לידיעת יעקב פרי: ההכנסה נטו של מעמד הביניים בישראל כ-11 אלף שקל
על פי נתוני הלמ"ס, משפחה ממוצעת ממעמד הביניים מוציאה מדי חודש 9,691 שקל. משפחות מהמעמד הנמוך לא מצליחות לחלוטין "לסגור את החודש" והוצאותיהן החודשיות גבוהות בכמעט 9% מהכנסותיהן
לעומת זאת, במשפחות מהמעמד הגבוה ההכנסה החודשית (נטו) גדולה ב-20% (2,688 שקל) מאשר ההוצאה החודשית. המשפחות מהמעמד הנמוך, כך על פי נתוני הלשכה, לא מצליחות לחלוטין "לסגור את החודש", והוצאותיהן גבוהות מהכנסותיהן. ההכנסה החודשית (נטו) של משפחה מהמעמד הנמוך מסתכמת על פי הלמ"ס ב-8,083 שקל בחודש, ואילו ההוצאה החודשית גבוהה ממנה בכמעט 9% - 8,860 שקל בחודש. על פי נתוני הלמ"ס ההפרש בין ההוצאות להכנסות של משפחה מהמעמד הנמוך - משמעותו מינוס שנתי קבוע של כמעט 10,000 שקל.
עוד מגלים הנתונים מהו גובה ההחזר החודשי הממוצע על המשכנתא. על פי הלמ"ס, ההחזר החודשי הגבוה ביותר בקרב משפחות במעמד הביניים שייך למשפחה דו-הורית עם ילדים. משפחות כאלה משלמות בממוצע לבנקים 2,925 שקל בכל חודש. מקרב משפחות אלה, ל-52% יש משכנתא. ההחזר החודשי של משפחה חד הורית ממוצע ממעמד הביניים עומד על כ-2,250 שקל.
גובה ההחזר החודשי הממוצע על משכנתא בקרב משפחות מהמעמד הגבוה עומד, על פי הלמ"ס, על 4,028 שקל. בקרב משפחות מהמעמד הנמוך עומד ההחזר החודשי הממוצע על 1,759 שקל בחודש. ל-14.1% בלבד מהמשפחות מהמעמד הנמוך יש משכנתא, ושווי הדירה הממוצע של משפחות אלה הוא (במחירי 2010) 741 אלף שקל. בקרב משפחות מהמעמד הגבוה, לעומת זאת, ל-44.6% יש משכנתא, והשווי הממוצע של דירה במשפחות אלה עומד על 2.1 מיליון שקל.
פרי ומעמד הביניים
במוצ"ש האחרון אמר יעקב פרי, שפרש מתקפידו כיו"ר דירקטוריון מזרחי טפחות כדי להצטרף למפלגתו של יאיר לפיד, כי הכנסותיו אינן שונות מהותית ממעמד הביניים. עלות השכר של פרי כיו"ר מזרחי טפחות, כיו"ר מגל וכמנכ"ל סלקום בעבר מסתכמת בעשרות מיליוני שקלים.
מעמד הביניים: מעל 6,651 שקל נטו למשק בית לחודש
מעמד הביניים מוגדר כאוכלוסיית משקי הבית שהכנסתם היא בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית. זאת לפי דו"ח מחקר של הכנסת שכתבה הכלכלנית אילנית בר ממרץ 2010 ולפי דו"חות בנק ישראל. בדיקה של ההכנסה החציונית לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2008 עמד על 9,804 שקל ברוטו למשק בית ו-8,864 שקל נטו למשק בית לחודש.
דו"ח המחקר של הכנסת מדבר גם על מודל מרחיב להגדה הקלאסית של מעמד הביניים לפיו עם המעמד הבינוני יימנו משקי בית שהכנסתם נעה בטווח של 75%-200% מההכנסה החציונית, כלומר, לפי המודל המרחיב של הכנסת במעמד הביניים נכללים משקי בית שלהם הכנסה ברוטו של 7,353-19,608 שקל ברוטו לחודש או הכנסה נטו (ללא מיסים) של 17,736-6,651 שקל לחודש.
בפרסום הנוכחי החליטה הלמ"ס להשתמש בהגדרה אחרת לגמרי. הלשכה החליטה להגדיר את מעמד הביניים בהתבסס על הדירוג הסוציו-אקונומי של הרשויות המקומיות בישראל. לכל רשות ישנו ציון בסולם של 1-10. ככל שהדירוג נמוך יותר, הרשות חלשה יותר. על פי הלמ"ס, המשפחות של מעמד הביניים מוגדרות כמשפחות שגרות ביישובים בדירוג 4-7. משפחות מהמעמד הגבוה גרות ביישובים שמדורגים 8-10. משפחות מהמעמד הנמוך מתגוררות ביישובים שמדורגים 1-3. להגדרה זו ישנם חסרונות מסוימים שכן ישובים בעלי הטרוגניות גבוהה – למשל, תל אביב או ירושלים – בעלי ריכוזים של אוכלוסיות חלשות יותר מצד אחד ואוכלוסיות חזקות יותר מצד שני, לאו דווקא יתנו תמונה מדויקת.
בין היישובים שהוגדרו כיישובי מעמד הביניים ניתן למצוא את אופקים, אור יהודה, אשקלון, בית שאן, בת ים, ירושלים, מעלה אדומים, נתיבות, הקריות, ורמלה. בין היישובים שהוגדרו כיישובים מהמעמד הנמוך ניתן למצוא את אום אל פאחם, אלעד, בית עילית, בני ברק, טייבה, מודיעין עילית, סחנין, רהט ושפרעם. בין היישובים שהוגדרו כמעמד גבוה ניתן למצוא את גבעתיים, גבעת שמואל, הוד השרון, הרצליה, מודיעין, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון ותל אביב.