרכזי למשקלו הנמוך יחסית של המאיון העליון בסך החיוב במס של החברות במשק, ביחס למשקלו בהכנסות, הנו הגידול המשמעותי בהטבות המס שניתנות לחברות העומדות בקריטריונים המקנים שיעורי מס מופחתים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

עוד מציינים מחברי הסקירה כי הגידול החד ברווחי החברות במאיון העליון מושפע משיעורי גידול חדים במיוחד של חמש החברות הגדולות ביותר במשק. עם זאת, הם מזכירים כי גם בקרב חלק גדול מיתר החברות השייכות למאיון העליון נרשמו שיעורי עלייה גבוהים ברווחים: בקרב כ־40% מהחברות במאיון העליון נרשמו בין השנים 2004 ל־2009 שיעורי עלייה של לפחות 50% ברווחים.

ריכוזיות גבוהה, אך בבריטניה גבוהה יותר

בהמשך סקירת המינהל נכתב כי העובדה שבין 50% ל־60% מגביית מס החברות בישראל תלויה בלא יותר מ־500 חברות, מתוך מספר כולל של כ־130 אלף חברות, יש בה כדי להגדיל את תנודתיות הגבייה של מס החברות. עם זאת, מציינים מחברי הסקירה כי תופעה זו אינה ייחודית רק לישראל. לדבריהם, בהשוואה לבריטניה, למשל, ריכוזיות גביית מס החברות בישראל אף נמוכה יחסית, שכן המאיון העליון של החברות המרוויחות בבריטניה מרכז כ־78% מסך גביית מס החברות שם.

אחד ההסברים המרכזיים לריכוזיות הגבוהה יותר בגביית מס חברות בבריטניה הוא קיומם של שיעורי מס דיפרנציאליים על החברות. כך למשל, נכון לתקופה בין השנים 2008 ו־2011 שיעור מס החברות השולי על הכנסה של עד 300 אלף ליש"ט עמד על 21%, ומעל הכנסה זו עולה השיעור ל־ 29.75%.