ארדן: "כיוון דוח צמח נבע מהלחצים של האוצר שפעל גם בששינסקי"

"אולי יאמר לנו מר צמח על סמך איזו דוקטורינה נעשה החישוב שלהם. אני אשמח לגלות שטעינו. אבל כל העולם מסתמך על רזרבות מוכחות, ורק בישראל שלא יכולה להתבסס על אף אחד מבחוץ, המציאו שיטה חסרת בסיס לדעת כמה גז יש לישראל", כך אמר גלעד ארדן השר להגנת הסביבה בבפאנל בשיתוף המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, בוועידה הכלכלית המרכזית של "כלכליסט" במלון אינטרקונטיננטל בתל אביב.

ארדן הוסיף כי כשקובעים מדיניות, להשוות את מדינת ישראל שאין לה נפט משלה לקנדה אי זו השוואה רלוונטית, "וצריך לקבוע לישראל מדיניות ייחודית". ארדן הוסיף כי במדינה צפופה כמו ישראל, הוועדה הייתה צריכה לקחת להשוואה מקומות בעולם כמו לוס אנג'לס וסיאול שהתחבורה מבוססת רק על גז טבעי.  

לדברי השר, "חוסר החזון לא נגמר בהיצע אלא גם בביקושים. משרד האנרגיה היה צריך להגיש צפי לביקושים לוועדה, אך לא היה תכנון או תסריט חיובי שהוא התסריט הראוי. אנחנו מכירים את המצב היום של פניציה ומה קרה לבזן כאשר הפסיק העברת הגז הטבעי. כשאנחנו מסתכלים על העתיד וחושבים מה עדיף לנו, שלמשרד האוצר יהיו יותר הכנסות מיידיות או לתת לשוק לעשות את שלו, להפחית את הזיהום ולהעביר את כל התחבורה על בסיס מקורות אנרגיה שלנו".

ארדן ציין כי הוא אינו תולה את האשמה ביזמים: "אין לי טענות ליזמים והמחפשים ורוח המקצועיות שלהם, אני חושב שהם עושים רק טוב. אבל יש לי מומחים בלתי תלויים, שממליצים להימנע בתחילת הדרך מייצוא, לא לעולם אלא בהתחלה כשאין עדיין ניסיון ולא ביטחון בהיצע ובביקוש. יש להמתין ולקבוע חזון שיגביר ולהתחיל לממש אותו כדי שנמקסם קודם כל השימושים של הגז הטבעי בכלכלה הישראלית".

גלעד ארדן בוועידה הכלכלית המרכזית צילום: נמרוד גליקמן

השר להגנת הסביבה הזכיר גם את מחיר הדלק העולה והקשר שלו לגז: "אם תשאלו את פרופסור יוג'ין קנדל הוא יסביר מה טמון באובדן ערך הגז שנשאר באדמה. אבל מה יקרה אם מחיר הנפט יכפיל את עצמו? אנחנו מייבאים נפט ותוצריו ב-8 מיליארד דולר בשנה. מה יקרה כשליטר דלק יעלה כאן לא שמונה שקלים אלא עשרים שקלים. אם יש מי שיכול לחשב כמה שווה השווי האנרגטי, הוא לא נשכר על ידי הוועדה. חשוב למצוא תחליפי נפט לתחבורה כי אנחנו רוצים לבטל את התלות בחלק ממדינות ערב הרדיקאליות שלא רואו את החזון הציוני אינו עין בעין. ביד השנייה יש לנו תחליף לדלק בתחבורה, אבל אנחנו החלטנו קודם כל נקבל החלטות כמה לייצא ממנו".

ארדן ביקר גם בזהירות את משרד האוצר: "לתחושתי, הכיוון של הדוח נבע מהלחצים של משרד האוצר שפעל גם בששינסקי באותה נמרצות. אני לא מאשים אותו, אבל כל אדם אוהב שיש לו כח והשפעה על משאבים. פעם אחת עושים מהלך מהיר להגברת התמולים מגז בששינסקי ופעם שניה עושים מהלך מהיר לייצוא". ארדן הוסיף כי אם משרד האוצר היה גמיש יותר מחשבתית, היה ניתן למצוא פתרונות לתמרוץ המשקיעים שאומרים שאין שוק מספק בארץ לגז. "אם הבעיה היא

בעיה מימונית גם פתרון של רשת ביטחון ליזם הייתה יכולה לעבוד, כדי שימשיכו לפתח את מאגרי הגז והאינטרסים של הכלכלה הישראלית מצדיקים זאת".

ארדן סיכם כי "הדוח של הוועדה הוא הימור מסוכן ונשען על בסיס מאד רעוע של הנחות אופטימיות, הוועדה מניחה גילוי מאגרים נוספים, מחירי גז טבעי יציבים בעתיד וביקוש נמוך פנימי, וכל הרציונאל של הדוח עלול להתמוטט כמו מגדל קלפים. והניסיון שלנו בתחום האנרגיה היה אמור ללמד את כולנו שעלינו להיות מאד שמרניים, לא נאיבים ולא אופטימים. התכנון היה צריך להיות לפחות ל-50 שנה קדימה וכל רשויות המדינה הייתה צריכה להירתם כדי להצדיק את החשיבה לטווח הארוך הזה. ואני מקווה שהממשלה תקבל את ההחלטה הנכונה, הירוקה שמונעת מחשיבה לטווח ארוך".

"המשרד להגנת הסביבה פחד להחליט והמשק הפסיד 23 מיליארד שקל"

המשרד להגנה מפחד להחליט בנושא פיתוח הגז, והאזרחים משלמים את המחיר – כך אמר אתמול (ג) מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו במושב שעסק במשק החשמל בישראל במסגרת הועידה הכלכלית בחסות המכון לאנרגיה והסביבה.

הדברים נאמרו לאחד שהשר ארדן תקף כאמור בחריפות את מסקנות ועדת צמח לייצוא גז ואמר שראוי שכל האנרגיה תישאר למען הדורות הבאים. "אם הגז ממאגר תמר היה פה במרץ 2012 עליית תעריף החשמל של 25% הייתה נמנעת. ארדן נגד ייצוא וצליל האי ודאות, המחשבה שבוא נחכה נראה מה יקרה, נשמע מוכר. אז במקרה הכינותי מראש: 30 במאי 2010 עמדת משרד הגנ"ס בנוגע לכניסה צפונית מתמר שהייתה אמורה להביא גז בראשית 2012. "לא ניתן בשלב זה החלטה מושכלת ולהעדיף נקודת קליטה". ומה קרה? הגז מתמר לא הגיע, הגז המצרי נעלם וזה עלה למשק 23 מיליארד שקל. הציבור בוחר באנשים כדי שיחליטו, ואי ההחלטה הזאת עלתה לנו מילארדים", הטיח אבו בארדן.

במסגרת המושב, שעסק בין השאר במצבה הפיננסי של חברת החשמל, הפתיע יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה-הכהן ואמר שהוא יתמוך בהעלאת תעריף החשמל באם תובטח רפורמה מקיפה בחברת החשמל. "עם כל הלא פופולראיות של הנושא, צריך לומר לציבור שהיום יש אילוזיה שהחשמל זול בישראל אבל עשרות המיליארדים של חובות חברת החשמל מונחים על המונה וכל תשלום שנדחה עכשיו יעלה לנו ביוקר אח"כ. יותר נכון לדעתי שאם מגיעים לרפורמה מקיפה בחברת החשמל אתמוך גם אני גם אם המשמעות כביכול ייוא ייקורו של תעריף החשמל. האזרחים לא יודעים שהחשבון שלהם כפול כי אחד עיוור. בנושא הפסקת החשמל חינם אתמוך גם כן ואם אפשר לבטל את זה יהיה לה גיבוי מלא ממני. זה עיוות ולא משרת את החברה.אם צריך, שיתנו להם משכורות יותר גבוהות", סיכם.

דורון עזרא, מנכ"ל תחנות הכוח הפרטיות שאמורות לקום עד 2014 במפעלי מכתשים ואגן, אמר ש"המדינה צריכה לעודד את היזמיות הפרטית ואלו יכנסו ויחליפו את חברת החשמל בייצור כבר במהלך העשור הנוכחי.

האוצר: "ייצוא הגז לא נועל להגדיל הכנסות"

אורן משה, רכז האנרגיה באגף התקציבים באוצר, הסביר לנוכחים שייצוא הגז לישראל, החלטה שהתקבלה במסגרת ועדת צמח בה האוצר השתתף, אינה באה להגדיל הכנסות. "המס מחוק ששינסקי לא יגיע מחר בבוקר. היה צורך ליצור תמריץ לפיתוח המשק גיוון ספקים ושתהיה להם יכולת פיתוח וחיבור למאגרים וזה יגיע מיצוא. מצד שני, אף אחד לא יכול לייצא גז שלא ימצא. יש חובת אספקה למשק ולפחות חצי מכל מאגר יישמר לטובת המשק המקומי".

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים צילום: נמרוד גליקמן

בהתיחסו לרפורמה בחברת החשמל אמר משה שרף ההתיעלות הוא גבוה מ-400 איש, אותה מכסת כ"א שחברת החשמל רוצה לצמצם כבר השנה. "אנחנו חושבים שיש יכולת לצמצם עלויות ולהפעיל חברה יעילה יותר. זה דיון שמתנהל ברמה מסוימת בין חברת החשמל לממשלת ישראל" אל דעתו של משה הצטרף אהרון גולדמן, סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, שהבהיר ששינוי ארגוני הוא מצב של WIN WIN לעובדים ולהנהלה. "העובדים לא רוצים להיות שם במקום לא יעיל. יש דרכים ונעשות רפורמות בחברות ממשלתיות ואפשר להשיג יעדים בלי לפגוע בעובדים"

רפי טטרקה, מנכ"ל תש"ן (תשתיות נפט) שאחראית על מערכת הולכת הדלקים, חשף שהוא השקיע השנה כ-200 מיליון שקל בהרחבת צנרת ההולכה מבלי שום היגיון כלכלי. "הדילמה המרכזית שלי הייתה לתת פתרון לכשל בהזרמת הגז המצרי, שכבר אמרתי בעבר שמדובר במשענת קנה רצוץ. יצרנו יכולת פריקה מחיפה חיברנו את למערכת הארצית. חיברנו את הארץ לפעמים במקרים של הפסד. השקענו מאות מיליונים ולא ביקשנו עזרה פיננסית, כשידענו מראש שכשהגז יגיע המערכת שהקמתי תעמוד בלי עבודה. אבל זאת הבטוחה העתידית למצב של כשל נוסף - ישראלל נשענת על צינור הולכה בודד לגז ואם יהיה כשל נוכל לתת מענה בהזרמת דלקים ולהפעיל את תחנות הכוח בדיוק כמו שעשינו הקיץ", סיכם טטרקה.