איך משכנעים ילדים לנסות?

במסגרת עמותת "ילדים בסיכוי" אני מפעילה פרויקט של הוראת מיומנויות יסוד לילדי פנימיות. ילדי עולים מאתיופיה אינם משתפים פעולה, והכלים שלנו לא יעילים איתם. האם יש לנו סיכוי לתת להם סיכוי? עליזה בר

דבר ראשון, אני מבין שיש ילדים שאיתם הכלים שלכם כן יעילים, וזה לא דבר של מה בכך. באופן כללי, לילדים בגיל בית הספר קשה מאוד לשתף פעולה עם תוכניות חינוכיות. למעשה לאנשים בכלל קשה לחשוב לטווח הארוך ולהתאמץ עכשיו כדי שחייהם יהיו טובים יותר מחר, או בעוד עשר שנים.

קשה לנו לדעת מה עלינו לעשות עכשיו כדי להיות בריאים יותר בעוד 20 שנה, וגם כשאומרים לנו אז קשה לנו להתחייב לשגרה של אכילה נכונה והתעמלות. קשה לנו גם לחסוך לפנסיה, ואצל ילדים זה תמיד עוד יותר קשה. עד היום לא מצאנו דרך שבה לילדים תהיה מוטיבציה אמיתית להיות בבית הספר. גם לא מצאנו דרך לגרום לאנשים להעדיף אוכל בריא.

לכן משתמשים בשיטות אחרות כדי לעורר מוטיבציה. ילדים לא לומדים כדי לדעת, להצליח בחיים או להיחלץ מעוני. הם לומדים בשביל חיזוקים מההורים או המדריכים בפנימייה, הם לומדים כדי לרצות את המורים, ולפעמים למען דברים אחרים. באנגלית קוראים לזה Reward Substitution, חיזוק חלופי, אם תרצי. והרעיון מאחורי השיטה הזאת הוא לחשוב מה הסיבות האחרות שיגרמו לילדים ללמוד, או לחולים לקחת תרופה עם תופעות לוואי מציקות, או לאנשים לחסוך באנרגיה. וההסבר של "כמה זה חשוב" לא נותן מניע חזק מספיק.

ילדים לא לומדים כדי לדעת, להצליח בחיים או להיחלץ מעוני. הם לומדים בשביל חיזוקים מההורים או המדריכים בפנימייה צילום: shutterstock

לכן, מה שלא עובד עם הילדים האתיופים הוא החיזוק החלופי שבו אתם משתמשים. והפתרון לא נמצא דווקא בתוכנית חינוכית זו או אחרת, אלא בהיכרות עם הילדים האלה, ובניסיון להבין מה עוד מניע אותם. האם הם רגישים במיוחד לקשר עם ההורים שלהם? האם הם רגישים במיוחד למה שחבריהם לכיתה או לחדר חושבים עליהם? האם הם רגישים לנקודות וציונים? לתחרות? חשבי איזה דבר שחשוב להם, מחייהם ועולמם, אפשר לצרף לעניין ובעזרתו ליצור חיזוק שיעלה את המוטיבציה שלהם ללמוד למענו, אפילו בלי שיידעו שבאותו הזמן הם בעצם לומדים למענם.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il