ועדת צמח רוצה להגדיל את מכסת הגז הטבעי ליצוא ב-25%

ועדת צמח צפויה להמליץ בשבוע הבא למדינה להתיר מכסת ייצוא גז בגובה 500 מיליארד מ"ק. זאת במקום יצוא של 400 מיליארד מ"ק כפי שהמליצה בדו"ח הביניים שלה. כך עולה מהטיוטה הסופית של דו"ח ועדת צמח לבחינת משק הגז בישראל, שצפויה להתפרסם בשבוע הבא.

לדברי גורם בכיר המקורב לוועדה, אם בסופו של דבר לא יימצא גז במאגרים שרה ומירה, תיגרע מכסת הגז הפוטנציאלית (כ־185 מיליארד מ"ק) מהמכסה שמיועדת לייצוא.

שאול צמח צילום: עמית שעל

הטיוטה הסופית קובעת כי המדינה תישא בעלויות הקמת מתקני הקליטה של הגז הטבעי בחופי ישראל. הוועדה המליצה להקים 2 או 3 מתקני קליטה חדשים שיתווספו למתקן היחיד שקיים כיום באשדוד ומשמש את מאגר ים תטיס. עלות ההקמה של מתקנים אלו עשויה להגיע ל־2 עד 3 מיליארד שקל, שיפרסו על פני כמה שנים. לחלופין, אפשרות אחרת שנבחנת היא בניית מתקן גדול אחד במקום 2 או 3 מתקנים קטנים יותר. המתקן הגדול יכלול מספר מקומות כניסה ("סלוטים"), כך שיזמים רבים יוכלו להשתמש בו.

המיקומים הפוטנציאלים להקמת המתקנים הם אזורי חדרה, אליקים, עמק חפר, פורדיס ואין איילה, כולם בצפון הארץ. עד אוגוסט 2013 המדינה צפויה להחליט על המיקומים הסופיים, ובימים אלה הופקד נושא קידום הקמתם בידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר.

מכסות המאגרים לא ישתנו

נושא מרכזי בעבודת הוועדה היה מכסת ייצוא הגז שתותר לחו"ל מכל מאגר. לפי המסתמן, במסקנות הסופיות לא ישתנה המתווה המקורי ולא תשתנה גם ההערכה ולפיה סך מאגרי הגז הפוטנציאליים שנמצאים בידי ישראל הוא 1,400 מיליארד מ"ק.

מסקנות הביניים, שהוצגו באפריל האחרון, קבעו שמאגרים גדולים בנפח של מעל 200 מיליארד מ"ק, כגון לווייתן ותמר, יחויבו לשריין מחצית מנפחם למשק המקומי. מאגרים קטנים יותר יוכלו לייצא את רוב הגז, ואילו מאגרים קטנים, בנפח של עד 50 מיליארד מ"ק, כגון מאגר תנין, יוכלו לייצא את כל הגז שהתגלה.

מתקן הייצוא יוקם בישראל

בהמלצות הביניים נכתב כי יש צורך בהקמת מתקן ייצוא גז, אך לא נקבע האם יוקם בגבולות ישראל. ההמלצות הסופיות נוטות להשאיר את השליטה על מתקן ייצוא הגז בידי ישראל והשאלה הגדולה כעת היא האם יוקם בשטח היבשה, במים הטריטוריאלים של ישראל, על פני אסדה קבועה או על פני אי מלאכותי. מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא שיכריע היכן להקים את המתקן, והוא יקים לצורך כך ועדת מומחים.

בשל כך, האפשרות שחלק מיזמי הגז כגון רציו, נובל אנרג'י ודלק אנרגיה, קיוו לה בדבר חיבור מאגרים או שימוש במתקן ייצוא עתידי שיוקם בקפריסין, הולכת ופוחתת. כדי להקל על היזמים הוועדה אף השאירה את אפשרות המסחר במאגרים, כך שבעלי מאגר גז מסויים יוכלו לייצא את כל הגז שברשותו לחו"ל, אם בעלי מאגר אחר יתחייבו לשריין את נפחו לטובת המשק.

שינוי נוסף שייתכן שיתבצע בהמלצות הוא שיריון רזרבות מאגר בהיקף של 15% מכל נקודת קידוח. במקור המליצה הוועדה להשאיר את בעלי המאגרים עם רזרבת ביטחון לטובת המשק המקומי, אך ייתכן שהנחיה זו תתבטל.

ועדת צמח, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, הוקמה במטרה לקבוע מסגרת עבודה כללית למשק האנרגיה בישראל. בוועדה חברים מספר משרדי ממשלה ובהם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הביטחון, המיוצג על ידי המל"ל (המועצה לביטחון לאומי), משרד החוץ, משרד האנרגיה והמים. מסקנות הביניים של הוועדה פורסמו באפריל האחרון, ומאז ערכה הוועדה שימועים לכל השחקנים במשק, ובעקבותיהם שינתה את חלק מהמלצותיה.

הוועדה קמה נוכח גילויי הגז הטבעי מול חופי ישראל בשנים האחרונות, ותחת הצורך לקבוע כללי עבודה ורגולציה של היזמים ביחס לדרישות המשק. רוב חברי הוועדה תמכו חד משמעית בייצוא חלק מהגז שהתגלה. לעומתם, המשרד להגנת הסביבה טען כי יש להקפיא את הייצוא עד שתתגלה מכסת המאגרים המלאה.