המדינה לא ערוכה לביטוח נזקי רעידת אדמה הרסנית
על פי דו"ח המבקר, האוצר לא נערך כראוי לכיסוי ביטוחי במקרה של רעידת אדמה או מלחמה כוללת: "ההשפעות עלולות להתפתח עד כדי משבר כלכלי"
- השר להגנת העורף: תמ"א 38 לא מתקדמת בקצב סביר
- "בכל רעידת אדמה של 7 בסולם ריכטר באיזורנו, רוב הנפגעים יהיו בגוש דן"
- שנה אחרי הצונאמי: טוקיו עדיין לא ערוכה לרעידת אדמה
בין היתר מצא המבקר כי במשרד החשב הכללי, האמון על קביעת מדיניותה ודרכי פעולתה של הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה, לא פעלו על פי הנהלים: לא נקבעו יעדים למבנה ההון של הקרן ולא הוכנו דו"חות כספיים.
עוד נחשף כי היתרות בקרן הפיצויים (אשר באוגוסט 2011 הגיעו לכ-3.4 מיליארד שקל) "לא יוכלו לשמש מקור מספיק לפיצוי על נזקי מלחמה כוללת. המבקר קבע כי היתרות הקטנות יקשו על פיצוי ניזוקים בעת הצורך.
בנוסף טוען המבקר כי משרדי החינוך והתחבורה לא משתמשים בכוחם, ולא מתנים הקצאת כספים לביצוע פרויקטים ברשויות המקומיות בעשיית ביטוח. החשיפה לנזקי מלחמה ורעידת אדמה, מתריע המבקר, אינה מבוטחת כראוי, וקיים חשש "להשפעות כלכליות רוחביות קשות וארוכות טווח על המשק".
"ההשפעות עלולות להתפתח עד כדי משבר כלכלי", מסכם המבקר, "שבו מחד גיסא יידרשו משאבים רבים לניהול המשברים בטווח המיידי והקצר, ומאידך גיסא יידרשו משאבים רבים לשיקום הנזקים לרכוש ולתשתיות שלא בוטחו, לצורך אספקת שירותים חיוניים".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במהלך השנה האחרונה פעל צוות בין משרדי מיוחד, וביצע עבודת מטה מעמיקה לבחינת היערכותה הפיננסית והביטוחית של ישראל באירוע רעידת אדמה. ממצאי והמלצות הצוות הוצגו לממשלה וצפויות לעבור בהחלטת ממשלה. בין הממצאים נמצא כי ברשות הממשלה קיימים מקורות מימוניים שונים להתמודדות פיננסית, בהתאם לתרחישים שונים. הכלים היעילים ביותר הינם קרן הון ריבונית וביטוח משנה. במקביל, משרד האוצר פועל לבחינת מודל ההון של הקרן הפנימית בחברת ענבל וכן של קרן הפיצויים ברשות המיסים, באמצעות דירקטיבות בינ"ל מקובלות."