מספר הלוביסטים זינק פי 4 מתחילת מושב הכנסת הנוכחי

"אפשר להשפיע גם ללא שכירת שתדלנים ועורכי דין. אני מבקשת מכם: תבואו בעצמכם לוועדה ותנסו להשפיע בעזרת הקול שלכם". כך פתחה יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, עינת וילף, את הדיון בנושא חוק הספרים שהתקיים בשבוע שעבר בכנסת. פניית וילף כוונה אל ראשי רשתות הספרים והמו"לים, לאחר שנקטה צעד חריג וחסמה את הדיון בנושא רווי היצרים בפני לוביסטים. אלא שמעורבותם בנושא לא פחתה, רק עברה למקומות סמויים מהעין. בימים שלפני הדיון הגישו הלוביסטים לחברי הכנסת ניירות עמדה, קבעו עמם פגישות וניסו להשפיע על וילף דרך שר הביטחון אהוד ברק, שעומד בראש סיעתה (עצמאות). בדיון עצמו ישבו הלוביסטים במזנון החלבי של הכנסת הסמוך וצפו בו במחשביהם הניידים. 

המאבק בעניין חוק הספרים מדגים את מידת מעורבותם של הלוביסטים במושב הכנסת הנוכחי, מעורבות שצפויה רק ללכת ולגדול, מעורבות שמדאיגה לא מעט גורמים במערכת. עד עתה הניסיונות להצר את צעדיהם כשלו, וימתינו לפחות עד התייצבות המערכת הפוליטית בעוד כמה חודשים.

אם בתחילת מושב הכנסת ה־18 היו רשומים באתר הכנסת 66 לוביסטים בשכר, הרי שנכון לאוקטובר 2012 היה מספרם 259. במהלך המושב השתמשו חברות כלכליות בלוביסטים בכל רפורמה שהיתה על השולחן: מהדיונים הסוערים של ועדת ששינסקי להסדרת המיסוי על חברות הגז והנפט, ועד הצעת החוק לאסור הצבה של מכונות למכירת סיגריות. גם חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות משתמשות בשירותיהם דרך קבע. בין היתר רשמו הלוביסטים של החברות הגדולות הישגים מרשימים במושב הכנסת הנוכחי: הם הצליחו לרכך מאוד את הצעת החוק הממשלתית שנועדה להחמיר את העונשים בשוק ההון; הצליחו לדחות בשלוש שנים את האיסור על הצבת מכונות הסיגריות ואף הצליחו להעביר חוק לפינוי מוקשים בלתי מבצעיים — עבור NGO בינלאומי.

לוביסטים בוועדת הכלכלה של הכנסת, מרץ 2011 צילום: מיקי אלון

הלוביסטים מזהירים: החלופות יהיו גרועות יותר

במקביל להרחבת הענף התעוררו לחיים קבוצות נגד: התנועה לאיכות השלטון, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואפילו ועדת טרכטנברג, שכתבו דו"חות נגד התופעה וקראו בשנים האחרונות לקבוע כללים להצרת צעדי הלוביסטים. כחלק מהמאבק אפילו הוקם גוף מיוחד, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שמטרתו העיקרית היא לצמצם את השפעתם של הלוביסטים בתשלום בכנסת.

"העלייה המטאורית במספר הלוביסטים איננה עיקר הבעיה, אלא חוסר הרצון והיכולת של הח"כים להעניק פתרונות כנים לעיוות האינטרסים שנוכחות הלוביסטים מייצרת במשכן", אומר מנכ"ל העמותה שבי גטניו. לעומתו אומרת בכירה בליכוד: "השתדלנים גייסו בשנים האחרונות עוד חבר'ה שעבדו פה, אז זה יוצר אי־נעימות להגיד להם לא. הם גם מזמינים אותך למפגשים עם בכירים ואז אתה מרגיש ש'שמים עליך'. חוץ מזה, להרבה עוזרים פרלמנטריים וראשי לשכות יש פנטזיה להפוך ללוביסטים מובילים, אז הם מנצלים את זה".

"הגידול במספר הלוביסטים הוא תוצאה מבורכת של חוק הלוביסטים, שבעצם חייב את כל העוסקים בפעולות שכנוע להצהיר על כך", אומרת דפנה כהן־איווניר, הבעלים של משרד הלובי כהן־רימון־כהן. לדבריה, מספר הצעות החוק והרפורמות גדל ולכן יותר גופים זקוקים לייצוג מקצועי. "בניגוד לאיך שזה מצטייר, מדובר בנושא מורכב. ענף הלובי מנגיש את הכנסת לציבור אם זה לחברות, לגופים חברתיים או לפרטים".

האם אדוני מעוניין בהצעת חוק? הלוביסטים מהזן החדש כבר כאן במושב הכנסת הנוכחי חלה עלייה גם במספר הגופים שמסייעים לחיזוק בעלי האמצעים שמעוניינים לפעול מול הכנסת. אחד המעניינים שבהם הוא לקסידל, שמבצע מחקרים השוואתיים שבוחנים את המצב הרגולטורי בעולם תומר אביטל, תגובה אחת לכתבה המלאה 

שתדלן בכיר אחר טוען שהחלופה עשויה להיות גרועה בהרבה. "אם יוצרו צעדיהם של השתדלנים יתפתח 'שוק שחור', שבמסגרתו יפעלו מאכערים שלא מוגדרים כלוביסטים", הוא אומר. "מנכ"לים יצלצלו ישירות לח"כים או יפעלו דרך אנשי מרכז. זה יהיה גרוע שבעתיים". לדבריו, "במשחק דמוקרטי אמיתי כולם יכולים להשתתף כל עוד הפעילות חשופה לאורה המחטא של השמש".

שורה של הצעות ממתינות לממשלה החדשה

השקיפות היחידה שמעגן החוק נגזרת מחוק השתדלנים שחוקק ב־2008. במסגרת החוק מחויבים לוביסטים המעוניינים לעבוד בכנסת לענוד סרטים כתומים ולמלא טופס רישום שבו מופיעים שמות לקוחותיהם. לאחר מכן פרטיהם מופיעים באתר הכנסת. שלל מהלכים אחרים שקודמו ברמות שונות לשינוי כללי ההסדרה לפעילות הלוביסטים נבלמו, הוכנסו למקפיא או נגנזו. אחת ההמלצות להצרת צעדיהם היתה בדו"ח טרכטנברג. עד עתה הממשלה והכנסת לא אימצו את ההצעות. יו"ר הכנסת רובי ריבלין אמנם קבע כמה נהלים - ובהם איסור הכניסה ללוביסטים למזנון הח"כים - אולם החלטתו נבעה בעיקר מהצורך לכבות שריפות לאחר פרסום תחקיר בתוכנית "עובדה", שעסק במעורבות הלוביסטים בהחלטות בכנסת.

על שולחנו של ריבלין מונח היום קוד אתי שאותו ניסחו הלוביסטים בעצמם בשיתוף פעולה עם סגן נשיא המכון לדמוקרטיה פרופ' מרדכי קרמניצר. הלוביסטים, שהבינו לאן הרוח הנושבת, הכריזו בפברואר על הקמת פורום קשרי הממשל שבו חברים המשרדים הגדולים, והציעו מיוזמתם את גיבוש הקוד האתי. אלא שריבלין החליט להקפיא את הנושא עד לאחר הבחירות. בכוונתו להסדיר את הנושא במושב הבא של הכנסת, אם ימשיך בתפקידו. גם ועדת מומחים שמינה מבקר המדינה הקודם מיכה לינדנשטראוס, לבחינת יחסי הון־שלטון בישראל, הגישה בחודש יולי המלצות שנוגעות גם ליחסי לוביסטים עם פוליטיקאים, אולם נראה שאף שר לא ממהר לאמץ את הדו"ח.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לאי יישום החלטת הממשלה בנושא הגבלת לוביסטים במשרדי הממשלה: "עבודת המטה נמצאת בשלב מתקדם מאוד".