בתים נפרדים, והחובות גם
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אשה לא תישא בחובות בעלה שכן לא ידעה שפשט רגל
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פסק, באופן חריג, כי אשה לא תישא בחובות בעלה מאחר שלא ידעה על הליך פשיטת הרגל שאליו נקלע, והבעל לא סיפק נתונים הנוגעים לחובותיו. זאת בניגוד לעקרון איזון המשאבים בחוק יחסי ממון.
פסק הדין ניתן כחלק מתביעות רכוש הדדיות בין בני זוג שנישאו לפני יותר מ־30 שנה וחיים כיום בנפרד, אולם אינם גרושים. בשנות התשעים פתח הבעל עסק בשותפות, שזמן מה לאחר כן נקלע לקשיים ולהליכי פשיטת רגל. ב־2005 עזב הבעל את הבית וגם האשה עברה להתגורר בבית אחר. ביתם המשותף נמכר לאחר כשנתיים.
ב־2007 תבע הבעל גירושים בבית הדין הרבני, ובמקביל הגישו השניים תביעות הדדיות לבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון. האשה בתביעתה, שהוגשה על ידי עו"ד איימי בכור־בוני, טענה שבעלה פתח את העסק בניגוד לדעתה, וכשנכנס להליכי פשיטת רגל מנע ממנה לנקוט הליך דומה כדי שיוכל להחזיק בחשבון הבנק המשותף להם. לדבריה, בעוד שחובותיו עוכבו, היא המשיכה לצבור חובות. על כן דרשה האשה לאחד את כלל החובות לקופה משותפת שבה יישא הבעל לבדו.
מנגד, תבע הבעל לאחד את כלל החובות בתיק פשיטת הרגל שלו ולקבוע כי אלה משותפים לשניהם. לדבריו, גם מהמכונית ומהדירה שרכשה לאחר שנפרדו מגיעה לו מחצית התמורה.
אילוסטרציה צילום: shutterstock שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, חגית מטלון, קיבלה את עמדתה של האשה ופסקה כי זו לא חייבת במחצית חובות בעלה והוא יישא בהם לבדו. כמו כן, כך נקבע, על הבעל גם לשלם את החובות שבהם נשאה האשה במשך חייהם המשותפים.
מדובר בפסיקה המנוגדת, כאמור, לעקרון איזון המשאבים. לפי עיקרון זה, לאחר פקיעת הנישואים זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כל נכסיהם וכן לשאת במשותף בחובות שנוצרו בחייהם המשותפים.
