$
דעות

לאן נעלם המבוגר האחראי?

החברות הגדולות משחקות פוקר על חשבון הצרכנים, אבל הג'וקר נמצא בידינו

גיל קליאן 07:4817.10.12
בעדותו פותח אפי רוזנהויז דלת אל החדר האחורי בסופר - החדר שבו מתנהל משחק פוקר של מיליוני שקלים לכל יד בין הרשתות הגדולות לספקי מוצרי הצריכה הגדולים בישראל.

 

"יש חנות במדינת ישראל שיודעת לחיות בלי קוקה־קולה? אתה לא יודע לפתוח את החנות בלי זה, אתה לא פותח. מישהו

יודע לחיות בלי במבה של אסם? מישהו יודע לחיות בלי מטרנה? מישהו יודע לחיות בלי התה של ויסוצקי?", שואל רוזנהויז מעל דוכן העדים, ועונה ישר: "בלי המותגים האלה אין קיום לשום רשת קמעונאית. לאף אחד".

 

אבל זה רק חלק אחד של התמונה. אם הרשתות היו נטו בנות ערובה של הספקים הגדולים, לא היה פה משחק. רוזנהויז הוא ממש לא מסכן. הוא מחזיק מתחתיו, או לפחות החזיק בעבר, את הפלטפורמה הקמעונאית הגדולה והחזקה במדינת ישראל, וזה נותן לו כוח, גם מול אותם ספקים שלא פותחים חנות בלעדיהם. אז נכון, רוזנהויז לא יוריד את קוקה־קולה מהמדף, אבל הוא יכול להתנקם בחברה המרכזית למשקאות קלים באמצעות הורדת מוצרי נביעות מהמדפים - כפי שהוא אכן עשה, לפי הנטען על ידי רשות ההגבלים.

 

רוזנהויז לא יתנקם במותגים על ידי מכירתם במחיר זול. הוא אפילו אומר כי "חבל שאין פה מומחה ניטרלי למותגים. הוא היה אומר לך שב־1.99 שקלים אין מותג. היה אומר לך את המשפט הזה - לא אין מוצר, אין מותג".

 

מהצד, המריבות האלה נראות כמעט ילדותיות. "זה לא נתן לי, אז הלכתי והחזרתי לו". אבל בשוק של כ־60 מיליארד שקל, משמעותה של כל כאפה ילדותית בין ספק לרשת יכולה להיות מיליוני שקלים ברווח, מאות מקומות עבודה או מותגים שיקומו וייפלו. הפוקר הזה הוא פוקר על גורלות של הרבה מאוד כסף והרבה מאוד אנשים, והעובדה שהוא מתנהל בלא מעט אגו ויצרים אישיים מראה יותר את הילדותיות של המתמודדים מאשר הילדותיות של הוויכוח עצמו.

 

משחק הפוקר הגורלי הזה מתקיים תחת עינם הפקוחה של גופי הפיקוח השונים, ממשרד התמ"ת ועד רשות ההגבלים - המבוגרים האחראים, אם תרצו, שצריכים מדי פעם להיכנס לחדר ולראות שאף אחד לא הגזים, אף אחד לא מנצח יותר מדי. אבל לא הגופים האלה הם הגופים שמאפשרים את קיומו של המשחק.

 

מעבר לכך, מי שבאמת מאפשר את המשחקים האלה בחדרים האחוריים הם אתם - הצרכנים. העוצמה של החברה המרכזית למשקאות קלים לא נובעת משופרסל, ואפילו לא מפאשלה של רשות ההגבלים. העוצמה הזו נובעת מבקבוק הקוקה־קולה שאתם קניתם.

 

כוחם של המותגים בסופר נובע ישירות מהצרכנים שבוחרים לקנות אותם. בניגוד לסלולר, לא חתמתם על התחייבות לשלוש שנים עם במבה. בניגוד לבנקים, רכישת מעדן חלב שאינו מילקי לא תחייב אתכם במילוי עשרות טפסים והחלפת כרטיסי אשראי.

 

רוצים לראות עולם קמעונאי אחר, שבו יש יותר מותגים, יותר רשתות והרבה יותר תחרות לרווחתכם, הצרכנים? תחליפו את רשימת הקניות. כל השאר כבר יבוא לבד. במשחק הפוקר הזה, אתם מחזיקים את הג'וקר.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x