נתניהו: "לא ניתן להביא תקציב אחראי, נלך לבחירות תוך 3 חודשים"
הולכים לקלפי: רה"מ נתניהו הודיע הערב רשמית על הקדמת הבחירות לתחילת 2013; "לא נהיה כמו יוון - נשמור על מקומות העבודה. אני מבקש מהעם מנדט מחודש"; יחימוביץ': "נתניהו הולך לבחירות כדי להעביר תקציב אכזרי שיגרום לפגיעה בחייו של כמעט כל אזרח במדינה, למעט בעשירים ביותר"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב על הקדמת הבחירות לכנסת ה-19. במסיבת עיתונאים שנערכה בלשכתו אמר נתניהו: "בעוד חודשים אחדים נסיים את השנה הרביעית לכהונתה של הממשלה היציבה ביותר בשנים האחרונות. היציבות עזרה להשיג את שני היעדים המרכזיים שהבטחנו לאזרחי ישראל: חיזקנו את הביטחון והכלכלה תוך כדי משבר כלכלי עולמי מתמשך, שהביא לקריסתן של כלכלות מרכזיות באירופה".
לדבריו, "ניהלנו מדיניות כלכלית אחראית. במדינות אחרות הגיעו לאבטלה המונית, וכאן יצרנו 330 אלף מקומות עבודה. אנחנו חייבים להמשיך לנקוט במדיניות כלכלית וביטחונית אחראית כי יש לפנינו עוד הרבה אתגרים - להבטיח שלאירן לא תהיה פצצה גרעינית, לשמר את השלום עם שכנינו ולהבטיח כלכלה צומחת ודינמית שתשמור על מקומות עבודה של אזרחי ישראל. כל זה מחייב תקציב אחראי עם ראייה ארוכת טווח".
ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב צילום: אי פי איי
עוד הוא הוסיף כי "בעת הזו לא ניתן להביא תקציב אחראי. לא רוצים להיות יוון. בשל האתגרים יש לשים את האינטרס הכלכלי מעל הכל ולכן יש לקיים את הבחירות עכשיו מהר ככל הניתן. אני מבקש מנדט מחודש מהעם. סיימתי את סבב השיחות עם סיעות הקואליציה. בעת הזו לא ניתן להעביר תקציב אחראי. לצערי בשנת בחירות קשה למפלגות לשים את האינטרס הלאומי מעל האינטרס המפלגתי. התוצאה עלולה להיות פריצה מאסיבית של הגירעון - מה שיקרב אותנו למצבן של הכלכלות הקורסות באירופה. בעת הזו חובתי לשים את האינטרס מעל הכל. לכן החלטתי ללכת לבחירות עכשיו ומהר ככל הניתן. עדיף מערכת בחירות של 3 חודשים מאשר מערכת ארוכה של שנה שתפגע קשה בכלכלת ישראל. לכן אחרי 4 שנים נלך לבחירות".
יצויין כי מדובר במהלך לא יעיל עבור המשק הישראלי כיוון שעד שהתקציב החדש יעבור משרדי הממשלה ייאלצו לפעול מדי חודש לפי תקציב של 1/12 מתקציב 2012. יודגש כי מדובר בתקציב המקורי, ללא התוספות שניתנו במהלך השנה. בכירים באוצר כבר הודו הערב כי בשל כך תוכניות ופרוייקטים רבים יעוכבו חודשים ארוכים.
מנסים לקבוע מועד מוסכם
יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', הציעה את ה-29 בינואר 2013 כמועד לבחירות לכנסת. לדבריה, זהו התאריך המוקדם ביותר שיאפשר גם הערכות תקינה של המפלגות. "בפועל, המדינה במערכת בחירות כבר חצי שנה וזהו מצב לא בריא ולא יציב שיש להביאו לידי סיום במהרה. על הציבור לזכור כי נתניהו הולך לבחירות כדי להעביר מיד אחריהן תקציב אכזרי וקשה שיגרום לפגיעה בחייו של כמעט כל אזרח במדינה, למעט בעשירים ביותר".
יו״ר תנועת ש״ס השר אלי ישי אמר הערב כי "בחודש מאי, לאחר שהוחלט על פיזור הכנסת, היה ברור שפני המדינה לבחירות. ש״ס גם לאחר הבחירות לא תתמוך בתקציב שירמוס את מעמד הבניים ואת השכבות החלשות.
הבחירות הבאות יהיו על מצוקת הדיור, על אבדן הפנסיה, על מחירי המוצרים ששברו שיאים של חוצפה וחזירות. אין ויכוח על הצורך לטפל בנושא האיראני ולכן הויכוח היחיד יהיה על הסוגיות החברתיות".
יו"ר ועדת הכספים משה גפני אמר כי "מדובר במערכת בחירות מהגורליות ביותר שהיו עד כה. על הכף מוטלות הכרעות כבדות משקל בעיקר מול האתגרים הכלכליים והחברתיים. על מנת לשמר את יציבות המשק והכלכלה ובמקביל להיאבק בפערים החברתיים העמוקים, אכן ראוי לקבל אמון מחודש מהעם. יהדות התורה תתמודד בבחירות ותשמור על כוחה, כדי להמשיך להיאבק למען הציבור בכל התחומים".
נתניהו קיים בשבוע החולף שיחות עם ראשי סיעות הקואליציה ורמז כי לא ניתן להגיע להבנות בנוגע לאישור התקציב בכנסת. ראש הממשלה נפגש באחרונה עם השרים הבכירים בקואליציה, בהם שר החוץ ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ושר הביטחון ויו"ר העצמאות אהוד ברק, ודן עמם בנושא התקציב. ליברמן אמר בתום פגישתו עם ראש הממשלה כי אם נגזר לקיים בחירות - יש לקיימן בהקדם האפשרי.
במהלך היום קיים נתניהו פגישות עם נציגי יהדות התורה, יעקב ליצמן ומשה גפני, וכבר במהלכן נראה כי הקדמת הבחירות היא עובדה קיימת. "השניים יצאו מפגישת נתניהו בתחושה שהבחירות כבר כאן", אמרו מקורביהם. "הפגישה לא הייתה מעשית, ולמרות שנידונו האופציות להעביר את התקציב לוועדת הכספים היה ברור שהכול באוויר. הם הבינו שתקציב כלל אינו עומד כעת על הפרק. לא עלו תאריכים ספציפיים לבחירות, אבל ההערכה היא שמדובר על סוף ינואר או תחילת פברואר. הסיפור של התקציב הסתיים".
מה צפוי לכלכלה?
המשמעות של הקדמת הבחירות תביא לפגיעה בהיקפים בינוניים בלבד בפעילות במשק. אלא שזהו התרחיש המהיר ביותר, שיתאפשר בעיקר אם הממשלה החדשה שתקום תהיה נוחה לנתניהו, כלומר אם היא תשקף את המצב הקיים כיום. אלא שלאור ריבוי התמורות במערכת הפוליטית, לא לגמרי ברור כיצד תיראה אותה ממשלה. גורמים ממשלתיים מספרים על התחממות ביחסים בין חיים כץ, למשל, למנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר. הדבר היחיד שדי ברור הוא שנתניהו יהיה ראש הממשלה גם בקדנציה הבאה.
אם נתניהו יתקשה בהקמת הממשלה, הוא יוכל לקבל מהנשיא פרס ארכה של 45 יום. כלומר, בהנחה שהבחירות אכן יתקיימו במהלך פברואר, הממשלה החדשה תוכל לקום עד סוף חודש מאי. לאחר מכן, הממשלה תתבקש לאשר את התקציב בכנסת, אך אם יישארו סוגיות פרלמנטריות שאינן סגורות, יעמדו לה 100 יום נוספים לאישור, אחרי הארכות. במילים אחרות, הממשלה שתקום בחודש מאי תוכל לאשר את התקציב עד סוף חודש אוגוסט, ואולי אפילו מעט מאוחר יותר.
בתרחיש כזה, שהסבירות להתממשות חלקו השני - התמהמהות באישור התקציב בכנסת - נמוכה למדי, הפגיעה במשק תהיה גדולה יותר. במשך כמעט שנה ייאלצו משרדי הממשלה לפעול ללא תקציב אמיתי. המשמעות תהיה פגיעה קשה בפעילות משרדי הממשלה, המשק והמגזר העסקי.
