מהם רווחים כלואים? גם המדינה לא נהנית מהם

מהם רווחים כלואים? מדובר ב־125 מיליארד שקל שהמדינה כמעט לא נהנית מהם. הערכת האוצר היא שהחוק החדש יכניס למדינה כ־3 מיליארד שקל.

חוק עידוד השקעות הון שונה ב־2011 והבעיה של הרווחים הכלואים אינה קיימת עוד. מסלול הפטור בוטל, אולם לאור סעיף שמירת ההטבות הקיים, לא

החוק קבע מסלול פטור על רווחים שהופקו במפעל תעשייתי או מוטב. עם זאת, החוק קבע כי בעת חלוקת דיבידנד בתקופת הפטור, תהיה החברה חייבת במס חברות. המצב הזה גרם לכך שחברות שקיבלו פטור נמנעו מחלוקת דיבידנדים מאותם רווחים כדי שלא לשאת במס בעת החלוקה. הצעת החוק החדשה קובעת הוראת שעה שלפיה חברות יחויבו במס חברות על רווחים שמקורם במסלול הפטור בהתאם לשיעור ההפשרה של הרווחים. ההצעה קובעת תמריץ בשיעור משתנה: ככל ששיעור ההפשרה גבוה יותר, כך שיעור ההטבה גבוה יותר.

שיעור ההטבה ינוע בין 30% ל־60%, ובהתאם שיעור המס שתשלם החברה יהיה 40%–70% משיעור המס המקורי שאותו היתה אמורה לשלם. לפי תזכיר החוק, ישולם מס בשיעורים של 6%–17.5% (לא פחות מ־6% שנקבעו כשיעור מס החברות המוטב המינימלי) במקום 10%–25% בחוק הישן. החברות שישקיעו מחצית מהטבת המס בישראל - במפעל תעשייתי, בנכסים המשמשים את המפעל, במו"פ או בשכר לעובדים חדשים ייהנו מהטבה של 60% בתשלום המס. בנוסף נקבעה חובת השקעה בישראל בגובה עד מחצית מהטבת המס שניתנה לחברה, כשההשקעה תהיה במפעל תעשייתי, בנכסים המשמשים את המפעל, במו"פ או בשכר של עובדים חדשים.