המבקר: היעדר פיקוח על מכרזים, שימוש כושל בכספי הציבור ונפוטזים במע"צ
על פי דו"ח המבקר כשלה החברה הלאומית לדרכים בפיקוח על מכרזי תשתיות התחבורה. כמו כן העסיקה עובדים לשעבר כיועצים חיצוניים בניגוד לתקנות בעלות של מיליוני שקלים
וכיצד החברה הלאומית לדרכים מנהלת ומפקחת על מכרזי תשתיות התחבורה? על פי מבקר המדינה יוסף שפירא החברה כשלה בפרמטרים רבים שעיקרם שימוש בכספי ציבור: בדו"ח חמור ונדיר מסוגו מתייחס מבקר המדינה לתהליכי קבלת ההחלטות במע"צ, זאת לאחר בחינה של תשעה מכרזים, שני פרויקטים בחברה והעסקת עשרה יועצים חיצוניים על ידי החברה. לטענת המבקר, שבחן את התנהלות החברה בין פברואר 2010 לינואר 2012, במכרזי מע"צ שנבדקו "לא נכללו רכיבי איכות, כגון ניסיון קודם בעבודה". עוד העלתה הביקורת כי החברה לא פיתחה מערכת לניהול שוטף של הנתונים לגבי המכרזים, ובכלל זאת לא ריכזה נתונים לגבי המכרזים, נתונים משווים ונתונים על חריגות מהמכרז ומתקציבו. כמו כן הביקורת העלתה כי החברה לא ניהלה תיקי מכרזים.
- הכניסה לזרים בלבד: המדינה מוציאה את החברות הישראליות ממכרזי התשתיות
- המדינה בוחנת להעביר את פרויקט חשמול המסילות לגוף בניהול הרכבת ומע"צ
שיטה שהושרשה
אחת הביקורות הנוקבות של מבקר המדינה מתייחסת לשיטת ניהול המכרזים של מע"צ. מדובר בהליך שבו מתמחרים כביש מסוים ומציעים את העבודה לכמה חברות, מהן נבחרת אחת. לטענת מבקר המדינה, בפרויקטים שנבדקו עולה ש"החברה לא ניהלה תיקי מכרזים הכוללים את כל מסמכי המכרז" לרבות פרוטוקולים, החלטות ושינויים שהתקבלו. אם לא די בכך "החברה לא דאגה שתהיה מערכת לניהול שוטף של הנתונים לגבי המכרזים, ובכלל זאת לא ריכזה נתונים לגבי המכרזים, נתונים משווים ונתונים על חריגות מהמכרז ומתקציבו". לטענת המבקר, "מערכת כזו יכלה לאפשר מיון לפי סוגי מכרז, עלויות, קבלן זוכה, פילוח חריגים ומאפיינים רלוונטיים נוספים".
ולמה הדבר מוביל? דוגמה אחת מני רבות ניתנת בדו"ח המבקר לגבי מכרז אחזקת הכבישים של צפון המדינה. מדובר במכרז ראשון מסוגו שבו חברה מקבלת זיכיון לתחזק 270 ק"מ בעלות של 1.2 מיליארד שקל, וזכתה בו שיכון ובינוי. לתדהמת המבקר מתוך שתי מתמודדות שעלו לשלב הסופי של המכרז –שיכו"ב ושפיר הנדסה - שפיר הגישה שתי הצעות מחיר שונות, אולם "ועדת המכרזים לא פסלה את ההצעה אלא בדקה כל הצעה בנפרד, כאילו כל אחת מהשתיים הוגשה כדין".
אם לא די בכך, במכרז הענק לשדרוג מחלף אשדוד ("עד הלום", שבו זכתה שפיר הנדסה – ל"ג), בשווי 209 מיליון שקל, מצא המבקר שהמכרז שנוהל על ידי מע"צ "פורסם קודם להשלמת התכנון המפורט, וכי גם האגפים בחברה וגורמים חיצוניים לא השלימו את בקרת התכנון ואת הכנת מסמכי המכרז". בפרויקט הפרדת מסילת רכבת מהכביש באזור כפר גבירול נמצא שמע"צ פסלה טכניקה לביצוע הפרויקט, אולם "במהלך ביצוע הפרויקט אישרה החברה לקבלן שזכה במכרז להשתמש בטכניקה שנפסלה". כביש זה נפתח בסופו של יום לתנועת נוסעים במרץ 2012, "כשנתיים וחצי ממועד הסיום על פי החוזה".
האם מדובר בנפילה חד-פעמית? לטענת שפירא מדובר ככל הנראה בשיטה שהושרשה כיוון ש"נמצאו חמישה מקרים שבהם הורו עובדי החברה ליועצים או לקבלנים להתחיל לבצע עבודה עוד לפני קבלת אישור ועדת מכרזים, ללא חתימת חוזה ובניגוד לחוק חובת המכרזים ולנוהלי ההתקשרות של החברה עם בעל מקצוע מומחה. בחלק מן ההתקשרויות הגורמים אשר הורו לספק לבצע את העבודות אינם נמנים עם עובדי החברה". נוסף על כך, כ-60% מהגשרים שמוצבים בכבישים מהירים אינם בנויים לעמוד בפני רעידת אדמה ודורשים שיפוץ בעלות של מאות מיליוני שקלים.
עובדי מע"צ צילום: אוראל כהן
שיטת חבר מביא חבר
פרק חמור נוסף שזכה להתייחסות שפירא מצייר שיטה של נפוטיזם, שבמסגרתה פורשי החברה המשיכו ליהנות ממשכורת מטעם מע"צ עבור שירותים שונים. כך לדוגמה, "החברה העסיקה ארבעה עובדים בכירים לשעבר, שפרשו מהחברה כמה חודשים קודם לחתימת חוזה הייעוץ, כיועצים חיצוניים בניגוד לתקנות ולנהלים" בעלות של מיליוני שקלים. בנוסף "החברה הוסיפה את משרדו של היועץ המשפטי לשעבר למאגר יועציה המשפטיים בלי שפנתה פומבית כדי לאפשר למשרדי עורכי דין נוספים להיכלל במאגר. בכך פעלה בניגוד לעקרון השוויון ובניגוד לתקנות".
האם מדובר רק בהעסקת עובדים לשעבר? כלל לא בטוח – שפירא מצא שמינואר 2008 עד אוגוסט 2011 חתמה החברה על 63 חוזים שעיקרם "בדיקת ובקרת כמויות", אולם מעיון במסמכי החברה נמצא כי ב-47 מתוך החוזים הללו זכתה אותה חברה. בשנים 2012-2007 נאמד היקף ההתקשרות עמה ב-65 מיליון שקל.
פרסום עצמי
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא הגוף הכמעט יחיד שפועל לצמצום המגפה, אולם במע"צ ככל הנראה בחרו להתעלם ממנו. מבדיקת שפירא עולה ש"מאוקטובר 2008 ועד ינואר 2010 העביר מינהל התשתיות והתנועה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים כ-60 פניות רשמיות בכתב אל אגף הבטיחות בחברה. מסקירת פניות אלו עולה כי רובן עסקו בנושאים האלה: ליקויי בטיחות חמורים, בעיות בצמתים, בעיות של מעבר הולכי רגל, תמרור לקוי". ומה עשתה מע"צ בנידון? לא הרבה. לפי בדיקת משרד מבקר המדינה מע"צ "לא התייחסה אליהן באופן מקצועי וענייני ולא טיפלה בהן כראוי", ורק לאחרונה החלה לטפל בפניות.
לעומת זאת מצא מבקר המדינה שמע"צ בחרה לפאר את פטרוני תוכנית "נתיבי ישראל" – רה"מ בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כץ – תוך הכללת שמם בשילוט שמסביר במקומות שונים בארץ את מהות הפרויקטים השונים. הנושא נעשה "ללא קבלת היתר כנדרש בחוק", והסרת השלטים לא הסתיימה עד מועד חיבור הדו"ח בינואר 2012.
"ממצאי הדו"ח אינם משקפים את המציאות"
מהחברה הלאומית לדרכים נמסר בתגובה: "החברה בוחנת ושוקלת את הניסיון הקודם עם קבלן בשלב בחינת ההצעות והיא אינה מסתפקת רק בבחינת ההצעות הכספיות. בנוסף, במכרזים מתאימים, כוללת החברה אמות מידה של איכות כחלק מתהליך בחירת הזוכה. לעניין ניהול תיקי מכרזים - כלל תיקי המכרזים מצויים במערכת המחשוב של החברה ובעותק קשיח כמקובל. לעניין ריכוז מידע ונתונים השוואתיים של מכרזים - החברה מרכזת כלל הנתונים לגבי המכרזים ואף עורכת הבטחת ובקרת איכות".
בנוגע לחברה שהגישה הצעה כפולה לאותו מכרז מסבירים כי "ממצאי הדו"ח אינם משקפים את המציאות וממילא החברה האמורה לא זכתה במכרז".
בהתייחסם למכרז עד הלום, שם עלות הבנייה גדלה בכ-7.8 מיליון שקל ובאיחור של 7 חודשים, מסבירים כי "יש לשים אל מול ביקורת את מורכבותו והיקפו של הפרויקט ובעיקר את תרומתו הרבה לציבור. הפרויקט הסתיים באיחור זניח ותוך עמידה בתקציב המקורי. נדגיש כי מקורו של העיכוב הקל בגורם שלישי ובנסיבות שאינן בשליטת החברה, כמו למשל מבצע עופרת יצוקה והשלכותיו".
על שיטת בניית הפרדה מפלסית שנפסלה במקור ואושרה בדיעבד, תוך מתן אישורים על ידי אנשים שלא בסמכותם לעשות זאת, נמסר כי "החלטת החברה לאשר שיטת ביצוע שונה הביאה בסופו של יום לחיסכון בכספי ציבור ולקיצור לוחות זמנים ובכך רואה החברה את חובתה. הדבר נעשה בגיבוי החלטת בית המשפט. בניגוד לנטען, הכביש נפתח לתנועה לציבור חודש וחצי לפני המועד המתוכנן ובמסגרת התקציב המקורי. תיקון הליקויים שהתגלו בכביש בוצע מבלי שהדבר השפיע על ציבור הנהגים".
בהתייחס לגיוס יועצים שהיו עובדי החברה או להעסקת היועמ"ש הפורש מסבירים בחברה: "מדובר ב- 5 מקרים בלבד מתוך אלפי התקשרויות שמבצעת החברה בשנה. למרות שמדובר במקרים שוליים עד זניחים מבחינה מספרית, החברה שואפת למגר לחלוטין מקרים מעין אלה בעתיד. אין כל איסור על החברה להתקשר עם יועצים מומחים רק בשל כך שבעבר עבדו בחברה. עניין התקשרות עם עובדים שפרשו, בדיוק כמו כל ספק אחר, מובא לדיון ולאישור ועדת המכרזים והוא נבחן לפי הנהלים והתקנות".
באשר לצירופו של היועמ"ש לשעבר למאגר היועצים המשפטיים של החברה מנסר כי "ההליך אושר על ידי כל הגורמים המוסמכים בחברה ומחוצה לה".
על העדפת חברה מסוימת כדי שתבקר פיננסית על פרויקטים נמסר כי "לחברה הזוכה היו יתרונות מקצועיים מוכחים שאפשרו לה לבצע את המשימות המדוברות. יחד עם זאת, בשנים האחרונות גדל מספר החברות המתמחות בתחום וחלוקת העבודה בין החברות מתבצעת בהתאמה לכך".
בנוגע להתעלמות לכאורה מ-60 אזהרות בטיחות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסר כי "בניגוד לנטען בביקורת, בין החברה לבין הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קיים שיתוף פעולה רציף ופורה. החברה מתייחסת בכובד לראש לכל פנייה אליה ומטפלת בה על פי נהלי העבודה בין הגופים. החברה פועלת בכל מאודה במאבק נגד תאונות הדרכים והתוצאות מדברות בעד עצמן".
לגבי השילוט הפסול שפיאר את שמם של רה"מ נתניהו ושר התחבורה כץ נמסר ש"מדובר בשילוט אינפורמטיבי שהוצב בסמוך לפרויקטים ומתאר את אשר יבוצע לטובת הנהגים החולפים במקום. החברה קיבלה את ההערות הביקורת ותיקנה את הטעון תיקון לחלוטין".
