מבקר המדינה: ליקויים במערך התיאום של יחידת הכיבוי האווירי
המבקר, יוסף שפירא: "חיל האוויר, שעליו הוטלה האחריות להקמת מערך זה, וגם המשרד לביטחון הפנים וכב"ה, שהוא הגורם המקצועי לעניין כיבוי שרפות, לא פעלו כמתאם כללי ומרכזי בנושא זה"
"למרות המורכבות הכרוכה בהקמת מערך כיבוי אווירי כמענה זמני לטווח הקצר וכמענה קבוע לטווח הארוך, בביקורת לא נמצא שתפקיד התיאום הכללי והמרכזי הוטל במפורש על גוף כלשהו, ובפועל נמצאו ליקויים בעניין התיאום הכללי והמרכזי של נושא הכיבוי האווירי בכללותו", כך כותב מבקר המדינה בפרק המוקדש לנושא כיבוי שריפות מהאוויר.
לאחר השריפה בכרמל, בדצמבר 2010, נדרש המבקר להיבטים הנוגעים להקמת היחידה לכיבוי אווירי כמענה ביניים (מענה זמני לטווח קצר) לכיבוי האווירי במדינת ישראל לשנים 2011 ו-2012, וכן לתהליכי בניין הכוח להקמת המענה הקבוע של הכיבוי האווירי לטווח הארוך.
מטוס כיבוי בשריפת הכרמל ב-2010 צילום: איי אף פי
הביקורת נערכה בעיקר במשרד הביטחון, בצה"ל, במשרד ראש הממשלה, במשרד לביטחון הפנים ורשויות הכבאות.
עיקר הביקורת אותה מפנה המבקר נוגעת לחוסר התיאום הכללי והמרכזי של נושא הכיבוי האווירי. הוא כותב: "בפועל, חיל האוויר, שעליו הוטלה האחריות להקמת מערך זה, וגם המשרד לביטחון הפנים וכב"ה, שהוא הגורם המקצועי לעניין כיבוי שרפות, לא פעלו כמתאם כללי ומרכזי בנושא זה"
המבקר מציין כדוגמא את ההחלטה חיל האוויר לרכוש מטוסי "בומברדיר" מדגם 415-CL, שהיה כרוך בהשקעה של כ-1.110 מיליארד שקל בטווח קצר.
ההחלטה, שלדבריו, "מעלה ספקות האם חיל האוויר יכול היה למצות עבודת מטה מיטבית בזמן הנתון בנושא זה חרף המאמץ שהשקיע",
המבקר סבור כי "בדיקה נוספת ולא ממושכת בנושא הובילה לכך שצה"ל המליץ לבסוף על הפעלת מטוסים קלים (מסוג "אייר-טרקטור"), כפי שהמליצו גם ועדות שונות בעבר.
עוד כותב המבקר כי בביקורת לא נמצא שחיל האוויר הביא לידיעת הרמטכ"ל, ושצה"ל העביר לידיעת שר הביטחון מגבלות הנובעות מהזמן הקצר שהוקצב לביצוע עבודת המטה ושעלולות לפגוע ביכולת לקבל החלטות מיטביות בנושא זה.
המבקר מדגיש כי בעיה מהותית הינה טענות רשויות הכבאות לגבי מעורבותו של חיל האוויר בעבודת המטה להקמת יחידת הכיבוי, למרות שהוא חסר את המומחיות והידע הנדרשים בתחום הכיבוי האווירי.
משרד הביטחון מסר בתגובה: "משרד הביטחון נענה לבקשת הממשלה וסייע בביצוע החלטות הממשלה לרכישת יכולות כיבוי אווירי. משרד הביטחון, בשיתוף עם הגופים הנוספים, הצליח להעמיד יכולת כיבוי מהאוויר, שכבר הוכיחה את עצמה בשריפות הקיץ האחרון, בעלות של עשרות מיליוני ש"ח בלבד, אל מול תכנית מערך הכיבוי האווירי המקורית, שהוערכה ביותר ממיליארד ש"ח. מערכת הביטחון תמשיך לסייע ולשתף פעולה, ככל שהדבר נוגע לניצול הידע והמומחיות הקיימים במערכת הביטחון.
באשר לטיפול ביכולת ה"סקופינג", מערכת הביטחון פעלה על-פי הנחיות ראש הממשלה. עם זאת, לאחר בדיקת היתכנות שביצע חיל האוויר, התברר כי יכולת הדלייה של מי ים במטוסים ספציפיים אלה איננה אפשרית בשל מגבלת גובה הגלים בים התיכון. עם קבלת ההנחיה לוויתור על היכולת, משרד הביטחון מימש את האופציה, שהייתה בחוזה, להסב חזרה את שני מטוסי ה'סקופינג' לתצורה יבשתית ,ואף הצליח במו"מ עם החברה לעבות את מערך הכיבוי באמצעות רכש מטוס נוסף (שמיני במספר). זאת ללא תוספת כספית כלשהי".
