תוכנית חדשה תגביר את השקעת הממשלה במחקר ופיתוח חקלאי

המועצה הלאומית לכלכלה תביא לממשלה בשבוע הבא הצעה להשקת תוכנית לאומית להשקעה בטכנולוגיות חקלאיות. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל הציג אתמול את עיקרי התוכנית בפתיחת כנס בינלאומי של מכון וולקני שכותרתו "התמודדות עם משבר המזון העולמי". התוכנית אמורה להיות מתוקצבת ב־320 מיליון שקל ולהיפרס על פני שבע שנים. עם זאת, התקציב המדויק ייקבע רק לאחר שתוקם ממשלה חדשה ותאשר את תקציב המדינה לשנים הבאות.

באפריל 2011 מינה ראש הממשלה את פרופ' קנדל לעמוד בראש ועדה משותפת למשרדי ראש הממשלה, האוצר והחקלאות, לבחינת הדרכים לשדרג את המחקר והפיתוח שנעשה בישראל בתחום הטכנולוגיות החקלאיות. התוכנית שהציג קנדל היא פרי העבודה של אותה ועדה, ומכון וולקני אמור להוות נדבך מרכזי בהוצאתה אל הפועל.

טפטפות. הטכנולוגיה החקלאית הישראלית - פוטנציאל ליצוא cc by Jorlo

לדברי קנדל, כיום הפעילות של מכון וולקני, שאמון על המחקר והפיתוח בתחום החקלאי מטעם המדינה, מכוונת לצרכים החקלאיים של ישראל, ולמעשה מפספסת את הפוטנציאל שלה. כך נוצרה בישראל תשתית לטכנולוגיה מתקדמת בתחום החקלאות, למרות שמשקלו של הייצור החקלאי בתוצר הישראלי קטן למדי - התוצר החקלאי המקומי הסתכם ב־2011 ב־12.8 מיליארד שקל, שהם 1.64% בלבד מהתוצר הכולל באותה שנה. בנוסף, העובדה שמשבר המזון הוא משבר עולמי - עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם צפויה לעמוד על 9 מיליארד איש, והביקוש למזון גבוה מההיצע בחלק מהמקומות כבר היום, דבר שמביא לעליות מחירים - הופכת את הטכנולוגיה החקלאית הישראלית לברת פוטנציאל לייצוא. לכן, קנדל מציע לממשלה להגדיל את מסחור המחקר והידע שמיוצרים במכון וולקני, כלומר להפוך את הרעיונות לטכנולוגיה יישומית שאפשר למכור. כאמור, בשביל למשוך גופים פרטיים לתחום מציע קנדל להקציב לנושא 320 מיליון שקל בשבע השנים הקרובות.

אם תצא לפועל, התוכנית תכלול הקמת ארבעה מרכזי מצוינות שיתמקדו במחקר בתחום הטכנולוגיה החקלאית שיכוון לצרכי השוק הפרטי. במקביל, הממשלה תסיר מגבלות שקיימות כיום על שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי ועל קבלת תרומות

להשקעה בפיתוח טכנולוגיה חקלאית. הממשלה תשקיע בחברות צעירות בתחום המחקר והפיתוח החקלאי ותעודד יזמות בתחום. בנוסף, משרדי הממשלה הרלוונטיים, לרבות משרד החוץ, ישקיעו מאמצים במיתוג ישראל כמובילת הטכנולוגיה החקלאית ויפעלו לשיתופי פעולה בינלאומיים בתחום.

כשהוקמה הוועדה לבחינת הנושא חששו במכון וולקני כי המלצותיה למעשה יפריטו את עבודת המחקר שנעשית במכון ויכפיפו אותו לשיקולים מסחריים. קנדל התייחס לחששות אלה בנאומו ואמר כי הוא רואה חשיבות בעצמאותו של המכון.