גם לעניים מגיעה רפואה שלמה

חוק ביטוח בריאות ממלכתי תוקן ב־1998 כדי לאפשר לקופות החולים לפתח "שירותי בריאות נוספים" (שב"ן) תמורת תשלום חודשי קבוע לקופה, בנוסף למס הבריאות המשולם לביטוח הלאומי. בשפת היומיום נהוג לכנות את השירותים הנוספים הללו בשם "ביטוחים משלימים", והם לא כוללים רק שירותים שאינם בסל הציבורי אשר מתאימים למושג "שירותים נוספים", אלא גם שירותים הכלולים בו אך ניתנים באיכות גבוהה יותר למצטרפים לביטוח המשלים בלבד.

הבולטים שבהם: בחירת רופא מנתח וקבלת ייעוץ רפואי פרטי אצל רופא מומחה - שירותים העשויים לחרוץ את גורלו של חבר הקופה. לא כך פני הדברים לגבי מרב "השירותים הנוספים" הכלולים בביטוח המשלים.

האוכלוסייה שמתקשה לשלם 520 שקל בשנה

הכוח השיווקי העצום שבידי הקופות הביא לכך שכ־73% מתושבי הארץ הצטרפו לביטוחים המשלימים שלהן. קיימת שונות מסוימת בין הקופות לבין הרבדים השונים, אך בולטת העובדה שכרבע מהאוכלוסייה לא הצטרפה לביטוח זה - וקרוב לוודאי שהיא מורכבת בעיקר ממעוטי היכולת.

הביטוח המשלים הוא בעל אופי סוציאלי, אך דווקא הגופים שייעודם לספק שירותי רפואה שוויוניים מטפחים במו ידם אי־שוויון. מי שידו משגת לרכוש ביטוח משלים יכול לבחור מנתח וליהנות מתנאי אשפוז מועדפים. לעומתו, מי שידו לא משגת לרכוש ביטוח כזה יקבל שירות נחות יותר.

בשנים 2007–2010 גדלה ההוצאה הלאומית לבריאות בערכים נומינליים בכ־17%, הכנסות הקופות מהביטוחים המשלימים גדלו באותה תקופה בכ־38% וההוצאות בגין "בחירת מנתח" ו"ייעוץ רפואי (חוות דעת שנייה)" באמצעות הביטוחים המשלימים גדלו בכ־49%.

התשלום השנתי הממוצע של מצטרף לביטוח המשלים הסתכם בכ־520 שקל. למרבה האירוניה, משרד הבריאות מציין בגאווה בדו"ח השנתי על השב"ן לשנת 2010, כי "42% מקרב אוכלוסיית מקבלי קצבת נכות או קצבת זקנה עם השלמת הכנסה מבוטחת בשב"ן - שיעור שאינו נמוך משמעותית משיעור מחזיקי ביטוח משלים בקרב כלל האוכלוסיה (73%)". קרוב לוודאי שהמצטרפים הללו הם אלה שמצב בריאותם חייב אותם לוותר על פת לחם ובלבד שיזכו לטיפול רפואי נאות.

מי שידו משגת לרכוש ביטוח משלים יכול לבחור מנתח וליהנות מתנאי אשפוז מועדפים צילום: shutterstock

הרפואה הפרטית מתפתחת על חשבון הציבורית

הסרת חרפת אפליה זו תעלה לקופת המדינה כ־175 מיליון שקל לשנה, בהנחה שקיימים כ־700 אלף תושבים העונים על מבחן הכנסה שייקבע לעניין זה, ושהסובסידיה לאדם תסתכם ב־250 שקל לשנה. התועלת שתצמח מסבסוד כזה על ידי העמקת השוויון בשירותי הבריאות הבסיסיים עולה עשרת מונים על המאמץ הלאומי הכרוך בהעמדת תקציב נוסף לרשות הקופות בסכום זה.

בין ראשי מערכת הבריאות נמצאים רבים הטוענים שהכללת רכיבי שיפור שירות בביטוח המשלים תרמה להתפתחות מהירה של שירותי רפואה פרטיים, אשר הביאה לדרדור מערכת הבריאות הציבורית. כדי להסיט את הוויכוח מתרומת הממשלה להתפתחות זו, ישנם כאלה המנסים להפנות אצבע מאשימה לביטוחים הפרטיים תוך התעלמות מהעובדה שנפח רכש שירותי רפואה פרטיים, על ידי כל חברות הביטוח, קטן בהרבה מזה של קופות החולים.

טוב יעשו נבחרי העם אם יפעלו להחזרת זכותו של כל תושב לקבל שירותי רפואה שוויוניים באיכות, בנגישות ובזמינות - ברוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי מ־1995.

הכותב הוא יו"ר כלל עסקי ביטוח ומנכ"ל קופת חולים כללית לשעבר