לתשומת לב הסטודנטים: המשרות הנחשקות שיקרבו אתכם לצלחת
לא חייבים להעביר את תקופת הלימודים במלצרות או באבטחה, אפשר למצוא משרות שיקדמו אתכם מבחינה מקצועית ויסייעו לכם בסופו של דבר למצוא את ג'וב החלומות לאחר סיום התואר
משרות סטודנטיאליות רבות היום מאפשרות לא רק לצבור ניסיון מקצועי יקר מפז אלא גם אפשרות להשתלב באירגונים גדולים שלכל הפחות עשויים לסלול לסטודנטים את הדרך לעבודת החלומות בסיום התואר. הרבה סטודנטים בוחרים בעבודות כמו מלצרות או אבטחה שמשלמות את שכר הדירה אבל לא בהכרח מקדמות את מסלול הקריירה שלהם. עבודה בשירות לקוחות למשל, גם אם היא אינה קשורה ישירות למקצוע אותו לומדים, עשויה להוות דריסת רגל באירגון נחשק אשר יעדיף להעסיק אנשים מבפנים כשיסיימו את התואר. בכל מקרה, בשוק העבודה מעריכים אנשים שמצליחים לשלב עבודה ולימודים, גם אם העבודה שעשו כסטודנטים היא לא משרת החלומות שלהם.
סטודנטים להנדסה ומדעי המחשב? - הסתדרתם
כמעט כל סטודנט להנדסה חולם בסופו של דבר להגיע לאחת מחברות ההייטק הגדולות והגלובאליות. החברות האלו, המוכרות והנחשקות, לרוב מפעילות תוכנית מסודרת להעסקת סטודנטים שמאפשרת שעות עבודה גמישות ואף תנאים מפתים. גם הסיכויים להישאר בחברות הגדולות לאחר סיום התואר הם גדולים יחסית ובכל מקרה, גם לא נשארים בארגון בתום הלימודים - הסטודנטים הרוויחו שורה מרשימה בקורות החיים שכנראה תסייע להם להשיג את העבודה הבאה.
"אין היום כמעט סטודנט למדעי המחשב אצלנו שיסיים את הלימודים בלי שעבד לפחות שנה כסטודנט בתחום הפיתוח", אומרת קרין קאופמן, מנהל היחידה להכוון תעסוקתי במרכז הבינתחומי הרצליה. "הסטודנטים מכוונים לעבוד בחברות המאוד טובות כמו מיקרוסופט, הם בודקים את התנאים כגון קבלת לפטופ, אייפון, הגמישות של החברה למבחנים וללימודים, ומה הסיכויים להישאר", היא אומרת. עם זאת, לדבריה, הרבה סטודנטים גם לא נבהלים מעבודה בחברות סטארט אפ קטנות.
גיוס סטודנטים על ידי מיקרוסופט
מיקרוסופט, למשל, מעסיקה בישראל עשרות סטודנטים הן במרכז המרכז והפיתוח והן במרכז השיווק והמכירות. "אנחנו מחפשים סטודנטים שיש להם יתרת לימודים של שנה לפחות, אשר מבטיחה להם ולנו שתהיה להם באמת הזדמנות לצבור ניסיון רלוונטי", אומרת ענת אסף, מנהלת הגיוס של מיקרוסופט בישראל. לדבריה, הערך המוסף שהחברה מציעה לסטודנטים הוא שהם עושים את העבודה האמיתית. "אין לנו תפקידים של תמיכה טכנית או של QA, אתה עושה את העבודה, עובד עם לקוחות, מפתח תוכנה, אבל עושה את זה במסגרת השעות שאתה יכול כסטודנט", היא מסבירה.
החברות הגדולות רואות בהעסקת סטודנטים גם דרך טובה למצוא עובדים שמתאימים לארגון והוא להם. במוטורולה סולושנס, התהליך שעוברים הסטודנטים הוא גם תהליך של לימוד והכשרה אבל גם של בחינה מצד החברה לגבי התאמתם לעבודה בה בהמשך, מסביר ניר פרייד סמנכ"ל משאבי אנוש במוטורולה סולושיינס. "אנחנו רואים בסטודנטים את העתודה הגיוסית שמתוכה אנחנו ממלאים את השורות", הוא אומר.
אמנם הרבה רואים בסטודנטים כח עבודה זול ואינטליגנטי אבל יש גם יתרון אחר לגמרי להעסקת סטודנטים בחברות הייטק. "הדור משתנה. הסטונדטים של היום הם למעשה סוף דור ה-Y והם גם הדור שמשתמש במוצרים אותם מפתחים", מסביר פרייד. לדבריו, הם מביאים איתם למרכז הפיתוח את היכולת להיות מעודכן וחדשני בהתאם לרצונות המשתמשים בדור הצעיר. הסטודנטים, מבחינתם זוכים לייתרון של לעבוד עם מהנדסים מוסמכים שיכוים לעזור להם, ללמוד ולהתפתח במקום שהוא סוג של חממה.
החברות הגדולות מתחרות על הסטודנטים המצויינים ולכן הן מציעות להם תנאים והטבות כדי שיישארו, החל מטלפונים מתקדמים או טאבלטים ועד בונוסים וייעוץ קריירה. באינטל למשל, מציעים לסטודנטים שכר אותו הם מגדירים "תחרותי", משתפים אותם בבונוסים, בארוחות, בחדר כושר, נותנים להם אפשרות לקורסים ולימודים בתוך הארגון ומעניקים להם תנאים סוציאלים כגון ביטוח אובדן כשר עבודה ופנסיה. בנוסף, הרבה מאוד מהסטודנטים שמתחילים ממשיכים לעבוד בחברה שמעדיפה לגייס את מי שהיא כבר מכירה וצמח בתוכה. "הסטודנטים שאנחנו מגייסים עובדים אצלנו כשנה שנתיים ואז יש עסקה שהיא בטוחה – אנחנו יודעים את מי אנחנו מגייסים והם יודעים לאיזה מקום עבודה הם הולכים", אומרת סמדר גורדינסקי, מנהלת הגיוס של אינטל ישראל.
במהלך תקופת הלימודים באינטל מקפידים על גמישות כדי שהסטודנטים יוכלו להשלים את הלימודים. "עבודת סטודנט זאת עבודה לפי שעות ואנחנו מאוד גמישים עם הסטודנטים, מאפשרים להם לעבוד יותר בתקופות של חופשים ואפילו יש כאלה שנעלמים לגמרי בתקופות מבחנים. אנחנו מסבירים להם שהלימודים זה מעל הכל ואם תהיה עובד טוב אבל לא תלמד – לא תתקדם", אומרת גורדינסקי.
גיוס סטודנטים על ידי אינטל
אפשר למצוא עבודה שתקדם אתכם בכל תחום
גם אם אתם לא סטודנטים להנדסה או מדעי המחשב, יש משרות סטודנטודטיאליות שיכולות לקדם אתכם בתחום הלימודים.
סטודנטים בתחומים הכלכליים, למשל, מתחילים בתפקידים של בק אופיס, שירות לקוחות וכך מנסים להיכנס למסלול הקידום, על מנת להשתלב בתפקידים בכירים יותר בשוק ההון, אומרת דקלה בר אילן, מנהלת המרכז לניהול קריירה במסלול האקדמי המכללה למנהל.
"היום הבנקים ממש בונים מסלולי קריירה לסטודנטים, הם מתחילים מלהיות בנקאים טלפוניים ואחר כך עם סיום התואר נכנסים למסלול ניהולי", אומרת בר אילן. "בבתי השקעות באופן מובהק מתחילים בעבודה סטודנטיאלית ואם אתה עושה את זה כסטודנט הסיכוי שלך להתקדם הרבה יותר גדול", היא מסבירה.
ישנם מקצועות שדורשים התמחות בסוף הלימודים כמו משפטים וחשבונאות בהם כביכול ההתמחות אמורה לספק את הניסיון לפני תחילת העבודה. עם זאת, התחרות על התמחות טובה היא גדולה ולכן בתור סטודנטים הם מחפשים משרות טרום התמחות במשרדים הנחשקים, מסבירה קאופמן. לדבריה, "השאיפה היא שיזהו את הפוטנציאל וישאירו אותם כמתמחים". הייתרון בעבודה סטודנטיאלית הוא בכך שזה עשוי להגדיל את הסיכויים של הסטודנט להישאר להתמחות במשרד הנחשק אבל יש יתרון נוסף. הרבה מאוד מהסטודנטים למשפטים למשל, יעשו התמחות אבל לא יעסקו במקצוע שלוש שנים לאחר מכן, לכן, צבירת ניסיון תעסוקתי תעניק להם יתרון שאינו קשור לקבלה להתמחות.
לצבור ניסיון - גם אם זה על חשבון החלום
יש מקצועות שבהם עבודות נחשקות במקצוע הן פחות זמינות. סטודנטים למשאבי אנוש, לדוגמא, שואפים להיכנס למחלקות כח אדם בחברות, אבל אין הרבה משרות כאלו בשוק, אומרת בר אילן. לכן, היא מציעה לסטודנטים להיכנס דרך עבודה בחברות השמה מכיוון שאלו משרות שייקנו לסטודנט ערך בשוק העבודה עם סיום הלימודים. "אם לא תמצא את עצמך עושה את העבודות האלו כסטודנט תעשה אותן כבוגר", היא אומרת. לדבריה, עדיף להתחיל לעבוד במקצוע גם אם מדובר במשרות הנחשקות פחות כדי לצבור ניסיון הכרחי להשגת עבודת החלומות בסיום הלימודים.
גם סטודנטים לפסיכולוגיה בוגרי תואר ראשון בוחרים בתפקידים של מאבחנים או רכזי גיוס בחברות כח אדם או בתוך מחלקות גיוס של חברות. "לעבוד במחלקת כח האדם בארגון כמו אינטל למשל – זה תפקיד חלום", אומרת קאופמן. יש מעט משרות חלומיות כאלו אבל הן קיימות. במרכז השיווק והמכירות של מיקרוסופט למשל, מגייסים סטודנטים למדעי המחשב אבל גם למנהל עסקים, ומדעי החברה, לתפקידים שדורשים ניסיון במכירות או עבודה מול לקוחות.
סטודנטים לשיווק רבים, למשל עוסקים במהלך הלימודים במכירות טלפוניות. התפקידים הנחשקים יותר, אומרת קאופמן, הם להיות עוזר מרקום, עוזר של מנהל מותג אבל אלו תפקידים פחות זמינים. התפקיד הנחשק ביותר שכולם רוצים, אומרת קאופמן, הוא להיות עוזר מנכ"ל אבל מעטים יכולים לעשות אותו כסטודנטים, היא אומרת.
בתחום התקשורת סטודנטים מחפשים משרות של עוזר הפקה, עוזר תקציבאי, תעשיית האינטרנט, משרדי פרסום. עם זאת, המשרות האלו פחות זמינות לסטודנטים ולו בגלל העובדה שמשרדי פרסום רבים לא מעסיקים סטודנטים. הסיבה לכך היא פשוט שהתפקיד לא מתאים מבחינת השעות. עובדים במשרדים האלו שעות רבות ולא יכולה להיות גמישות שתאפשר לסטודנטים לצאת בתקופות מבחנים ולהשלים את הלימודים. עם זאת, אומרת קאופמן, יש תפקידים כמו מנהל תקציבים אשר גמישים יותר מבחינת השעות. לדבריה, סטודנטים לתקשורת יכולים גם לנסות להשתלב בחברות אינטרנט, חברות מט"ח או חברות שמוכרות באינטרנט.
לפעמים הארגון חשוב יותר מהתפקיד צילום: shutterstock
לפעמים הארגון חשוב יותר מהתפקיד
יש מקרים שבהם כדאי לסטודנטים להיכנס לארגון ולצבור ניסיון גם אם הוא בתפקיד זוטר או שאינו בדיוק קשור לתחום הלימודים כי הסיכויים להתקדם בתוך הארגון גדלים לעומת הסיכוי להשתלב בו לאחר סיום התואר. באל על למשל, החברה לא מייעדת תפקידים מסויימים לסטודנטים אבל כשמתפרסמות משרות פנויות יש יתרון לאלו שעבדו כסטודנטים, אומר מוטי אילני, מנהל אגף משאבי אנוש באל על.
"אם יש עובד שהוא סטודנט למנהל עסקים ונפתחים תפקידים במכירות או בשיווק יהיה לו יתרון אם הוא עובד החברה", הוא אומר. החברה לא מכוונת את זה כמסלול קידום מיוחד לסטודנטים אבל מעצם העובדה שהם עובדים בחברה יש להם יתרון. המשרות הפתוחות לסטודנטים באל על הן בעיקר דיילי אוויר, קרקע ומשרות של מוקד מכירות ושירות, אומר אילני. המשרות מתאימות לסטודנטים כי הן גמישות – משרות במשמרות. לדבריו, יש היום לדוגמא בנות שהתחילו כדיילות והיום עובדות במחלקת השיווק אפילו בדרגה של סגן ראש אגף.
מלבד הניסיון המקצועי והאפשרות להתקדם בתוך האירגון, עבודה סטודנטיאלית נותנת ייתרון גם בשוק העבודה .מעסיקים רואים המון דברים טובים באנשים שעבדו כסטודנטים, אומרת קאופמן. "עצם העובדה שעבדת והצלחת גם להשיג ציונים טובים וגם לעבוד מראה על יכולת התיעדוף שלך והיכולת שלך לעשות דברים רבים במקביל, ושוק העבודה צמא לזה", היא מסבירה.
