ניתוח כלכליסט
פרי מצטרף ללפיד ופותח את הקרב על השליטה בבנק מזרחי
יעקב פרי הודיע אתמול על הצטרפותו למפלגת יש עתיד ועל עזיבת תפקידו כיו"ר בנק מזרחי טפחות. מעבר לשאיפות הפוליטיות הידועות, פרי גם ישמח להשאיר מאחור את בדיקות הפוליגרף בדירקטוריון וכמה בכירים שלא רצו שהוא ימשיך
הקפיצה של יו"ר בנק מזרחי טפחות יעקב פרי לפוליטיקה, לאחר שהודיע אתמול על הצטרפותו למפלגתו של יאיר לפיד, מגיעה עוד בטרם פרסם בנק ישראל את המלצותיו הסופיות לגבי התנהלות כלל המעורבים ובהם פרי עצמו בפרשה שהובילה לעזיבתו של הדירקטור אברהם (בייגה) שוחט מדירקטוריון הבנק.
- יעקב פרי על הצטרפותו ליאיר לפיד: "מצאתי נבחרת עם קפטן מצוין"
- בייגה שוחט יפסיק לכהן בדירקטוריון בנק מזרחי-טפחות
- כמו בשב"כ? יעקב פרי יבקש מחברי דירקטוריון בנק מזרחי להיבדק בפוליגרף
פרי הודיע אתמול על פרישתו מהתפקיד והצטרפותו לרשימה של לפיד ואמר: "כדי שיתבצע שינוי יותר ויותר אנשים צריכים להצטרף לפוליטיקה. לראשונה מצאתי נבחרת עם קפטן מצוין, מסגרת פוליטית שלא רואה לנגד עיניה מטרות אישיות, אלא רוצה להביא פוליטיקה חדשה". לפיד עצמו אמר כי פרי "מביא לנו המון כוח ושכל, אני גאה בכך שהצטרף ל'יש עתיד'". פרי ישולב במקום גבוה ברשימה וצפוי לקבל תפקיד של שר אם המפלגה תצטרף לקואליציה.
הפוליגרף שלא היה
בשלהי הפרשה מאוגוסט האחרון שנחשפה לאחר שיו"ר הבנק אלי יונס שלח מכתב חריף לשוחט ולדירקטור נוסף והאשים אותם בין היתר ב"קומבינות לא ראויות" - סירב פרי להתייחס לתוכנו החריף של המכתב ולמשמעויות שלו, אך דרש מהדירקטורים לעבור בדיקת פוליגרף למציאת מדליף המכתב. בעקבות הדרישה הורה המפקח על הבנקים דודו זקן לפרי שלא לערוך בדיקת פוליגרף לדירקטורים.
בעקבות הפרשה פתח בנק ישראל בחקירה מתוך חשש שהנסיבות שהובילו להודעת הפרישה של שוחט עלולות ללמד על בעיה בממשל התאגידי בבנק, ובחשד להתערבותו של מנכ"ל הבנק יונס בהרכב דירקטוריון הבנק כשקרא לשניים מהדירקטורים להתפטר. על פי כללי הממשל התאגידי התקין, הדירקטוריון עליו אמון פרי הוא זה שאמור לפקח על עבודת המנכ"ל ולא להפך.
במקביל עורך המפקח על הבנקים בירור בעניין התנהלות הדירקטוריון לאור ההאשמות שעלו במכתב ששלח יונס. במסגרת הבדיקה בנק ישראל אמור לבחון את הפרוטוקולים וההקלטות של ישיבות הדירקטוריון, כמו גם את חילופי המכתבים בין בכירי הבנק. במערכת הבנקאית היו מי שטענו כי לפרי ברור כי הוא צפוי לקבל הערות לתביעות על התערבותו כיו"ר הדירקטוריון בפרשת יונס־שוחט וכי הוא העדיף שלא לקבל את הדו"ח של בנק ישראל בעודו בתפקיד.
גורמים הקשורים לבעלי השליטה מציינים סיבה נוספת למהלך לפיו פרי הבין כי הוא ממילא לא היה עובר כהונה נוספת כיו"ר, בין אם מכיוון בנק ישראל בעקבות החקירה ובין אם בעקבות התנגדות של מי מבעלי השליטה. לטענתם פרי הבין את הרמז והקדמת הבחירות נפלו כפרי בשל מבחינתו הן בעיתוי והן במיצוי שאיפותיו. פרי התפקד בעבר לקדימה ורצה להיכנס לפוליטיקה.
המנכ"ל שולט ביו"ר
ב־2010 הוציא בנק ישראל טיוטת דו"ח שהתריעה על הבעייתיות בעבודת הדירקטוריון של הבנק. בטיוטה הופיעו ממצאים בעייתיים במה שקשור לממשל תאגידי וליחסי המנכ"ל והיו"ר. בין היתר צויין כי מהפרוטוקולים של הבנק עולות דוגמאות שבהן הדירקטוריון מאפשר למנכ"ל להתערב בנושאים הקשורים לניהול הדירקטוריון במקומו של יו"ר הדירקטוריון.
"ב־2010 היתה ביקורת של בנק ישראל שבדק את הממשל התאגידי והתריע שהיו"ר במקרה הזה הוא במשקל קל מול המנכ"ל. על הרקע הזה שהיו"ר לא שימש כבלמים והאיזונים של המנכ"ל ומה שהתרחש עם בייגה שוחט שהוציא את זה החוצה הבחירות היו קשר קפיצה לצאת בצורה מכובדת, כך בכדור אחד הוא פוגע בכמה ציפורים", אומר גורם בבנק.
לא מחביביו של ורטהיים
בחודשים האחרונים היו לא מעט שמועות על פרישתו של פרי מרשות דירקטוריון הבנק. בין היתר נזרקו לחלל האוויר שמותיהם של אלי יונס - המנכ"ל החזק של הבנק. באשר לשמו של יונס אמרו גורמים במערכת הבנקאית כי זה לא יכול לקרות מאותה הסיבה שלא איפשרו לגליה מאור לעבור לראשות הדירקטוריון של לאומי. "מה שונה מקרה מאור ממקרה
יונס?", שאל אחד הגורמים, "יכול להיות שיונס היה רוצה אבל אני מתאר לעצמי שהרשויות לא היו נותנות לזה לקרות".
מכל מקום היו"ר הבא יהיה אמור להיות מישהו שמוסכם על בעלי השליטה - סיפור לא פשוט כשלעצמו כשיש סכסוך בין בעלי השליטה, מעבר לכך האיש שיבחר יצטרך גם לעבור את אישורו של בנק ישראל. גורמים במערכת הבנקאית לא פוסלים אפשרות כי ימונה בסופו של דבר יו"ר מקרב בנקים אחרים אך "מוקדם לדבר על שמות. זה לא כמו במערכת הפוליטית שכשכחלון עוזב ישר נזרקים שמות לאוויר".
יש הטוענים כי גם בסביבתו של מוזי ורטהיים, אחד מבעלי השליטה בבנק, לא היו רוצים לראות את פרי ממשיך כיו"ר. ורטהיים עבר את גיל 80 והוא התפטר ממרבית התפקידים שלו ונשאר כדירקטור במזרחי טפחות. בשנים האחרונות הוא הקים לעצמו כוורת של מקורבים שהולכת איתו להחלטות העסקיות. הכוורת הזו גם הפכה להיות הדירקטוריון הראשון אי פעם של חברת קוקה־קולה. בכוורת הזו יש שלוש דמויות מרכזיות - גדעון סיטרמן, אברהם נתן ויוני קפלן. השניים הראשונים מקורבים לליכוד. רק לפני כמה שנים יצא נתן בגלוי נגד שכרו של יונס (ולאחר מכן חזר בו). לעומת זאת פרי יצא השנה להגנתו של יונס שעלות שכרו ל־2011 עמדה על 10.2 מיליון שקל, כשאמר בשעתו במסיבת עיתונאים כי "שכר בכירי מזרחי טפחות משקף את התוצאות שמדברות בעד עצמן". סביר שניסיונו בעבר של פרי לחבור למפלגת קדימה והגנתו על שכרו של יונס לא התקבלו בעין יפה בין מקורביו של ורטהיים.
הצלחות בתחום הבינאישי
פרי מונה לתפקיד יו"ר מזרחי־טפחות לפני תשע שנים. התרומה הגדולה ביותר של פרי, לפי מקורות במערכת, היא בהשכנת שלום בין משפחות בעלי השליטה ורטהיים ועופר. "בתקופה שלפני כהונתו היה חוסר אמון בין המשפחות שהשליך על העבודה", מספרים גורמים במערכת הבנקאית. "מה שנדרש באותה התקופה היה איש שיידע להשכין שלום להפיג מתחים ולתת לדירקטוריון לעבוד כמו שצריך".
מאז שנכנס פרי לתפקיד הוא שימש בו ב־60% משרה. בנק ישראל התבטא בשלב מסוים שהוא מצפה מיו"רים להיות במשרה של 100% אבל הוא לא הכיל את זה על פרי משום שהוא נכנס לבנק מראש ב־60% משרה. היו"ר הבא יצטרך כבר לעבוד ב־100% משרה.
מכל מקום, הציפיות הגדולות מפרי היו בעיקר בתחום הבינאישי. "אף אחד לא ציפה שהוא יהפוך לבנקאי דגול או לאיש כספים. הציפיות ממנו היו בתחום של עבודה מול אנשים", אומרים גורמים בבנק. אלא שפרי עוזב את הדירקטוריון דווקא בתקופה שבה הדירקטוריון לא רגוע, לאור המכתב החריף ששלח יו"ר הבנק לדירקטורים. אין ספק שליו"ר הבא מצפים כמה אתגרים לא קטנים, בסביבה של סכסוכים בין חלק מבעלי השליטה עם מנכ"ל חזק ולאור המסקנות הצפויות מחקירת בנק ישראל.