טבע יצרה את הסדק שהדואליות מסתירות בו את שכר הבכירים

תוצאה בלתי נתפסת. כך נכתב בבקשה לאישור התובענה הייצוגית שהגישו שלשום הפרופסורים שרון חנס ואהוד קמר נגד יצרנית התרופות טבע. האבסורד שעליו הם מצביעים הוא: כל החברות האמריקאיות הציבוריות מפרטות את תגמול בכיריהן על בסיס אישי, וכך גם כל החברות שנסחרות בישראל. לעומת זאת, "טבע

כלומר, אילו טבע היתה נסחרת רק בארצות הברית או רק בישראל, היה עליה לגלות את שכר בכיריה. אולם, כשהיא נסחרת בשתיהן, מצאו עורכי הדין שלה סדק כדי לחמוק מחובת הגילוי, באמצעות פעלול פרשני של הדין האמריקאי שדורש גילוי ופירוט של השכר האישי, אלא אם הדין הישראלי לא דורש זאת. הפרשנות של טבע היא שהדין הישראלי לא דורש זאת.

פינג פונג משפטי

חנס וקמר, באמצעות עו"ד גיל רון, מציבים פרשנות שונה לפינג פונג הזה בין הדין האמריקאי לישראלי. לשיטתם, חובת הגילוי זהה בשניהם. יתר על כן, מעבר ליחס שבין טופס 20–F הנדרש בארה"ב ממנפיק פרטי זר, לבין חובות הגילוי בתקנות ני"ע בישראל, מתרכז הדיון ביחס בין גילוי והסתרה. "תגמול הבכירים מצוי כיום במוקד תשומת הלב של הרשויות ושל הציבור. בעיני רבים מדובר בשיאו של ניגוד העניינים בין הנהלת החברה לבין ציבור בעלי המניות. והנה, טבע בחרה לעשות דין לעצמה, להתחמק מגילוי ולפטור עצמה מביקורת", נכתב בבקשה.

הפרת חוק מתמשכת

בבקשה נטען שטבע מפרה את חובת הגילוי החל מהדו"ח לשנת 2000 (שהוגש ב־2001). היא מדווחת על התגמול הכולל של מנהליה הבכירים ושל הדירקטורים שלה, כך שלא ניתן לדעת מהו התגמול האישי של המנכ"ל והבכירים האחרים. באוגוסט 2000 תוקן חוק ני"ע ("חוק הרישום הכפול"), שאפשר לחברות דואליות להגיש בישראל את הדו"חות שהן נדרשות להגיש בארה"ב. התיקון הזה אפשר לטבע את הפרשנות שאותה היא מנצלת כדי להימלט מחובת הגילוי. דעתם של חנס וקמר, שמחוזקת בחוות דעת של פרופסורים מוערכים כג'סי פריד ואריה בבצ'וק, היא שבישראל אין את הפטור מדיווח שאותו ייבאה טבע כהפניה מהדין האמריקאי.

"המציאות מלמדת כי בשוק ההון ניתן לחמוק שנים ארוכות מחובות גילוי גם כשמדובר במידע מהותי", נכתב בבקשה. כדוגמה, מובאת פרשת ישקר, שבה חייב בית המשפט העליון את דיסקונט השקעות לחשוף לציבור את דו"חות ישקר הפרטית, שהיוותה השקעה משמעותית לדסק"ש. אף על פי כן, נמנעה דסק"ש מלחשוף את הדו"חות לציבור משך שנים ארוכות באין מפריע. הפרשה הסתיימה בהליך פלילי שבו הוקיע בית המשפט העליון את המעשה. "חובת הגילוי הנאות נועדה לתת תמונה מלאה ועדכנית על מצבו של התאגיד, החייב בדיווח לטוב או לרע, על פי העניין. היא נועדה לאפשר למשקיע לקבל החלטה מושכלת בדבר כדאיות ותבונה בהשקעה בנייר הערך, או במכירתו", נכתב בפסק הדין.

הביקורת הציבורית והחקיקה בתחום תגמול הבכירים בחברות ציבוריות התעצמו בשנים האחרונות, אלא שטבע חמקה מתחת לרדאר. חנס וקמר: "עד שתהליך זה הגיע לשיאו, השוק כבר הורגל לכך שטבע אינה חושפת את תגמול בכיריה על בסיס אישי. בעוד שאמצעי התקשורת, המשקיעים, נבחרי הציבור והרשויות מכלים את זעמם בחברות שחשפו את תגמול בכיריהן, החברות הדואליות שאינן חושפות את תגמול בכיריהן לא סופגות ביקורת ואיש אינו מהרהר אחר חוקיות מעשיהן".

קיתונות של ביקורת

השניים מציינים את הביקורת הנוקבת שספגה טבע כשביקשה להעלות את תגמול הדירקטורים באסיפה הכללית שנערכה בספטמבר 2012. "ההצעה אמנם אושרה, אך זכתה לקיתונות של ביקורת מבעלי מניות משמעותיים בחברה, אשר טענו שביצועי טבע בשנה האחרונה אינם מצדיקים את התגמול הראוותני".

הבקשה מבחינה בין חובות הגילוי הקיימות כבר היום לגבי דירקטורים, אם כי לא בדו"ח התקופתי. "אלמלא ביקשה טבע להעלות את תגמול הדירקטורים, לא היו בעלי המניות נחשפים ב־2012 לגובה התגמול המשולם לדירקטורים, שכן טבע מקפידה לא לפרטו על בסיס אישי בדו"חותיה התקופתיים", נכתב בבקשה.

לגבי חובות הגילוי האחרים, הכניס חוק שכר הבכירים (תיקון 20 לחוק החברות) שעבר בשבוע שעבר, את המנכ"ל למעגל מחויבי הדיווח והפירוט האישי. אבל התיקון אינו מספק את חנס וקמר. "בעוד שתיקון החוק מחזק בקשה זו, אין הוא מהווה תחליף לה, משום שהוא יאלץ את טבע לחשוף את תגמול המנכ"ל בלבד, ואף זאת רק בעת עדכון התגמול או החלפת מנכ"ל. היות שטבע מינתה מנכ"ל חדש רק לאחרונה, צפוי לחלוף זמן רב עד שתגמול המנכ"ל ייחשף, וגם אז הפירוט לא יינתן מדי שנה. ברור גם שהחוק לא ירפא את הפרת חובת הגילוי עד היום", נכתב בבקשה.

אגב, בבקשה מצוין שצדיק אחד קיים בכל זאת בסדום והיא חברת איתוראן שבשליטת איזי שרצקי, היחידה מבין החברות הדואליות שאינה מנצלת את "הנפילה בין הכיסאות", — כלשון הבקשה - כדי להימנע מדיווח, ובדו"ח התקופתי לשנת 2011 מפורט תגמול חמשת המנהלים הבכירים של איתוראן על בסיס אישי.