למה אני חוסכת על הדברים הלא נכונים?

הרגישות שהולכת וקטנה ככל שהמחיר עולה היא תבנית מאוד בסיסית של המוח שלנו, ולא רק בכסף, אלא בהרבה היבטים בחיים. דמייני, לדוגמה, שאת מדליקה נר באמצע הלילה. הלהבה הקטנה הזאת תשנה משמעותית את היכולת שלך לראות וההתמצאות שלך בסביבה. כעת דמייני שיש לך עשרה נרות דולקים והדלקת את הנר ה־11. ההשפעה שלו כבר לא תהיה רבה. אבל למה, בעצם? הרי הוא מוסיף את אותה כמות אור. הסיבה היא שהמוח שלנו נוטה להבחין בעלייה יחסית. זה נשמע מפתיע, אבל עלייה באחוזים משפיעה על המוח שלנו יותר מעלייה אבסולוטית.

כדי לחסוך כסף אנחנו צריכים לחשוב עליו במונחים אבסולוטיים. 50 שקל הם 50 שקל, בין אם חסכת אותם בחשבון במסעדה או במחיר של מכונית חדשה. אבל זה לא מה שקורה אצלנו. אנחנו חושבים על כסף במונחים יחסיים, וחושבים שבקניית מכונית יקרה 50 שקל הם כלום ושבמסעדה הם המון.

ואיך תוכלי לשלוט בזה, ולא רק לרדוף אחרי חסכונות קטנים ובסוף לשלם בגדול על משהו אחד? זה לא קל, כי צריך להילחם בנטייה הטבעית הזאת כל הזמן. אחת השיטות שאני משתמש בהן היא לקחת את סכום הכסף שאני שוקל להוציא, ולשאול את עצמי מה עוד אני יכול להשיג באמצעותו. לדוגמה, כיוון שאני אוהב ללכת לקולנוע, ונניח לצורך העניין שזוג כרטיסים ופופקורן עולים 100 שקל, אני שואל את עצמי אם 100 השקלים שאני עומד להוציא עכשיו שווים יותר או פחות מההנאה שהייתי מפיק אם הייתי הולך איתם לקולנוע.

כדי לחסוך כסף אנחנו צריכים לחשוב עליו במונחים אבסולוטיים צילום: עמית מגל

השאלה "ממה אהנה יותר" נותנת סולם משותף לכל דילמות החיסכון. כך אני יכול לראות שעשר מריבות על עשרה שקלים בכל פעם אולי לא שוות את המאמץ, אם יחד הן הופכות לבילוי יחיד בקולנוע, אבל שתיק יקר יעלה לי בבת אחת כמו 20 יציאות לסרט. כך לא משנה מהיכן החיסכון מגיע, בכל פעם נוכל להעריך נכון יותר את השימוש שלנו בכסף.