בלעדי ל"כלכליסט": הבינתחומי על הכוונת של רשות המסים
רשות המסים רוצה לבטל את הפטור ממס על תרומות למרכז הבינתחומי הרצליה. להערכתה, בעשור האחרון הפטור ממס עלה למדינה 39 מיליון שקל. שאר המכללות הפרטיות בסכנה דומה
המרכז הבינתחומי הרצליה, שנהנה עד כה מפטור ממס על תרומות, עלול לאבד את ההטבה. המכללות הפרטיות, מוסדות אקדמיים שאינם מתוקצבים על ידי המדינה, מוגדרות כמלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) או חברות לתועלת הציבור, ואושרו כמוסד ציבורי לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
המשמעות היא שכל אדם שתורם למוסד זכאי לפטור ממס על סכום התרומה. לצורך השוואה, בתי חולים פרטיים כגון אסותא לא מקבלים פטור ממס הכנסה על כספי תרומות. זה שנתיים בוחן ראש תחום מלכ"רים ברשות המסים, יהודה מונסוניגו, את זכאות המכללות הפרטיות לפטור ממס על תרומות. לפי ההגדרה המשפטית מלכ"ר אמור לפעול במחירים הנמוכים דרך קבע ממחירי השוק, ואילו אותן מכללות לא רק שגובות שכר לימוד הגבוה פי שלושה משכר הלימוד באוניברסיטאות אלא אף משלמות למרצים שלהן משכורות גבוהות מעמיתיהם במגזר הציבורי.
צילום: כפיר בולוטין לפיכך, רשות המסים הגיעה להחלטה כי היא אינה מוכנה שהמדינה תיקח חלק במימון משכורות אלו, ולפי שעה לא מאריכה את תוקף הפטור ממס שניתן למרכז הבינתחומי והוא יפוג בסוף השנה. המרכז הבינתחומי מצדו ביקש מרשות המסים להאריך את הפטור עד שנת 2020.
המשמעות של ביטול הפטור ממס היא כפולה: התמריץ לתורמים פוחת כשאין פטור ממס הכנסה, ומנגד המכללות מאבדות את תעודת הדירוג מטעם המדינה, שמעודדת תורמים להעדיף דווקא אותן. למעשה, ביטול הפטור ממס הוא הכרה בכך שהמוסדות הפרטיים הם חברות למטרת רווח לכל דבר.
"הפטור לבינתחומי שווה 39 מיליון שקל בעשור"
לפי הדו"ח השנתי של הבינתחומי, בשנת 2010 עשתה המכללה שימוש ב־31 מיליון שקל מכספי תרומות לצורך מלגות לסטודנטים, פעילות שוטפת, פרויקטים ובניית בתי ספר.
בדירקטוריון הבינתחומי יושבים בין היתר בעלי ההון הגדולים במדינה כמו שרי אריסון, עידן עופר ורון לאודר. אותם דירקטורים גם תורמים למוסד ושמם מתנוסס על הבניין אשר תרמו לבנייתו. כך בבינתחומי קיים בית ספר אריסון למינהל עסקים, בית הספר לתקשורת סמי עופר, בית הספר לקיימות מבית כיל ובזן, בית ספר לאודר לממשל ובית ספר רדיזנר למשפטים. עולה השאלה אם אותם בעלי הון זקוקים לפטור ממס, שנועד לסייע לארגונים ועמותות ללא מטרות רווח.
סגן הנשיא לכספים במרכז הבינתחומי, רוני ליכטנשטיין, פנה באפריל מכתב למונסוניגו, כדי לקבל הארכה של תוקף הפטור ממס. לאחר התכתבות הצדדים התקיימה פגישה אשר במסגרתה עלו ההשגות של מחלקת המלכ"רים בנושא הפטור, ובעקבותיה התבקש הבינתחומי להעביר את נתוני השכר כולל התייחסות לשכר הנהוג באוניברסיטאות.
דורון ארבלי, מנהל רשות המסים צילום: ישראל מלובני
הבינתחומי מסר את הנתונים אך ציין כי "אין באפשרותנו לערוך השוואה בין משכורות בבינתחומי לנהוג באוניברסיטאות, מכיוון שלשכר האוניברסיטאי נוספים משתנים שאיננו יודעים את נתוניהם ואיננו יודעים איך לכמת אותם כגון פנסיה תקציבית, תוספות, גמול הצטיינות וימי מחלה. עם זאת אנחנו מבקשים להדגיש כי השוואת משכורות המרצים אינה שייכת לשיקולי ההחלטה בנידון".
בהתכתבות בין הצדדים נחשף כי מחלקת המלכ"רים מעריכה כי בעשור האחרון עלה למדינה הפטור ממסים בגין תרומות לבינתחומי 39 מיליון שקל.
בתגובה טען הבינתחומי, כי "רק המלגות שניתנו לסטודנטים בבינתחומי באותו עשור הסתכמו במאות אחוזים יותר. שלא לדבר על עלות הפעלת הבינתחומי הממומנת בין היתר מתרומות, לקידום ההשכלה הגבוהה".
מאבק רשות המסים לא עוצר בבינתחומי
הכנסות הבינתחומי משכר הלימוד, שגבוה פי שלושה מאשר באוניברסיטאות, הסתכמו ב־187.6 מיליון שקל ב־2010, וההכנסות מתרומות עמדו על 22.2 מיליון שקל. עלות המשכורות האקדמיות עמדה על 99.8 מיליון שקל וההוצאות על מלגות לסטודנטים על 18.7 מיליון שקל. חמש המשכורות הגבוהות במרכז הבינתחומי באותה שנה היו של נשיא המרכז אוריאל רייכמן - 124 אלף שקל ברוטו לחודש. שני מרצים למינהל עסקים הרוויחו מעל 82 אלף שקל לחודש, מרצה למשפטים הרוויח 74 אלף שקל לחודש, וסוגר את הרשימה מרצה למימון שהסתפק בשכר של 68 אלף שקל לחודש.
בין המרצים הכוכבים שהגיעו לבינתחומי ניתן למצוא את פרופ' יאיר טאומן ופרופ' אמיר ברנע מתחום מינהל העסקים, שפרשו מאוניברסיטת תל־אביב, נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' אהרן ברק ופרופ' אוריאל פרוקצ'יה שפרשו מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
לצורך ההשוואה, שכרו של נשיא אוניברסיטת תל־אביב באותה שנה עמד על 67.3 אלף שקל ברוטו לחודש בלבד. רק חבר סגל אחד בלט מקרב המוסדות המתוקצבים מבחינת שכרו - מרצה בחוג המשולב בבר־אילן שקיבל משכורת חודשית של 94 אלף שקל באותה שנה.
המרכז הבינתחומי אינו היחיד שמנהיג רמות שכר כה גבוהות. בשנת 2011 מרצה בבית הספר למשפטים של מכללת נתניה קיבל 956,849 שקל לשנה (79.7 אלף שקל בחודש), ו־920,379 שקל ב־2010 (76.7 אלף שקל בחודש). דקאן הפקולטה למינהל עסקים במרכז האקדמי אונו קיבל יותר ממיליון שקל ב־2010 (83 אלף שקל בחודש). בשני המוסדות הללו גם כן ניתן פטור ממס על תרומות שהסתכמו בשנים האחרונות במיליוני שקלים.
תגובת רשות המסים: "רשות המסים מנועה מלהתייחס להתנהלותה מול נישומים, ובכלל זה, לגוף המאוזכר בכתבה, בשל חובת הסודיות הקבועה בפקודת מס הכנסה. ככלל, על מוסד ציבורי, המחזיק באישור תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה והמבקש לחדש אותו לתקופה נוספת, להגיש בקשה לחידוש האישור הנבחנת במסגרת הליך מינהלי. במקרים שבהם ההליך מתארך רשות המסים נוהגת להאריך את האישור לפטור לתקופה נוספת עד קבלת החלטה".
מהמרכז הבינתחומי הרצליה נמסר: "טענת רשות המסים שבמוסדות לא מתוקצבים יש משכורות חריגות אינה נכונה, כשמשווים בין כלל התנאים והתוספות למיניהן בפועל של הסגל באוניברסיטאות המתוקצבות. לא פעם המציאות הפוכה והמשכורות של הסגל האקדמי באוניברסיטאות גבוהות מאלה שבמוסדות הלא מתוקצבים. כמו כן, קיים בידינו מכתב מהמועצה להשכלה גבוהה מיוני 2012, שנשלח לרשות המסים, המבקש לחדש לנו את הפטור, ולהלן ציטוטים מתוכו: 'המרכז הבינתחומי הרצליה עומד בדרישות מל"ג באשר לאופן התאגדותו והתנהלותו הארגונית, לרבות היותו מוסד ללא כוונת רווח. מל"ג מבצעת באופן שוטף בקרה על היקף משרתם של חברי הסגל, אישור תוכניות לימודים ובחינה תקציבית. אנו מבקשים שתמשיכו להעניק למרכז הבינתחומי הרצליה את עניין ההכרה לפי סעיף 46. מכתב זה מדבר בעד עצמו ואין צורך להוסיף על כך דבר".
