בדיקת כלכליסט
החגיגות היו מוקדמות מדי: פורטיסימו תפטר 40% מעובדי פניציה
תוכנית ההצלה של קרן פורטיסימו למפעל הזכוכית פניציה כוללת פיטורי 150 עובדים מתוך 400. על פי התוכנית, הקרן תשקיע כ־150 מיליון שקל עד 2016, אולם ההסדר מגלגל את עיקר הסיכונים לפתחם של הספקים, שיוותרו על 70% מכספם גם אם המפעל ישרוד
איך קורה שתוכנית ל"הצלת" חברה קורסת, והפעם מדובר במפעל הזכוכית פניציה, שוב מגלגלת את רוב הסיכונים ואת דף החשבון הסופי לפתחם הכמעט בלעדי של הספקים, הנושים הבלתי מובטחים?
- המפעל יינצל? פניציה יחובר למערכת הגז הטבעי
- סגירת מפעל פניציה נדחתה בשבועיים
- קרן פורטיסימו הגישה הצעה לרכישת פניציה
כשמפעל הזכוכית הוותיק נקלע להקפאת הליכים לפני כחודשיים וחצי עקב חובות ענק של 240 מיליון שקל, האצבע המאשימה הופנתה בעיקר לעבר המדינה, אשר לטענת המפעל לא קיימה את הבטחותיה לחבר את המפעל לצינור גז טבעי - פעולה שלא רק תוזיל את עלויות המפעל באופן ניכר, אלא תהפוך אותו מהפסדי לרווחי. עובדי פניציה שחששו שהם עומדים לאבד את מקום עבודתם הבעירו צמיגים וחסמו את הכניסה למפעל במחאה.
בימים האחרונים הודיע נאמן פניציה, רו"ח חן ברדיצ'ב, שהצליח לגבש תוכנית להצלתה של החברה - קרן ההשקעות פורטיסימו בניהולו של יובל כהן הסכימה לרכוש את המפעל הכושל ולהמשיך ולהעסיק 250 מתוך 400 עובדיו. העסקתם של העובדים שלא יפוטרו תעשה, כמקובל, באמצעות פיטוריהם והעסקתם מחדש, כך שהבעלים החדש לא יצטרך לקלוט עובדים בעלי ותק וזכויות הנובעות ממנו. במועד הפיטורים צפויים העובדים לקבל את מלוא זכויותיהם שצברו בעבר.
יובל כהן, מייסד פורטיסימו. נזהר בסיכונים
לפי ההסכם, שעלה אתמול אחר הצהריים להצבעה באסיפת הנושים, המדינה תחבר את המפעל לצינור הגז עד סוף 2014 ובינתיים העובדים יקבלו מלוא החובות כלפיהם, בעוד הבנקים, שהחוב כלפיהם עומד על 127 מיליון שקל, הסכימו בצעד נדיב ובלחץ של הנאמן להסתפק רק ב-85% החזר - צעד שרק בזכותו יקבלו הספקים החזר כלשהו. הבעלים הקודמים, חברת גארדיאן האמריקאית, יוותרו ככל הנראה על חלק מהכסף המגיע להם ובתמורה ישוחררו מכל טענות עתידיות כלפיהם.
אלא שבדיקת "כלכליסט" את דף החשבון האמיתי מעלה כי רוב הסיכון במקרה שתוכנית ההצלה לא תעלה יפה גולגל באופן כמעט בלעדי על ספקי החברה - הנושים הבלתי מובטחים שהחוב כלפיהם עומד על 96 מיליון שקל. לא רק שלפי ההסדר הנושים הרגילים צפויים לתספורת של 70% ויקבלו בחזרה פחות משליש מהכסף המגיע להם בפריסת תשלומים במשך למעלה מ־3 שנים, אלא שאם המדינה לא תכבד שוב את הבטחותיה ולא תחבר את המפעל לגז - גם את הכסף הזה הם לא בהכרח יקבלו.
סיבה אפשרית לכך שהנושים הרגילים נותרו כמעט ללא הגנה, היא העובדה שגם בבית המשפט הם אינם מיוצגים. בדיון שנערך לפני כשבועיים בתיק בפני שופט בית המשפט המחוזי בנצרת עאטף עילבוני התייצב רק נציג של ספק אחד: עו"ד ארז חבר המייצג את חברת דופונט, שהחוב כלפיה עומד על כ־400 אלף דולר. רשימה של הנושים הרגילים לא הוגשה לבית המשפט, אך אפשר להניח שמרביתם הם ספקים קטנים ולפי דבריה של פניציה עצמה, רבים מהם תלויים בה כמעט לחלוטין לצורך פרנסתם משום שהיא הלקוח העיקרי שלהם.
במקרים רבים בתיקי חדלות פרעון מושקעים מאמצים גדולים מאוד לשמור על מקום עבודתם של העובדים, בכדי למנוע מובטלים חדשים, אך נראה כי נשכחת עובדה אחת חשובה והיא שגם הספקים הם עובדים - אף אם הם עצמאיים ולא שכירים. הספקים הללו הפכו, הלכה למעשה, לבני ערובה של המדינה.
המדינה מצידה יוצאת נשכרת מההסדר המוצע, שכן המשך העסקת העובדים חוסכת ממנה את הצורך לשלם להם דמי אבטלה ולנסות ולדאוג להם למקום תעסוקה חלופי, משימה שאינה פשוטה כלל כשמדובר בצפון הארץ.
הסיכונים הזהירים של פורטיסימו בהסכם
במבט ראשון, כניסתו של יובל כהן לתוך החברה נראית כמהלך מאוד לא כלכלי ואפילו חסר היגיון. לטענת החברה, בכל חודש בו היא ממשיכה לפעול ללא חיבור לצינור גז היא מפסידה 5 מיליון שקל. המדינה תחבר את המפעל לגז, אם תעמוד בהתחייבותה, רק בעוד למעלה משנתיים. כיצד, אם כן, מתכוון המשקיע לספוג הפסדים כבדים של 130 מיליון שקל?
הפגנת עובדי פניציה בספטמבר צילום: גיל נחושתן
התשובה מתגלה תוך עיון מדוקדק בהסכם הרכישה, המעלה כי סיכוניו של כהן הם זהירים ביותר וההסכם אף מעניק לו לא מעט הטבות שנועדו לתמרץ אותו לקבל על עצמו את העסק. תומכי העסקה טוענים כי כהן מתכוון להזרים מיד כשייכנס לחברה 40 מיליון שקל להבטחת פעילותה השוטפת, אך בהסכם מובהר כי כהן ישקיע "עד" 40 מיליון שקל ורק בהתאם לשיקול דעתו.
בנוסף, הסכם הרכישה מבוסס על תמורה של 80 מיליון שקל ב-4 תשלומים שנתיים שימשכו עד סוף 2015, כאשר לפי ההסכם התשלום הראשון הוא במעמד של "הלוואת בעלים" בלבד. התשלום השני יועבר בתנאי שהקרן למפעלים במצוקה תעניק את ההלוואה שהתחייבה לתת לחברה, בעוד התשלום השלישי והרביעי מותנים בכך שהמדינה תקיים את התחייבויותיה. אם בסוף 2013 לא יועבר גז דחוס במכליות לחברה, כהן יהיה פטור מתשלום 20 מיליון שקל. היה ועד אמצע 2015 לא יחובר המפעל לצינור הגז, כהן יהיה פטור מתשלום של עוד 20 מיליון שקל.
התשלומים הללו הם למעשה המקור הכספי העיקרי להבטחת החזר החובות לנושים, כך שהפרה של התחייבויות המדינה תגרום לכך שמי שישלם את המחיר יהיו הנושים, שלא יקבלו את ההחזר שמובטח להם.
אבל ההטבה המשמעותית ביותר מבחינתו של כהן מצויה בהסכם הנוגע לרכישת מלאי קיים של החברה וכן חובות הלקוחות. במחסני פניציה נמצאת סחורה בשווי עשרות מיליוני שקלים, ובנוסף יש לה הרבה מאוד לקוחות שחייבים לה עוד עשרות מיליוני שקלים. בסה"כ מוערכים שני אלו יחד בשווי של 100 מיליון שקל.
לפי ההסכם, כהן ירכוש את כל המלאי הקיים - אבל רק בתמורה ל־70% ממחיר העלות שלו. מי שסבור שההנחה נועדה לפצות את כהן על מלאי פגום או בלתי מכיר טועה. מלאי שלא יימכר בתוך 8 חודשים יחשב כ"מלאי מת", כהן לא יצטרך לשלם עליו ולפי ההסכם הוא יעביר אותו לנאמן שמוזמן לנסות ולמכור אותו בעצמו. את הסכומים שכן ישלם כהן בעבור המלאי הוא יפרוס על פני 24 תשלומים חודשיים עד לסוף שנת 2014.
לשם השוואה, גם במקרה של רשת אייס שקרסה ונמכרה לאלקטרה, האחרונה רכשה את המלאי בהנחה ממחיר עלות - אך שם עמדה ההנחה על 15% בלבד, ונקבע שסחורה פגומה או סוג ב' לא תזכה בתמורה. עם זאת, במקרה של אלקטרה מלאי אבוד נותר באחריותה.
כך גם לגבי חובות הלקוחות. לפי ההסכם, כהן יפעל לגבות בעצמו את כל חובות הלקוחות ויעביר רק 70% מהסכום לידי הנאמן, וגם זאת בפריסת תשלומים של 24 חודשים. גם במקרה זה הסיכון להתמודדות עם חובות אבודים או לקוחות סרבניים שלא יחזירו את החוב שלהם אינו מוטל על הרוכש. לפי ההסכם, כל חוב שיתברר בתוך 6 חודשים שהוא אינו בר גבייה - כהן לא ישלם עליו אלא יחזיר אותו לנאמן שמוזמן לנסות לגבות אותו בעצמו.
לפי המפורט בהסדר הנושים, התוכנית היא שהמלאי וחובות הלקוחות יזרימו לקופה 70 מיליון שקל. כיוון שהשווי המלא מוערך ב־100 מיליון שקל, כהן יהנה בתרחיש החיובי מ־30 מיליון שקל כתזרים מזומנים שיישארו ברשות החברה.
"להגיע לפשיטת רגל אפשר יהיה גם בעוד שנה"
למעשה נראה כי השאלה המרכזית שלא ניתן לתת לה תשובה כרגע היא האם יצליח המפעל לשרוד עד שיחובר לגז. במהלך הקפאת ההליכים, אחת האפשרויות שהועלו היתה לכבות את תנור הזכוכית ולהשבית את פעילות החברה למשך תקופה של מספר חודשים או יותר במטרה "שהמשבר באירופה יחלוף מעט ומחירי הזכוכית יתחילו לעלות, ובינתיים יחובר המפעל לתשתית הגז".
בסופו של דבר הוחלט שלא לעשות זאת, ולטענת מנכ"ל החברה ערן חיימוביץ הסיבה היתה הסיכון שהתנור שיכבה לא יהיה ניתן להדלקה בלא עלות כספית גבוהה נוספת. "התנור בנוי מחומרים מורכבים והסיכון הוא שאם מקררים הרכוש לא ישאר אותו דבר" אמר חיימוביץ. "לכן גם הצהרנו שכיבוי שקול לסגירת החברה. הניסיון שיש בעולם מגלה סיכון שיהיה צריך סכומים של 10 מיליון דולר אחר כך כדי להדליק את התנור מחדש. זו היתה האפשרות הראשונה שהיתה על השולחן, ובסוף אחרי התייעצויות רבות הגענו לתוצאה אליה הגענו".
חיימוביץ הוסיף ואמר, כי "ברור לי שההסדר הזה לא טוב והרבה אנשים נפגעים, אך לאורך זמן אם הוא יעבוד זה יהיה הרווח של כולם. היינו חייבים לתת למשקיע חבילה מאוד אטרקטיבית, אחרת אף אחד לא היה קונה את החברה. הרוכש לוקח פה סיכונים מטורפים. להגיע לפשיטת רגל אפשר יהיה גם בעוד שנה, ובינתיים כולם התגייסו כדי שהמפעל יצליח. אנחנו מעריכים שיש פה חברה עם פוטנציאל".
עו"ד אהוד גינדס, המייצג את נאמן פניציה, אמר אתמול ל"כלכליסט", כי "פניציה הפסידה בשנה שעברה 18 מיליון דולר והשנה 22 מיליון דולר. המשקיע רוצה לגדר את הסיכונים שלו, ואני מבחינתי רוצה להשאיר לו חלק מההון החוזר ולא לרוקן אותו ממזומנים כבר ביום הראשון. אני רוצה שהחברה תצליח, ונכון זו הטבה, אך זה חלק מהעסקה".
גינדס הוסיף, כי "יובל כהן צריך להכין את המפעל לחיבור בגז ולהשקיע עשרות מיליוני שקלים. ברגע שסגרנו את סיפור הגז אנחנו מאמינים שהעסק ידע להרוויח ולהשתקם. כהן יעשה תוכנית התייעלות משמעותית, ואם הם מאמינים בעסק אז אנחנו ודאי לא סקפטיים. אני מאחל להם שיעשו סיבוב אדיר".
עו"ד יורי נחושתן, המייצג את קרן ההשקעות פורטיסימו, מסר בתגובה: "יש פה משקיע עם יכולות מוכחות שעשה תוכנית עסקית, ויוציא אותה לפועל. זה לא הולך להיות טיול בפארק, זה בהחלט אתגר שכרוך בסיכון כלכלי מעצם העובדה שנרכשת חברה שהגיעה להקפאת הליכים וכבר בתחילת הדרך ישולמו 20 מיליון שקל ועוד הזרמה של עד 40 מיליון שקל לחברה, שהיא הכרחית משום שיש התחייבות להעסיק 250 עובדים. כדי שזה יצליח החברה צריכה לעמוד על רגליה. יש דבר אחד שמדבר בעד עצמו - אנחנו היינו המציע היחיד, אף משקיע אחר לא הסכים להכניס את היד לכיס ולקחת את הסיכון הזה".
