מיזם אוטופיה ירוקה: הקניית מודעות וכלים להפיכת יפו לעיר ירוקה יותר
אלא חסונה יוזמת הפרויקט: "בחרתי להתחיל ולפעול בבתי ספר יסודיים בעיר, כי יותר קל להטמיע בילדים ערכים סביבתיים, ובעזרתם לרתום את כל בית הספר"
שם המיזם: Green Utopia (אוטופיה ירוקה)
היוזמת: אלא חסונה
איפה פעיל: בחמישה בתי ספר יסודיים בעיר יפו
כמה תלמידים עברו בו עד היום: עד כה כ-450 תלמידים
המטרה: הקניית מודעות וכלים לסביבה ירוקה והפיכתה של יפו לעיר ירוקה יותר
החזון: הקניית הידע והכלים לתלמידים ומבוגרים בכל רחבי הארץ
- לאתר הוועידה ליזמות בחינוך בבת ים - לחץ כאן
"הדבר שהכי הציק לי בעיר שלי, יפו, היא כמות האשפה ברחובות", מספרת אלא חסונה, יוזמת הפרויקט Green Utopia. "הפרויקט החל לפני שלוש שנים מתוך תוכנית 'חממת היזמות' של המכללה האקדמית ת"א-יפו בה למדתי כלכלה וניהול במסלול יזמות. התוכנית מאתרת סטודנטים תושבי העיר ומעניקה להם הזמנות להקים מיזם חברתי עסקי בכדי לטפל בדבר שהכי מפריע להם.
"כאשר התחלתי לחקור את הנושא הירוק לעומק, הבנתי שאין מודעות סביבתית ביפו וכי אחת הסיבות לכך היא כי מדובר בעיר בעלת אוכלוסיה ממעמד סוציו אקונומי נמוך, ומשום מה יש תפיסה ששמירה על סביבה ירוקה ומחזור היא פריבילגיה לאנשים ממעמד גבוה יותר. בכדי להסביר שההפך הוא הנכון, ושמירה על סביבה ירוקה היא דווקא חסכונית, בחרתי להתחיל ולפעול בבתי ספר יסודיים בעיר, בכיתות ד'-ו'. המטרה היא להתחיל בילדים צעירים שעדיין קל להטמיע בהם ערכים סביבתיים, ובעזרתם לרתום את כל בית הספר".
איך מתנהל הפרויקט בפועל?
"מזה שלוש שנים שאני עובדת בפרויקט בהתנדבות מלאה, יחד עם מדריכים שהם סטודנטים שמקבלים מלגה מהמכללה האקדמית, שגם היא מתפקדת כקמפוס ירוק. הסטודנטים מעבירים שיעורים בבתי ספר יהודים וערבים בעיר, כל אחד מהם כארבעה שיעורים בשבוע. השיעורים נחלקים לשני סוגים: שיעורים התיאורטיים בהם מועברים הנושאים באמצעות מצגות שכתובות בעברית וערבית גם יחד, בעזרתן אנחנו מנסים להעביר לתלמידים נושאים כמו מחזור, משאבים, בעלי חיים ועוד. הסוג השני הם שיעורים מעשיים, בהם אנחנו עוסקים במחזור, בחיסכון במשאבים ובהקמת גינה ירוקה. מעבר לפעילות עם התלמידים עצמם, אנחנו משתדלים לשתף פעולה גם עם כל בית הספר, כלומר – המורים וההורים. אנחנו מבקשים מבית הספר להראות לנו חשבונות מים וחשמל וביקשנו לאפשר למורים להשתתף בהרצאות ירוקות במכללה האקדמית".
עד כמה בתי הספר עצמם מעורבים בפעילות?
"כשניגשתי עם התוכנית לבית הספר הראשון, לפני שלוש שנים, למרות הסיכון הגדול שפרויקטים ירוקים ביפו אינם נפוצים, והנושא הירוק הינו חלש באוכלוסיה בעלת סוציו-אקונומי נמוך, המנהלת החליטה להעניק לי הזדמנות ולהעביר את הפעילות, ולהוכיח שאכן הפרויקט הינו משמעותי וחשוב. במהלך השנה הראשונה הצלחתי דרך הילדים להגיע לכל בית הספר, כולל הסגל, להקים גינה קהילתית בתוכו ולהתחיל למחזר בקבוקים ונייר, הישג שבעיני הוא משמעותי. נכון לעכשיו יש שתי אפשרויות להשתתפות בתוכנית – האחת כוללת הסמכה ירוקה והשנייה ללא ההסמכה. משמעות ההסמכה הירוקה היא שמעבר לפעילויות שאנחנו מעבירים לתלמידים בעצמנו, אנחנו שותפים גם בבניית מערכי שיעורים שהמורים מעבירים בשיעורים שלהם, מה שהופך את שיתוף הפעולה לגדול הרבה יותר. מכיוון שכל נושא הסביבה לא היה מקובל ומוכר ביפו, אנחנו מאפשרים לבתי הספר להתחיל ללא הסמכה ואולי בשנים הבאות להצטרף גם הם".
עד כמה מעורבים הורי התלמידים?
"בתחילת כל שנה אנחנו מעבירים סקר לתלמידים שבודק את ההרגלים הירוקים שלהם, ובסוף השנה מעבירים אותו שוב, בודקים את אחוזי השיפור ומעבירים את הסקרים להורים. בכל סמסטר יש פגישת הורים ואני מקבלת פידבקים על כך שהפעילות גורמת לשינויי ההרגלים הסביבתיים גם בבתי התלמידים. השנה אני מעוניינת שנהיה בקשר הדוק יותר עם ההורים, נשלב אותם בפעילויות של הגינה הקהילתית ובהרצאות של המכללה, ונקים בכל בית ספר מועצה ירוקה שתורכב מהורים, מורים ותלמידים גם יחד".
מהן התכניות להמשך?
"בשלוש השנים הראשונות המטרה הייתה להעביר את המסר הפשוט של מודעות. בשנתיים הקרובות אני מתכוונת להגביר את שיתוף הקהילה בתוכנית. בנוסף, אני שואפת להפעיל את הפרויקט בערים נוספות מלבד יפו. אני עדיין במחשבה שצריך לפוצץ את הבועה שירוק ומצב אקונומי נמוך לא הולכים ביחד, ולכן אני מתכוונת קודם כל להגיע לערים שגם בהן יש מצב סוציו אקונומי שכזה. המטרה של הפרויקט לטווח ארוך היא להפוך את כל המדינה למדינה ירוקה".