בנק ישראל והאוצר מסכימים: גוש היורו על סף שינוי משמעותי

מקבלי ההחלטות בתחום הכלכלי צפויים להתכנס מחרתיים במלון באזור ירושלים לישיבת חירום מיוחדת בנושא השפעות המשבר העולמי, ובעיקר בגוש היורו, על המשק הישראלי. את הישיבה מארגן משרד האוצר בראשות מנכ"ל המשרד, דורון כהן. בישיבה ישתתפו גם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, הממונה על אגף התקציבים באוצר גל הרשקוביץ', הממונה על שוק ההון והביטוח פרופ' עודד שריג, המשנה לנגיד בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, מנהל חטיבת המחקר בבנק פרופ' נתן זוסמן, המפקח על הבנקים דודו זקן, ויו"ר רשות לניירות ערך פרופ' שמואל האוזר.

ראשי משרד האוצר יציגו בישיבה שני תרחישים להשפעת התפתחות משבר החובות בגוש היורו על המשק הישראלי. התרחיש המתון מניח שיוון תהיה המדינה היחידה שתעזוב את הגוש היורו בצורה מסודרת ותוך קבלת תמיכה מיתר המדינות בגוש ומקרן המטבע הבינלאומית, ואילו התרחיש החמור מניח התפרקות של הגוש כולו.

דודו זקן. ישיבת חרום צילום: מיקי אלון

בתרחיש המתון של האוצר נכתב כי יציאת יוון תגרום בשנה הבאה לצמיחה שלילית של 1.6% בגוש היורו, ולצמיחה שלילית של 0.6% בשנת 2014. היורו יפוחת מול הדולר ב־20% בשנה הבאה, וב־20% נוספים בשנה שלאחר מכן. האבטלה הממוצעת בקרב המדינות החברות בגוש תגדל בשנת 2013 ב־ 0.8%, וב־1.2% בשנה שלאחריה. גם הכלכלה הגלובלית צפויה להינזק בתרחיש המתון, כשהסחר העולמי יתכווץ בשנה הבאה ב־2.1%, המשק האמריקאי ירשום צמיחה שלילית של 0.5% ושוק המניות האמריקאי יאבד 22% מערכו.

גם במקרה המתון של יציאת יוון בלבד, צפוי המשק הישראלי לספוג מכות כאובות ולצמוח בשנה הבאה ב־1.7% בלבד, במקום צמיחה של 3.3% הצפויה ללא הרעה משמעותית נוספת בגוש היורו. ב־2014 צפוי המשק לצמוח ב־3.3%, במקום התחזית המקורית של 3.4%. כתוצאה משינויים אלה בצמיחה הצפויה, יקטנו הכנסות המדינה ממסים בכ־7 מיליארד שקל בשנה הבאה, ובכ־7.8 מיליארד שקל נוספים ב־2014. הגירעון בתקציב הממשלה יגדל ב־0.9% תוצר בכל אחת מהשנתיים הבאות ויסתכם ב־3.9% מהתוצר ב־2013 וב־4.5% מהתוצר ב־2014. עליות יירשמו גם ביחס בין החוב לתוצר של ישראל, והוא יסתכם ב־75.2% בשנה הבאה, וב־76.2% בשנה שלאחריה.

אבל הפגיעה הכואבת באמת במשק הישראלי צפויה להתרחש, על פי האוצר, במקרה של פירוק כללי של גוש היורו. אז תירשם בישראל בשנה הבאה צמיחה שלילית של 0.9%. צמיחה שלילית זו תהפוך ב־2014 לצמיחה חיובית מתונה של 1.9%. בגביית המסים מפולת אמיתית: ירידה של 22.3 מיליארד שקל ב־2013, וירידה נוספת של 29.6 מיליארד שקל ב־2014. הגירעון בתקציב יזנק לשיעורים אסטרונומיים של 5.8% בשנה הבאה, ושל 7.3% ב־2014.

נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר הקדים והתייחס לנושא השלכות המשבר באירופה על המשק הישראלי כבר לפני שבועיים. בסקירה שנשא בוועדת הכספים, אמר פישר כי התרחיש הראשון של בנק ישראל הוא שגוש היורו מצליח להתמודד עם המצב הנוכחי. לדבריו, התחזיות שהציג לאחרונה הבנק הצופות כי המשק הישראלי יצמח בשנה הבאה ב־3.4%, מתבססות על תרחיש זה.

התרחיש השני של הבנק צופה עזיבה של חלק מהמדינות את הגוש. "איננו יודעים מה יהיו התוצאות של המשבר הפיננסי שיתרחש במצב כזה", אמר אז הנגיד, "ולמעשה, אף אחד לא יודע מה יהיו ההשלכות על כלכלת אירופה ועל כלכלת ישראל בתרחיש כזה". כדי להקדים רפואה למכה, ציין פישר כי יש לפעול בדרך של שמירה על יציבות המערכת הפיננסית ועל תקציב הממשלה.