איפה הכונס הרשמי?

נייר העמדה שהגישו מחזיקי האג"ח של אאורה, המשתרע על פני 21 עמודים מפורטים, מסביר מדוע דרישת שכר הטרחה שהגישו צמד הנאמנים ממשרדי שלמה נס ויהודה רוה היא, לשיטתם, חסרת כל אחיזה בתקנות השכר. עיון במסמך זה מבליט בעיקר את היעדרו של הגורם האמיתי שאמור לפקח על שכרם והתנהלותם של בעלי התפקיד: כונס הנכסים הרשמי.

הכונס הרשמי (הכנ"ר) הוא הגורם שאמור לפקח על בעלי תפקיד, ובעיקר לשמור דווקא על האינטרס של מי שאינם מיוצגים. הבנקים מגיעים לדיונים עם מיטב הפרקליטים, וממילא נדיר ששכר הטרחה יבוא על חשבונם. מי שמוצאים את עצמם נפגעים פעם אחר פעם הם הספקים והנושים הלא מובטחים, שגם סופגים תספורת קצוצה וגם נושאים לבדם בתשלום מיליוני שקלים כשכר טרחה. רבים מהנושים הלא מובטחים כלל אינם מיוצגים על ידי עורכי דין, וגם אלו שכן לא תמיד מורשים להביע עמדה לגבי שכר הטרחה.

ראשית, משום שבקשות השכר כלל לא מועברות לעיונם, ושנית, משום שכדי לקבל את רשות הדיבור, הנושה חייב להיות כזה שהחוב כלפיו "מהותי", כלומר בסכום גבוה מספיק. גם הכנ"ר, יש להזכיר, אינו עובד בחינם, ותמורת ה"פיקוח" שלו על ההליך נקבע בחוק שהוא (למעשה המדינה) יקבל 20% משכר הטרחה של בעל התפקיד. מובן ששכר הכנ"ר אינו מנוכה משכר בעל התפקיד, אלא הוא בנוסף לו, וגם הוא מגולגל על הנושים הלא מובטחים. בתי המשפט מצדם נוטים ליישר קו עם הכנ"ר, שלא לומר מעדיפים להסתתר מאחוריו, ורק במקרים נדירים פוסקים בניגוד לעמדתו. במקרה של אאורה, הנושים הלא מובטחים הם מחזיקי האג"ח ולכן הם מאוגדים ומחזיקים בחוב נכבד של 156 מיליון שקל במקור, מה שמאפשר להם להביע עמדה. תגובתם, באמצעות עו"ד עדו אורלנסקי, מחליפה את עבודת הכנ"ר ופורטת לפרוטות את בקשת שכר הטרחה שהוגשה ומציגה אותה במלוא האבסורד שבה. הכנ"ר, יש לציין, התבקש בהחלטה של השופטת אלשיך להגיש את תגובתו עד תחילת נובמבר. משום מה, הוא לא טרח לעשות זאת.

אלא שאאורה הוא מקרה בודד שבו נושים לא מובטחים מצליחים להביע עמדה. בתיקים רבים אחרים דרישות שכר הטרחה של הנאמנים ובעלי התפקיד מתבססות על להטוטנות משפטית באופן פירוש התקנות ועל פירוט מינימלי של החישוב שבוצע. הכנ"ר, מצדו, מגיב בדרך כלל בשורות ספורות, ונדיר למצוא תגובת כנ"ר שמשתרעת על יותר מעמוד אחד או כוללת הלכות משפטיות וניתוח של התקנות. התוצאה היא שהנושים הלא מובטחים נותרים חשופים בחזית, ואין מי שימנע גלגול שכר טרחה עצום פעם אחר פעם על כתפיהם.