בלעדי ל"כלכליסט": במשרד התמ"ת נערכים לתסריט של 9% אבטלה
הערכת משרד התמ"ת כי מספר המובטלים עשוי לטפס ל־320 אלף, הובילה את השר שלום שמחון להורות בשבועות האחרונים על הכנת תוכנית עבודה למקרה של האטה במשק, שתוצג בדיון מיוחד בסוף החודש
תחושת אי־הוודאות לגבי עתיד שוק העבודה מתחילה להתבהר, והיא אינה מבשרת טובות. ל"כלכליסט" נודע כי במשרד התמ"ת מתכוננים לתרחיש שלפיו בשל ההאטה הצפויה במשק שיעור האבטלה יטפס ל־9% מכוח העבודה, לעומת 7.2% ביוני האחרון. המשמעות היא כי מספר המובטלים יגיע לכ־320 אלף איש, לעומת 259 אלף ביוני. מספרים כאלו נראו לאחרונה בישראל בתחילת המשבר הכלכלי בסוף 2009.
במקביל, מנכ"ל משרד רה"מ זימן לסוף החודש דיון בלשכתו בנוכחות מנכ"לי משרדי הממשלה השונים, כחלק מהיערכות המדינה למקרה של האטה או אף מיתון. לפני כן, ביום רביעי תתכנס הכנסת לדיון פגרה מיוחד בנושא מצב שוק העבודה.
במשרדי הממשלה הכלכליים לא נוקבים בתאריך שבו תתחיל ההאטה, אך ההערכה היא כי ההאטה תורגש לקראת סוף השנה או בתחילת 2013, בהתאם להתפתחויות הכלכליות באירופה וארה"ב. עם זאת, ההערכות בבנק ישראל וגם באוצר הן שהמשק הוריד הילוך כבר במהלך השנה הנוכחית.
שר התמ"ת שלום שמחון (מימין) ומנכ"ל המשרד שרון קדמי צילום: מיקי אלון
בסוף ספטמבר בנק ישראל אף צפוי לעדכן למטה את תחזית הצמיחה שלו למשק ל־2013, העומדת כיום על 3.4%. השבוע ערכו ראשי האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה כנס סגור שבו ניתחו את ההשלכות על המשק הישראלי במקרה של התפרקות גוש היורו או פרישה של יוון ממנו. לפי התרחיש הבינוני, שבו התפרקות כזו גורמת לירידה של 20% ביצוא לאיחוד האירופי, הענפים המייצאים לחו"ל יפטרו כ־21 אלף עובדים.
הנתונים האחרונים בשוק העבודה נתפסים אמנם כ"לא נעים, לא נורא", אך מספר המובטלים ומספר דורשי העבודה מתחילת השנה הולך וגדל, גם אם בשיעורים נמוכים. ברבעון הראשון של השנה עמד שיעור האבטלה על 6.9%, כלומר נרשמה עלייה של 20 אלף מובטלים מתחילת השנה. מספר דורשי העבודה, אלו מבין המובטלים המתייצבים באופן סדיר בלשכות התעסוקה, עמד על 203 אלף איש בינואר וביולי מספרם כבר הגיע ל־211 אלף. עלייה דרמטית במיוחד נרשמה בקרב אקדמאים, בשיעור של 3.4% מתחילת השנה - רצף שנמשך מאז מאי 2011.
בהנחיית שר התמ"ת שלום שמחון, בשבועות האחרונים החלו במשרד לכתוב תוכנית עבודה כדי להתכונן לתסריט של האטה. תרחיש הקיצון, שסבירותו נמוכה מאוד, הוא של שיעור אבטלה של 10%, שיעור שהמשק לא חווה אף בימי המשבר הכלכלי של 2009–2010. הכנת התוכנית תסתיים רק בשבוע הבא ותוצג לשמחון, ומאוחר יותר גם בדיון שזימן לוקר.
עיקרי התוכנית הם טיפול בשני צדי שוק התעסוקה, הצד של המובטלים והצד של המעסיקים. בצד הראשון, מדובר בהגדלת תוכניות ההכשרה המקצועית, בעיקר באמצעות שוברים שדורשי העבודה יוכלו לממש עצמאית בשורה ארוכה של קורסים לבחירתם, ובמקביל הכשרה מקצועית של עובדים במפעלים שבהם הם מועסקים או עתידים להיות מועסקים, כדי למנוע פיטורים ולהגדיל את הפריון במפעלי התעשייה. בצד המעסיקים, מתכוונים בתמ"ת להשתמש בכלים דומים לאלו שנוסו ב־2009, כגון הגדלת הקרן לתמיכה ביצואנים והגדלת הקרן לפריון העבודה, המיועדת למפעלי תעשייה שאינם מייצאים. שמחון אמר אתמול כי "תוכנית שכזו דורשת תקציב מתאים כי היא מקיפה תחומים רבים ובעזרתה אפשר יהיה לעבור את המשבר, אם יגיע".
מנכ"ל התמ"ת שרון קדמי הודה כי "אנחנו עוקבים כבר כמה חודשים אחר המגמות בשוק התעסוקה, ועד לאחרונה היה הרושם כי אנחנו שומעים על משבר אבל עוד לא רואים אותו. החודש כבר רואים גידול במפוטרים ובשיעור האבטלה. מתחילה להיווצר מולנו סיטואציה שהיא לכל הפחות מאתגרת".
קדמי הוסיף כי "זה אולי נשמע קצת מוזר, אבל אני מאמין שזה בדיוק הזמן של חברות ישראליות להשתלט על שווקים, להכניס המון אנשים להכשרה מקצועית, להתחיל לעודד תעסוקה בקרב הציבור החרדי ולהגדיל את הפריון לעובד". עם זאת, קדמי הודה כי השאלה הגדולה היא השאלה התקציבית, והתוכניות ייושמו בהתאם לנכונות האוצר להגדיל את התקציב, כפי שנעשה ב־2009, עת הוקצתה להכשרה מקצועית בלבד תוספת של 250 מיליון שקל. בתוכנית הנוכחית, אומר קדמי, דרושים לפחות כמה עשרות מיליוני שקלים.
